אני פשוט אגיד את זה. קובי בראיינט היה שחקן גדול יותר מלברון, לפחות נכון להיום. לברון עוד לא סיים את הקריירה שלו ולכן אני לא אקבע את זה באופן חד משמעי וסופי, אבל אחרי 17 שנה בליגה ובגיל 36 אפשר לומר את זה - נכון להיום קובי בראיינט הוא השחקן הגדול יותר מבין השניים.

מעולם לא הייתי גרופי של כוכבי על. בקבוצתי האהובה מכבי חיפה, הלב שלי הלך שבי דווקא אחרי אלון חרזי. במכבי תל אביב של שנות ה-90, אני חיכיתי לפירורי הדקות של טרי פייר (מי?) ובקבוצת האליפות האדירה של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן בשיקגו, אני התמוגגתי מיכולתו של הסנטר ביל וונינגטון. ועדיין, אני חייב להודות, שאלוף ה-NBA הטרי לברון ג'יימס הוא ספורטאי גדול.

אם אנחנו רוצים סדרה שתהיה קצת יותר מעניינת ואולי תימשך יותר מ- 4 משחקים, אלו לטעמי נקודות המפתח מבחינת מיאמי להמשך הסדרה

אחרי שבסגר הקודם "הריקוד האחרון" נכנסה לוואקום שנוצר מהשבתת הספורט המקצועני והחזירה את מייקל ג'ורדן למרכז הבמה, עולם הספורט בסגר הנוכחי הוא כולו לברון ג'יימס, שמתחיל הלילה את המאבק על עוד ציון דרך היסטורי. 4 חודשים אחרי שקיבלנו ריענון לזיכרון ורגע לפני שאנחנו צופים בזמן אמת בעוד פרק בדוקו שישרת את הדור הבא, ההשוואה שהפכה לבלתי נמנעת.

לא כיף שלוקחים לנו את האסקפיזם של סוף היום וצובעים את הספורט בצבעים פוליטיים, אבל התגובות מוכיחות שכנראה היינו צריכים את התזכורת הזאת לגבול הדק בין בידור לבין שעבוד. הסיבות להצדקת המחאה וקרדיט לאיש שבזכותו היא לא תישאר הזיכרון היחיד מהעונה הנוכחית.

אי אפשר להתווכח עם העובדה שהוא אחד הגדולים בכל הזמנים, אבל כששואלים את הגדולים באמת איך הם מדרגים שחקנים אחרים, רובם ככולם מציינים את הדבר החשוב ביותר - טבעות.

מצד אחד, מדובר במהלך מפתיע, כי הרי קליבלנד מובילה בגדול את המזרח, למרות ששיחקה רוב העונה בלי קיירי אירווינג. מצד שני, זה מה שמצפים מקבוצה עם לברון + כוכבים + המשכורות הכי גבוהות בליגה.