אם ישנה תכונה יפה בחודש הראשון בצבא ההגנה לישראל היא חייבת להיות העובדה שהוא מכריח אותך לבחור בצורה אקטיבית מה חשוב לך יותר בחיים ומה פחות. עד ה-24.5.2016 יכולתי לשקר לעצמי, או לכל הפחות להמעיט, בחשיבות של האהדה למכבי חיפה בסדר העדיפויות שלי.

אוהדי כדורגל רבים החליטו לתקוף כאלו שדיברו נגד מתווה החזרה. נשמע הגיוני לאוהדים לבקר שחקנים על השיקולים שלהם שקשורים לפרנסה שלהם? הגיוני ש"לאוהד" יהיה סיי בנוגע למתווה החזרה רק בגלל שאנחנו לא יכולים להתאפק עוד חודש, חודשיים בלי לראות כדורגל, כדורסל או טניס או לחילופין להגיד שזה לא שווה בלי קהל?

אחרי שבטור הקודם הבאנו תשובות של אוהדים מהקבוצות החיפאיות, עכשיו תורן של התל אביביות.

בשיח הספורט בארץ מתעסקים לא מעט בהשוואה בין קבוצות האוהדים של הקבוצות הגדולות ובוחרים לתאר אותם בשמות תואר בהתבסס על פרמטרים סובייקטיביים ולא מדידים. בשני פרקי "קהל נמדד לאורך זמן" ניסיתי למדוד את הקהלים בהתאם לנתונים שאספתי ממקורות שונים בשביל להגיע למסקנה אובייקטיבית, ככל הניתן.

בחלק ג' נדבר על נבחרת ישראל ועל איך והאם אפשר להעפיל לטורניר גדול בשנים הקרובות.

לכבוד חג הפסח החלטתי לעדכן מעט את ההגדה ולשאול קושייה חדשה - אם כל אחד מארבעת הבנים היה מאמן בליגת העל, איזה מאמן הוא היה? בואו נצלול לעומק השאלה.

בטור הקודם דיברנו על דירוג הליגה שלנו וההופעות של הנציגות שלנו באירופה, הפעם נתמקד בשחקן הישראלי ובליגיונרים שיוצאים לשחק באירופה.

בינינו לבין המקום ה- 15 הפער לא קטן. אז איך משתפרים? מה עושים? במקום להאשים פשוט את המאמן, הבעלים או השחקנים בואו נסתכל על כמה קבוצות מהליגות שעומדות בינינו לבין המקום ה-15, במיוחד אלו שפגשו קבוצות ישראליות

אני מת על פנדלים. זה אחד הדברים הכי אהובים עליי בכדורגל. אם אני נופל תוך כדי זפזופ על משחק שנמצא בהארכה ובמצב של תיקו אני אמשיך לצפות רק בגלל שהסיכוי שזה יגיע לפנדלים, גם אם מדובר בגביע הליגה לנוער בגוואטמלה.

אנחנו ממשיכים בפודקאסט הבידוד בפרק בנוסף. והפעם - אירחנו את יוסי מדינה שיספר לנו על המשחקים ש*כן* משוחקים בעולם, מה יש לו או אין לו נגד מנהלת הליגות וכדי לא להשתגע התחלנו משחק נוסטלגיה כיפי.