לרגל המאורע, צללתי קצת להיסטוריה של המופע הזה, על מרכיביו השונים ובסוף גם נגיע להווה.

לא סופרים את המאמנים וחבריהם לקבוצה, מעורבים בכל החלטה מקצועית של ההנהלה, פועלים בלו"ז אימונים ומשחקים משל עצמם ומנהלים אורח חיים לא מקצועני. השליטה של הסופרסטארים בNBA הופכת לקרקס והקבוצה שנתנה לתופעה אור ירוק חייבת להיענש, כדי ששאר הליגה תלמד לקח.

ולנו צריכים לרוץ מהר למיקרו ולהכין פופקורן כי כנראה שהולך להיות חוויה מהסרטים לראות את ברוקלין נטס משחקת כדורסל.

אתם בהגנה, ברכיים מכופפות, עיניים על הכדור, מחכים לשחקן יריב שיגיע כדי לחסום במטרה לבצע חילוף, מחזירים את המבט קדימה ואז אתם רואים אותו – גוף של קווין גארנט, טיפול בכדור של סקוטי פיפן וג'אמפ שוט של ריי אלן (הכל בערך, אל תרדו לקטנות) – קווין דוראנט גבירותיי ורבותיי בכבודו ועצמו איז אין דה בילדינג.

שלושת המועדונים האחרונים שזכו באליפות הנ.ב.א - עשו את זה עם מאמנים כבר בניסיון הראשון שלהם על הקווים. פתאום הפיטורים המפתיעים של קני אטקינסון מתפקיד המאמן של הברוקלין נטס מקבלים זווית שונה.

העונה המוזרה הזו של ברוקלין נטס, שמתנהלת בלי קווין דוראנט ובלי קיירי אירווינג (רוב הזמן), יכולה להסתיים בעוד העפלה לפלייאוף. אבל בקיץ, כשביצעו את ההחתמות חשבו על קצת יותר

אני לא מאמין שקיירי אירווינג באמת חושב שכדור הארץ שטוח. אני כן חושב שאירווינג בעצמו מאמין שהוא לא רק שחקן כדורסל מעולה (פה הוא צודק), אלא גם מנהיג דגול של קבוצות גדולות.

ב-4 ביולי קווין דוראנט הודיע במאמר בפליירס טריביון שהוא חותם בגולדן סטייט ווריורס. זה לא קרה סתם ככה.

בפרק הקודם עצרנו ב-1994, אחרי הטרייד של וובר והעזיבה של נלסון. הטור הזה יתמקד בתקופת הכהונה של כריס קונאן כבעלים מ-1994 עד 2010. הסיפור של גולדן סטייט - בנייתה של שושלת - חלק 2

כבר שנים שכל הליגה בהמתנה לקיץ 2019, בו קבוצת הפנטזי של גולדן סטייט תתפרק וסופרסטארים רבים יסיימו חוזה. על השחקנים והקבוצות שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של עסקאות הענק.