משחק העונה המהנה שראינו זה עתה ינותח עוד רבות ועד לפרטי פרטים מבחינה מקצועית, אך הטור הזה יעסוק בשורש ההבדל בין המועדונים, שלדעתי גם מסביר את התוצאה בסיום.

המפגש בבירת הנגב הציג כמה נקודות קריטיות, שעלולות לסמן את העונה שבדרך.

הרמזור שוב עוצר אותי הוא בשלו ואני בשלי - אדום. הנה מגיע לו הצהוב, גם כאן הוא מיד אחרי האדום, קרוב מדי, מרחק שנייה אחת או משחק אחד

ועכשיו לעניין. ברגע שהבנו שהשופט הוא ממש כמונו, ואנחנו עושים טעויות, מתחילים להסתכל על הדברים אחרת.

בפרק #71 נסחפנו עם האנרגיות הגבוהות של מיכאל וינסנדט ודיברנו על: סיכום משחק העונה ודיון על ואיכות הליגה הישראלית, מתכוננים לצ'מפיונס ליג, פנטזי ליג - קבוצת הפנטזי של הזווית, מה צריך לעשות בשביל להצליח וקצת סטטיסטיקות ונתונים

הסיפור על הגול החוקי של אבי ריקן הוא אינו הסיפור של אבי ריקן. הוא גם לא הסיפור של מכבי תל אביב, או של הפועל באר שבע, זה אפילו לא סיפור על שער. הסיפור המרכזי של המשחק המרכזי הוא פשיטת הרגל של שופטי הרחבה

הרבה דובר השנה על ההגנה של מכבי. בלא מעט משחקים ההגנה היתה החוליה הכי חלשה. הפעם זו היתה הצגה הגנתית מעוררת השתאות. נכון שב"ש נקלעה ליום חלש מאד, אבל להגנת מכבי יש חלק לא קטן בזה שב"ש נראתה רע.

זה לא רק הניצחון היפה, העלייה למקום הראשון והשער המרהיב של עזרא. זו הדרך! כל כך הרבה זמן מדברים בבית"ר על הדרך ולפחות בשבעים דקות בית"ר נראתה כמו אלופה!

כדי להבין את מה שקרה אתמול במשחק העונה, ניתן להשתמש בג'ודו כמשל. המצב הכי גרוע בו יכול ג'ודוקא להימצא בקרב מבחינת ניקוד (למעט הפסד כמובן) הוא מצב של 3 "שידו", כלומר 3 עונשים כשהוא יודע שהעונש הבא זה איפון ליריב. במצב כזה הוא יודע שאסור לו לטעות אפילו טעות קטנה ביותר.

דיברנו על: משחק העונה - סיקור נרחב ומקיף של המשחק - טקטיקה, מה ניתן ללמוד מהמשחק, השיפוט כמובן, הדמויות המרכזיות, מי לא הגיע למשחק מי בלט, מי אכזב וכל מה שקשור למשחק.