השיאים הללו מושגים בעיקר בזכות הגידול בפערים הכלכליים בכדורגל העולמי, שמאפשרים לקבוצות העל להיות סופר קבוצות, עם השחקנים הטובים בליגה בכל עמדה וגם על הספסל, בפער גדול מהליגה שלהם.

שחקנים כמו גונאלון לא כלולים מבחינתי בהסכם הבלתי כתוב הזה עם המציאות. הם לא אמורים לעזוב. הם מהאלה שהיו שם תמיד ויהיו שם עד הפרישה, הם אמורים לחמוק מתחת לרדאר של העשירות יותר ולהיות איזשהו גל של רגש בים הכסף ששוטף את הענף.

הליגה הצרפתית קצת איבדה מכוחה בשנים האחרונות, יש אפילו שהפסיקו לכלול אותה כאחת מחמשת הגדולות, אבל השנה הליגה האטרקטיבית הזאת חזרה בגדול עם קרב משולש מותח ומרגש בין פ.ס.ז', מונאקו וניס המפתיעה, ועבורי, משחק העונה שיערך בראשון בערב הוא סוג של נוסטלגיה.