שם זה כבר היה ברור. One does not simply walk into Anfield. אם אתה לא נכנס לשם בתחושת יראה, בידיעה שזהו הגיהנום עלי אדמות לקבוצת חוץ, אל תכנס לשם בכלל.

בזמן שהעולם מתמודד עם הקורונה, וגם אוהדי הספורט מנסים למלא את החסר בתקופה שבה אין (כמעט) בכלל אירועי ספורט בעולם, ידיעה אחת יחסית עברה בשקט – ראדומיר אנטיץ', מאמן העבר הסרבי, הלך לעולמו לפני כחודש, לאחר מחלה, כשהוא בן 71. האיש היחיד בהיסטוריה שלא רק שאימן גם את ברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד, אלא גם נותר אהוב בכולן ומוערך על ידי האוהדים. בטור הבא אנסה לגעת בנקודות המשמעותיות בחייו.

מה עיצב את מייקל ג'ורדן לכזו אגדה, שכל הזדמנות להיזכר (ולהציץ בדברים שאולי לא נחשפו בעבר) ברגעי השיא שלה קוסמים לכל כך הרבה? הנה כמה אופציות:

אני רואה כבר הרבה זמן כדורגל, קצת יותר מרבע מאה. ראיתי כבר 14 טורנירים גדולים, יורו או מונדיאל, ואני מוכן להישבע לכם שיורו 2000 הוא הטורניר הכי טוב שראיתי.

מאז האסון הספורטיבי שפקד את אגדת הכדורסל קובי בראיינט וביתו הקטנה ג'יאנה - ג'יג'י, הזעזוע הגדול והמערבולת הרגשית שעוברת על כל אוהד ספורט ובייחוד הכדורסל, משכה אותי אליו בכל הכוח

לכל אחד יש את השחקן הזה שהולך איתו בתקופה הזאת שהוא מאוהב בספורט. בשבילי זה היה קובי.

יורו 96' פתח דלת להמון שחקנים. שחקני נבחרת צ'כיה התפזרו במועדונים הבכירים באירופה, אוליבר בירהוף הפך לחלוץ אימתני, ובכלל, היורו הפך לטורניר האיכותי ביותר

איך נולד גביע אירופה לאלופות? המדור הנוסטלגי לוקח אתכם בחזרה במנהרת הזמן לשנות ה-50 המוקדמות ועם הלידה של גביע אירופה לאלופות.

אחרי מתיוס ודי סטפאנו, הטור הבא על השחקנים הגדולים בשנות ה-50' הוא "נפוליאון של הכדורגל". הנה הסיפור של ריימונד קופה, או בשמו המלא ריימונד קופצ'בסקי.

בטור הקודם שלי סיפרתי לכם על סיר סטנלי מתיוס, האיש ששיחק עד גיל 50. ראיתי כי טוב והחלטתי להמשיך ולהביא לכם את הסיפורים על השחקנים הגדולים מאותם שנים, והפעם אגדת ריאל מדריד, אלפרדו די סטפאנו.