הזווית הנוסטלגית

כשהיה בשיאו, טועמה היה אחד השחקנים שהכי נהניתי לראות. הערב, במשחק שהיה פעם אחד הגדולים בכדורגל הישראלי, והיום הוא קצת עצוב, בין מועדון בפירוק למועדון שאולי יגיע לזה, שחקן כמו סלים טועמה בהחלט חסר.

הזדמנות להיזכר בעוד כמה הישגים אחרים, אולי לא היסטוריים, אבל כן כאלה נחמדים ואפילו גדולים ברמה המקומית, כאלה שאולי קצת שכחנו מקבוצות שאנחנו לא רגילים לראות באירופה:

במלאות 20 שנים למותו, אני רוצה לספר את סיפורו של המכביסט הראשון, משה (ג'רי) בית-הלוי.

בשבועות האחרונים מלא הערוץ הראשון בתכניות פרידה ורגעים היסטוריים עקב סגירתה הממשמשת של רשות השידור, או כמו שהגדיר זאת השדר הוותיק יעקב אחימאיר- "ההלוויה הכי שמחה בהיסטוריה".

נקפוץ לדצמבר 2004. אני גבר בן 22 בטיול אחרי צבא, חולק חדר עם עוד 6 זרים בעיר קייפ ריאנגה בניו זילנד. רצה הגורל (או מסדר החדרים של ההוסטל) ורובם היו אנגלים.

היום בפינה נחזור לדרבי החיפאי הראשון של עונת 2009/10. אחרי 4 עונות בלאומית, הפועל חזרה לליגת העל,קרית אליעזר היה פשוט מפוצץ באותו הערב, מחזה די נדיר כשהפועל מארחת, ובסופו של דבר במשחק קשה ואגריסיבי בטירוף, ידה של מכבי הייתה על העליונה אחרי שער אדיר של אייל גולסה בן ה-18.אז איפה הם היום

בפינה החדשה ניקח משחקים לא מהעבר הרחוק מליגת העל (ולעיתים קצת אירופה, תלוי בביקוש) וננסה להתחקות אחר עקבותיהם של השחקנים ששיחקו באותו המשחק, ועל ידי כך להבין את התהליכים שקורים בכדורגל שלנו. לקראת המשחק הכי מסקרן של העונה עד כה מחר, לקחתי, כמובן, בתור אוהד מכבי חיפה, את ליל ה- 17/12/12 – משחק הליגה האחרון בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב.

לרגל יום הולדתו ה76 של אדסון ארנטס דו נסימנטו (הידוע בכינויו פלה) רציתי להציג לאנשים ששכחו או שלא הספיקו לראותו בפעולה את האיש שהפך את ברזיל ממדינה עצובה וחסרת סיכוי למדינה אלופה וווינרית.

אני זוכר את שני הביקורים הראשונים במגרשי הכדורגל בילדותי. הראשון, הצגה כפולה (כן, היו פעם דברים כאלה) במקדש הכדורגל של בלומפילד, ומשחק ליגה ארצית באורווה בפ"ת. דווקא המשחק באורווה הוא הדומיננטי והחשוב מביניהם.

רגע לפני שריקת הפתיחה של העונה, החלטתי להתרפק קצת על העבר ולהיזכר במשחקים הכי גדולים שחוויתי עם מכבי