על אף שהשקיע מעט מאוד עד כה העונה, הבמה שהכי חשובה ליענקל'ה היא הבמה האירופאית. כשרוני לוי הביך את כולנו באסטוניה הוא הלך הביתה, כשמרקו מוציא מים מהסלע גם בזירה האירופאית הוא מקבל אוטומטית לדעתי המון קרדיט מהבעלים הכל יכול. זה ה-מפתח לכל העונה של מכבי חיפה. החבל הזה של מרקו יכול להיות חבל ההצלה שמחזיר את מכבי חיפה למרכז הבמה של הכדורגל הישראלי.

הייתי אתמול בסמי עופר. אחרי הרבה זמן. היה לי חשוב לראות אם ניצני האופטימיות שהיו לי אחרי שלושה מחזורים מקבלים אחיזה במציאות.

שאין שטח, והכדור לא נכנס בחצי השעה הראשונה, הרגליים מתחילות להיות כבדות, הקהל הרבה פחות סבלני, ותוך כדי המשחק מתחיל לו כדור שלג המכניס את הקבוצה לשיתוק שמוביל לאובדן נקודות מול קבוצה קטנה.

אני מעריך מאוד את רוני לוי. הקבלות שלו לא משאירות הרבה מקום לביקורת, אבל בתחום היצירתיות רוני טרם הוכיח את עצמו – וכאן הוא יצטרך להתעלות, כי ללא יצירתיות הוא יסיים את תפקידו במחזור העשירי. זה עד כדי כך פשוט. אז איך יוצאים מהשבלונה?