אחרי 44 משחקים (נכון לכתיבת שורות אלה), השיקגו בולס במאזן של 17 ניצחונות ו-27 הפסדים כשהקבוצה בשנה הראשונה של פרויקט השיקום שלה. אפשר לחלק את החצי הראשון של העונה שלה לשניים

קבלו את הפלופים הכי גדולים בכל דראפט ב-15 השנים האחרונות:

לא חשתי אף פעם את מה שאני חש עכשיו. מעולם לא הייתי לי ידיעה כזו בראש שרצה לה הלוך ושוב - אתה אוהד של הקבוצה הגרועה בליגה

וכמו שריאל מדריד התרגלה לספוג ממסי מול האוהדים שלה, בקבוצה גם התרגלו להפסיד לברצלונה בבית, מה שלא היה קורה יותר מדי עד השנים האחרונות.

אז מי הגדול מכולם בכדורגל, כדורסל ושאר ירקות? לא נכריז על זוכה, אבל בואו לפחות נזהה את המתמודדים.

אחת מקלישאות הספורט המפורסמות ביותר היא ש"שיאים נועדו להישבר". אבל לא כל דבר מגשים את היעוד שלו, וישנם שיאי ספורט שככל הנראה, לא ישברו לעולם.

דברים לא הולכים כמצופה בקליבלנד. העונה הרגילה היא לא מדד, אבל פתיחה של 6-4, כולל הפסדים לנמושות על הנייר כמו אטלנטה, אורלנדו, ברוקלין והניקס, בשילוב של הגנה מביכה ופרצופים דכאוניים על המגרש והספסל, זה לא דומה בכלל למה שציפו לו מאלופת המזרח של שלוש השנים האחרונות

אין תשובה אחת מנצחת שקובעת אם גישת ה-"טאנקינג", בעצם החלטה אירגונית להפסיד על מנת להשיג בחירות דראפט גבוהות, עובדת או לא. הדוגמה הכי בולטת בשנים האחרונות היא הפילדלפיה שבעים וששים.

יש המון דברים מעניינים ב"סופר קבוצות" שנבנו ברחבי הליגה, גם אם הן מצליחות, והרבה פעמים במיוחד כשהן לא. ועדיין, לא נראה כאילו אחת מהן תצליח להחליף את השילטון של חבורת סטיב קר. ולכן זו תהיה עונה שבה הרבה אוהדים יצטרכו לחפש את ההנאה שלהם בדברים קטנים יותר.

קצת מספרים כדי לסבר את האוזן: את טורניר המוקדמות התחילו 210 נבחרות אי שם במרץ 2015, שהתחרו על 31 מקומות פנויים, אחרי ניכוי המשבצת שרוסיה תופסת כמארחת. נשארנו עם 9 מקומות פנויים ו-20 נבחרות ששואפות למלא את החסר. אז מי עדיין בתמונה?