3 שנים ללא מאיר איינשטיין ז”ל – רגעי השידור הגדולים

בס”ד

מאיבוד הקול האייקוני במשחק של ישראל מול צרפת ועד המספרת של אלירן עטר, משער האליפות שהבקיע ערן זהבי במדי הפועל ת”א מול בית”ר ירושלים ועד שידורי האתלטיקה הנהדרים – מאיר איינשטיין ז”ל היווה את פס הקול שלנו ברגעים הגדולים של הספורט הישראלי והעולמי.

מאיר איינשטיין
קרדיט לדף הפיסבוק “ערוץ הספורט”

זהו טור שיזכיר לנו כמה מרגעיו הגדולים ביותר, אשר מבוסס על מס’ כתבות שנעשו עליו, בראשן הכתבה הנהדרת של שרון דוידוביץ’ מלפני שלוש שנים על פטירתו של מאיר. מצאתי לנכון לא לדרג את הרגעים האלו, רק להזכיר לנו. להזכיר כמה גדול הוא היה וכמה שבלעדיו שידורי הספורט לא היו אותו דבר.

לפני שנתחיל, דיברתי עם שרון לפני הכנת הטור ושאלתי אותו – איך אפשר לסכם את מאיר בכמה משפטים ואיך הוא השפיע עליו כאדם בתקשורת הספורט. זוהי תשובתו:

“אני חושב שזה פשוט: חולה ספורט. בניגוד להרבה מאוד אנשים בתעשייה, ודאי הוותיקים שכבר התרגלו והכל, מאיר באמת באמת אהב ספורט. הכל. כדורגל, סל, אתלטיקה. הוא אהב דרמה.

איך השפיע? בעיקר בפן של המקצועיות. לראות איש כמוהו מגיע לשידור של ליגה רוסית או משהו פשוט, מוכן לגמרי עם הכנה ארוכה לשידור”

לא חושב שאפשר לסכם את השדר הענק הזה בצורה יותר טובה.

 

יוסיין בולט, ריצת 200 מטר באולימפיאדת לונדון 2012

“כל דבר שתאמר בתא השדר יכול להפוך לקלאסיקה. זו יכולה להיות סתם שאלה, או צעקה, או אפילו- מכתב אהבה”. מודי בר און.

“יוסיין בולט מגדיר מחדש את המהירות האנושית, האיינשטיין של המסלול אם תרצו. בולטי, אני אוהב אותך, אתה ענק, כיף לשדר אותך!”
יש המגדירים את השורות האלו כאחד המשפטים המדוייקים ביותר של מאיר. נדמה כי כל אדם שצפה אי פעם ביוסיין בולט רצה לומר בדיוק את זה, אך לא ידע איך להתנסח. ללא בושה, ללא מעצורים ובלי לדפוק חשבון לאף אחד, מאיר אומר קבל עם ועדה שהוא האצן הגדול בהיסטוריה ומעיד על אהבתו אליו.
רבים אומרים על ספורטאים “הוא כישרוני, אני מאוד אוהב אותו”, או “שנים שאני משדר אותו ותמיד כיף לראות אותו משחק”, אך משפט חודר כמו של מאיר אף אחד לא הצליח לנסח מאז.


ישראל מול צרפת, אוקטובר 1993

“תרגישי את המגרש. תגיבי, תתלהטי. מאיר אף פעם לא היה פוחד לדווח כמו עיתונאי, אבל להתרגש כמו אוהד. גם אם זה גרם לו לאבד את השליטה”. מירי נבו.

“יש! שער! שער! 3-2 לישראל!”
הצעקה שעליה בנו עונות שלמות של בובה של לילה, שתיזכר לעד כנראה כרגע הגדול ביותר בשידורי הנבחרת בכדורגל.
היה שם הכל. מילה מאוד גנרית, שכמעט כל שדר אומר כששער מובקע, ובכל זאת משהו במילה “שער” קיבל משמעות אחרת מאז אותו ערב.
הייתה שם התרגשות אמיתית. לא ההתרגשות הצינית שיש לנו כיום, שאנחנו מקבלים את רוע הגזרה על עצמנו שלא נגיע לעולם לטורניר גדול.
זו צעקה שנדמה שמי שלא היה רואה את המשחק חושב שנאמרה כששחקן הבקיע גול במספרת מהחצי בדקה 92′ בגמר המונדיאל.
זה לא היה אף אחד מהם. ובכל זאת, מאיר הצליח לגרום לנו, ולו לכמה רגעים, שאין ציניות. שיש אמונה. שהנבחרת באמת שווה. שאנחנו על המפה.


ספרד מול הולנד, גמר מונדיאל 2010

“אינייסטה ברחבה, ואן דר וארט הודף, פברגאס… אינייסטההה…. לרשת! אינייסטה מבקיע את גביע העולם לספרד!”
לא אשכח את הרגע הזה. אני בכיתה ד’, לקראת כיתה ה’, יושב בבית עם אבא ורואה את המשחק. הייתי בטלפון עם חבר כשההתקפה הזו קרתה, ואז זה קרה. צעקות נשמעות בכל הבניין, וכאוהד של ספרד קפצתי מאושר. אחד מרגעי הכדורגל המשמעותיים בחיי, רגע שנחרט לי בזיכרון לעולם.

זהו עוד רגע משמעותי בספורט שמאיר היה שם, ואיכשהו מצליח רק להוסיף לשידור ולא לגרוע ממנו דבר, מה שקשה לומר על שדרים כיום.
או כמו ששרון ניסח זאת בכתבתו: “הייתה לו היכולת הנדירה לא להפריע לאירוע, ועדיין להיות חלק בלתי נפרד ממנו”.

 

מכבי חיפה מול מאלמו, מוקדמות ליגת האלופות 2005
“אלדש ברחבה, גם אולסון שם, וגם דוידוביץ’….
אוי דוידוביץ’! אוי דוידוביץ’!”

עוד רגע שעליו נבנו עונות רבות של קומדיית הספורט הטובה בישראל.
אין אדם שלא שיחק בשכונה כדורגל, וכשהשוער השמיט את הכדור, צעק לעברו את המשפט “אוי דוידוביץ'”. זה בדיוק כמו שכל שוער שהודף כדור מקבל את שבחי “איזו עצירה של בופון”. משפט שמתאר בפרוטרוט את רגשותיהם של אוהדי מכבי חיפה כאשר ניר משמיט את הכדור הכביכול נוח הזה, וגורם לשער שנכנס להיכל התהילה של רגעי השידור הגדולים בישראל.

 

אלירן עטר מבקיע במספרת אדירה במדי בני יהודה מול מכבי נתניה, משחק ליגה בעונת 08/09

“הנה ההגבהה… איזה שער! וואו! וואו! מה עשה הילד! אלירן עטר! יש לכם את שער העונה! מדהים! מדהים!
אף אחד לא מבין, אף אחד לא יודע, איך הוא עשה את זה!
איזה ילד אדיר!”

אין ספק שזהו אחד מהשערים היפים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. מההגבהה הנהדרת ועד לביצוע המופלא של עטר. הכל היה מושלם בשער הזה.
אך לא פחות חשוב מהשער, השידור של מאיר. פעם נוספת שהוא מצליח לבטא מהלך כדורגל בצורה המדויקת ביותר, ומצליח להיכנס לקול הפנימי של כל מי שרואה את השער הנדיר ביופיו הזה- ופשוט אומר אותו לעיני כל.


ערן זהבי מבקיע את שער האליפות של הפועל ת”א בדקה ה-91′ מול בית”ר ירושלים

“עכשיו דה סילבה….לא מצליח. ורמוט….הרוש הודף….
והכדור ברשת! הכדור בפנים! 2-1 להפועל ת”א! האם זהו שער האליפות של הפועל ת”א?”

זהו אכן היה שער האליפות של הפועל ת”א, ואין אוהד של הפועל שלא מכיר את המהלך הזה, מתחילתו ועד סופו בע”פ.
אבל אם תשאלו אוהדים של הפועל ברחבי הארץ, רובם ככולם יזכרו גם את השידור של מאיר איינשטיין.
את ההדיפה של הרוש, והשער של זהבי, עם הריצה לקהל בלי חולצה.
מאיר, בגדולתו, מצליח לגרום לאוהד שיושב בבית להרגיש כאילו הוא אחד מהצופים במגרש, ומעביר את ההתרגשות שלו בצורה נפלאה, בפעם המי-יודע-כמה.


הרגע האישי שלי: ריאל מדריד מול ברצלונה, גמר גביע המלך 2011

“די מריה לפני אלבס, רונאלדווווו, לרשת! איזו נגיחה אדירה! כריסטיאנו רונאלדו!”
מהרגעים שלא שוכחים. התואר הראשון של רונאלדו בריאל מדריד, והתואר הראשון שאני חוויתי ממש כאוהד ריאל.

אחרי שברצלונה נראית בלתי-מנוצחת, מגיע הקלאסיקו לגמר גביע המלך. אני ראיתי את המשחק עם חברים, והייתי כל כך לחוץ.
כולם אוהדי ברצלונה, ורק אני ריאל מדריד. וכשהגיעה הדקה ה-102, לא היה אדם יותר מאושר ממני בעולם. התואר שכל כך חיכיתי לו. רק עצם המחשבה מרגשת אותי. ותודה למאיר על עוד רגע אייקוני שחקוק בזיכרוני.

ואם צריך לסכם את מאיר איינשטיין במשפט אחד, זה יהיה המשפט שהוא לימד אותנו, הצופים, בכל שידור.
אתלטיקה, כדורסל או כדורגל, זה באמת לא משנה.
כי כמו שמאיר אומר:
“ספורט זה קודם כל אהבה”.

מאיר איינשטיין
Credit to “Maccabi Haifa FC” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח