הזווית בלוג הספורט המוביל בארץ – הזווית כשמגיעים לעשות חילופים הדברים העיקריים שלוקחים בחשבון הם בדרך כלל הכושר הנוכחי של השחקנים ולוח המשחקים של המחזור הנוכחי ובאיזושהי מידה גם של המשחקים הבאים (למגדילי ראש שחושבים על חילופים מראש). הכושר הנוכחי של השחקנים הוא כמובן דבר דינאמי, בעיקר בליגת העל. שחקני התקפה נוטים להבקיע ברצפים ובחוסר יציבות, קשרים עולים לתקופה ואז יורדים חזק. ההסתכלות על לוח המשחקים היא דבר שאנחנו נוטים להסתכל עליו בצורה יותר סטטית.
המוח שלנו מפתח סוג של סטיגמה על קבוצה ואנחנו רצים איתה בדרך כלל לאורך זמן. לפעמים הסטיגמה הזאת פשוט לא נכונה וגם בזה נגעתי בעבר, למשל המחשבה שנתניה לא הייתה קבוצת הגנה טובה בתחילת העונה או שאשקלון\עכו חלשות אז שווה לקחת נגדן הגנה. הנקודה שאני רוצה לגעת בה עכשיו היא שתעדכנו את הסטיגמה שלכם על הקבוצות, כי כריקושט לחלון של ינואר וברוח החג, הקבוצות ממש מתחפשות למשהו אחר.
מי למשל?
סכנין מתחפשת לקבוצה התקפית. התרגלנו כבר שבני סכנין הוא קבוצת התקפה חלשה. אכבר חלשה. עד שטל בנין התחיל לאמן אותה, למרות קצב צבירת נקודות סביר ביותר, היא לא כבשה בערך בשני שליש מהמשחקים שלה. בצדק, היינו מסתכלים על לוח המשחקים, נגד סכנין? לוקח הגנה. מאז שטל בנין מונה (6 משחקים) – סכנין כבשה בכולם חוץ מאחד.
רעננה מתחפשת לקבוצה. התרגלנו גם ש-הפועל רעננה קבוצת התקפה חלשה וקבוצת בית חלשה ולא מנצחת 2 משחקים רצוף. רעננה הגיעה לחלון של ינואר כקבוצת ההתקפה השניה הכי חלשה בליגה מבחינת כמות משחקים בה כבשה. אצלה הסיפור הוא לא המאמן, אלא שינויים פרסונליים. אור דסה, שלומי ארבייטמן ובעיקר רועי זיקרי הגיעו והכניסו דם חדש להתקפה של הקבוצה מהשרון. ב-9 המשחקים האחרונים של רעננה (מאז ההפסד המביש למכבי חיפה), היא לא כבשה רק ב-2 משחקים בלבד. סדר גודל של 20% מהמשחקים, לעומת איזור ה-60% משחקים בלי לכבוש לפני כן. בתוך הרצף הזה היו לה משחקים נגד ב”ש ומכבי ת”א. רעננה גם ידועה בעוד 2 דברים: היותה קבוצת בית נוראית וזה שהיא לא מנצחת שני משחקים ברצף (לפחות למי שעוקב אחרי חשבון הטוויטר המומלץ שלה) – את שניהם שברה במחזור האחרון. אה, ושמעון אבוחצירה התחפש לאיקרדי.
אשקלון מתחפשת לכלום. התרגלנו שאשקלון לא טובה, אבל כובשת. אז היא כבר לא רק לא טובה, אלא גם לא כובשת. אשקלון הייתה עוף מוזר כזה. קבוצה לא חזקה, אבל ידעת שמסוכן לקחת נגדם הגנה. בצדק. הם היו כובשים ביותר משני שליש מהמשחקים. היום, הם ברצף נוראי של שבעה הפסדים רצופים, בארבעה מהם הם לא כבשו. חילופי המאמנים לא השפיעו לטובה והשינויים הפרסונליים בהתקפה עוד לא צלחו (גבאי, דבאשווילי ו-דוד מנגה עוד לא באים לידי ביטוי).
מה הווינר אומר לנו על הסיכויים של ההגנות לשמור על שער נקי במחזור הזה?
אין ספק, גם מבחינת הווינר, כשיש שלושה משחקים “בולטים” עם נטייה לכיוון אחד – של מכבי ת”א, נתניה ובית”ר. השאיפה צריכה להיות שיהיה לכם 2 שחקנים מכל אחת מהקבוצות האלה במחזור הזה. העניין הוא, שגם נתניה וגם בית”ר הן קבוצות שיש סיכוי טוב שתרצו שחקני קישור והתקפה מהם. אז שחקן הגנה אחד ממכבי צריך להיות דיי באנקר. השאר? המחזור יחסית מאוזן ופשוט צריך לקחת הימור שמסתדר עם התקציב.
- בית”ר ירושלים 73% (נגד עכו ב’)
- מכבי תל אביב 70% (נגד אשדוד ב’)
- מכבי נתניה 63% (נגד אשקלון ב’)
- הפועל באר שבע 59% (נגד ק”ש ח’)
- מכבי פתח תקווה 56% (נגד רעננה ב’)
- בני יהודה 51% (נגד סכנין ח’)
- בני סכנין 49% (נגד בני יהודה ב’)
- הפועל רעננה 40% (נגד מכבי פ”ת ח’)
- עירוני קריית שמונה 36% (נגד הפועל ב”ש ב’)
- הפועל אשקלון 30% (נגד נתניה ח’)
- מ.ס אשדוד 26% (נגד מכבי ת”א ח’)
- הפועל עכו 20% (נגד בית”ר ח’)
** אין עדיין יחסים לדרבי של חיפה, על פי הכרות מוקדמת עם הווינר מכבי חיפה עדיין, איכשהו, יהיו פייבוריטים, אל תקשיבו להם בנושא הזה בחיים.
** אל תקחו את האחוזים קשה מידי. זאת הערכה על בסיס היחסים שבהגדרה בה האחוזים גבוהים מהמציאות. לסדר בין הקבוצות + ההפרשים בין האחוזים כן יש משמעות יותר מאשר לאחוז המוחלט כמספר.
שחקנים לשים לב אליהם:
שבוע שעבר – דן מורי שמר על שער נקי (6 נק’), עלי קמארה לא (2 נק’) ו-לידור כהן איכזב (2 נק’).
ויקי כחלון – מכבי נתניה 4 מ’ – הגנה
אחרי תקופת חוסר בהירות ויציבות שהגיעה לאחר פציעה של המגן הימני, הוא תופס שוב את המקום בהרכב של מכבי נתניה. כחלון רחוק מלהיות מגן “שלם”, יש לו ליקויים הגנתיים וגם בהתקפה יש לו עוד לאן להשתפר. בכל זאת, שחקן ב-4 מ’ אז אל תצפו ל-אלי דסה. מה שכן, בעיקר כרגע כשגולדנברג משחק מגן שמאלי עם רגל הפוכה, כחלון הוא האופציה ההתקפית יותר מבין שני המגנים. נתניה מרבה לשחק עם מערך “יהלום” כיאה לעיר היהלומים, שמבליט התקפית את המגנים (כי אין קשר \ חלוץ צד באגף). לכן למשל הגיע למצב שהוא בתוך הרחבה וכובש מול מכבי חיפה במחזור הקודם (העניש אותי קשות על זה שהוצאתי אותו בשביל להחזיר את סבע).
למה לא?
כי אם אתם רוצים גם את ערן לוי ודיא בהרכב עדיין אין מקום ל-3 מאותה קבוצה.
ניק בלקמן – מכבי תל אביב 11 מ’ – התקפה
החלק ההתקפי של מכבי תל אביב הוא כנראה החסר יציבות ביותר בהרכבי הקבוצה בתקופה האחרונה. הרוטציה והשימוש ב-וידאר, עטר, שוינפלד (פתאום פתח במחזור הקודם) ו-בלקמן משתנה ממשחק למשחק. פעם שני חלוצים, פעם שלושה, כל פעם ציוות אחר. היחיד ששורד את כל השינויים האלה? בלקמן. אז נכון, הוא פחות גולר מ-וידאר ואפילו מ-עטר, אבל הוא תמיד שם. תצפו ממנו לפחות “התפוצצויות” כנראה, אבל תקבלו תמיד נקודות ויותר שקט נפשי לפני פרסום ההרכב.
למה לא?
כי הוא לא בכושר כיבוש אדיר, למרות הנגיחה המרשימה נגד הפועל חיפה. כי וידאר שנכנס ל-פורמה זה לא משהו שאתם רוצים לפספס, וברור שזה אחד על השני.
יוסי בניון – מכבי פתח תקווה 10 מ’ – קישור
“אחלה הילד”, “נראה לי ייצא משהו ממנו” ועוד כל מיני בדיחות קצת נדושות נשמעות בשבועות האחרונים מאז המעבר וההצלחה של בניון במכבי פ”ת. הבדיחה, היא בעיקר על מי שלא לוקח אותו בחשבון עדיין בהרכב בליגת חלומות. ב-4 המשחקים מאז המעבר הוא לא כבש במשחק אחד בלבד (נגד ב”ש). ההתקפה של מכבי פ”ת מבוססת הרבה עליו והוא גם יוצר מצבים וגם מגיע למצבי הבקעה. גם אם לא לקחת להרכב מיידית, בניון צריך להיות אחת האופציות הראשונות בפנקס שלכם כשאתם עושים חילוף בקישור, בעיקר כשעוד מעט מכבי פ”ת הולכת לטיולים בפלייאוף התחתון.
למה לא?
כי הוא עדיין בן 37 והסיכוי שיישמור על קצב גבוה כשאפילו אין עניין אמיתי לקבוצה שלו לא כזה גבוה. כי לקחת שחקן אחרי רצף חיובי זה אף פעם לא הרעיון הכי טוב, החוכמה זה לתפוס בהתחלה.
בהצלחה לכולם!
