מכירים את השחקנים האלו שכשהם על המגרש, אתם רגועים יותר? את אלו שכשהם בסביבה יש תחושה של קסם, שמשהו טוב הולך לקרות? אני מכירה את חאבייר מסצ'ראנו. וזה אולי מוזר, כי הוא כבש רק שישה(!) שערים בכל 17 שנות הקריירה שלו, אבל אני די בטוחה, שכולם יזדהו עם התחושות שלי.
חאבייר מסצ'ראנו לא היה המנהיג הכי גדול בקבוצה וגם לא כריזמטי במיוחד, אבל למרות השקט שבו, הוא אולי היה השחקן הכי קשוח ואימתני על המגרש. לפעמים כשראיתי אותו משחק, הרגשתי שאני יודעת מיהו מבלי לדבר איתו בחיים. הרגליים החזקות והאגרסיביות שהביא יחד עם הגאונות שמיוחסת לו – לדעת מהי השנייה הנכונה למסירה, להכנסת הרגל או לגליץ', הפכו אותו לשחקן ייחודי שמחולל ניסים. אחת ההוכחות היא עונת 2011/2012, בה סיים בברצלונה עם 524 תיקולים, המספר הגבוה ביותר באירופה, כשנשרקו לחובתו רק 34 עבירות. מטורף.
בנוסף לשחקן שהוא על הדשא, אופיו של מסצ'ראנו התגלה לנו אט אט עם השנים. ב-24 לאפריל 2014, זמן קצר לאחר פטירתו של טיטו וילאנובה ז”ל, שיחקה ברצלונה מול ויאריאל, חזרה מפיגור ולבסוף ניצחה 3-2. בשריקת הסיום מסצ'ראנו כל כך התרגש ופרץ בבכי. "לא אמכור אותו בעד שום סכום כסף שבעולם", אמר פפ גווארדיולה, לא על מסי או צ'אבי, אלא על מסצ'ראנו. המאמן, שהסיט אותו מעמדת הקשר האחורי לבלם, עשה טובה ענקית לכל חובבי הכדורגל בעולם ובפרט לאוהדי ברצלונה. אגב, כשנשאל מסצ'ראנו על הנושא אמר: "תמיד הרגשתי טוב במרכז השדה, אבל להחליף את בוסקטס זו פשוט משימה בלתי אפשרית, הוא השחקן המושלם. זאת ברכה להיות פה כי כשאני צופה בבוסקטס, צ’אבי ואינייסטה, אני לומד".
בשנת 2008 תיאר דייגו מראדונה בשידור חי בטלוויזיה הארגנטינאית את הנבחרת הלאומית "מסצ'ראנו ועוד 10 שחקנים". הוא הסביר כשטען כי "יש רק שחקן אחד שלבש את הפסים הכחולים בתקופה האחרונה – מסצ'ראנו. בעיניי, הוא השחקן החשוב והחיוני ביותר שלנו". מראדונה רצה להאיר את עיניהם של תושבי המדינה, רצה שיבחינו ברוח הלחימה המדהימה של מסצ'ראנו, שעד אז לא היה נראה כלל ע"י הארגנטינאים. מראדונה כנראה ידע מה הוא אומר, כי 6 שנים לאחר מכן במונדיאל, חאבייר נחרט אצל כולנו בזיכרון עם המאמצים, קור הרוח, והגאווה הלאומית שלו. כיום הוא שיאן ההופעות בנבחרת ארגנטינה עם 147 משחקים (בקרוב מסי יעקוף אותו, אבל עד אז…).
חאבייר מסצ'ראנו מעולם לא נחשב לאחד הגדולים, וזה בסדר. אבל לעיתים, דווקא אותם השחקנים המוערכים והאהובים שלא נכנסו לקטגוריית הטובים ביותר, הם אלו שעשו את ההבדלים הכי חשובים. "כל פעם שאני מדבר איתו יש לו תובנה חדשה על הנעשה במגרש. הוא רואה דברים שאחרים לא", אמר גם כן פפ גווארדיולה באחד מראיונותיו.
אז 'הבוס הקטן' פרש, ומה הוא השאיר אחריו? לא הרבה גולים, לא הרבה בישולים, לא הרבה רגעים ביזארים. הוא השאיר מורשת קרב. הוא לימד אותנו מה זה באמת 'לקרוע את התחת'.
תודה לך חאבייר מסצ'ראנו, תודה לך על כל הפעמים שידעת לגלוש בשנייה הנכונה ולמנוע שער בטוח, תודה לך שלא נתת לאף אחד לעבור אותך, תודה לך על ראיית משחק גאונית והתובנות, תודה לך על הצניעות, תודה לך על הבגרות, תודה על הנשמה שהשארת בכל פעם שעלית לדשא, ותודה לך על הפנדל המושלם מול אוסאסונה שגרם לכולנו להתרגש.
