שלוש בראש – ליגות האותיות, איקר קסיאס, ארסנל – סיכום שבועי עולמי

הליגות הנמוכות לא בדרך להיפתח, וזה יכול להיות נזק לכל קהילת הספורט הישראלית, הפרישה של אחד מגדולי השוערים בדור האחרון, וארסנל נמצאת מצומת מכריעה לגבי העתיד שלה. וגם: שלוש המלצות למשחקי השבוע הבא משוויץ, ברזיל וישראל

1. שיחה מקומית

אוהד אדלשטיין הוא רק אחד מאלפי הכדורגלנים בליגות הנמוכות בישראל. הוא גדל במשפחה דתית בקריית אונו, ונחשב לכישרון גדול בנוער של הפועל פתח תקווה. מלבד משחק אחד במדי הכחולים בליגת העל שיחק אדלשטיין בלאומית ובעיקר בליגה א', שם הפך בשנים האחרונות, במדי מועדון ספורט כפר קאסם, וכיום במדי הפועל אדומים אשדוד לאימת הליגות התחתונות. הוא משחק בליגה א' בעיקר בשל העובדה שניתן להגדיר את הקבוצות שם כשומרות שבת ולהימנע מחילול שבת כלשהו. בעוד שבליגה הלאומית המשחקים מתבצעים בימי שישי גם אחרי כניסת שבת ובליגת העל גם בשבת אחרי הצהריים, בליגה א' הזמנים גמישים ולרוב המשחקים יתקיימו בשעות המוקדמות של ימי שישי.

אלא שלמעשה מאז מרץ האחרון אדלשטיין לא שיחק באופן מקצועני, ולפי החלטת ההתאחדות לכדורגל נכון לעכשיו, ייתכן וייקח זמן עד שבכלל יחזור לשחק. עקב ההתחדשות של גל הקורונה בישראל פתיחת הליגות הלא מקצועניות, ליגה א'-ג' בישראל (המכונות "ליגות האותיות") נדחתה לפחות עד אוקטובר. עבור שחקן מקצועני פגרת משחקים של שבעה חודשים היא דבר נורא. עבור שחקנים שלא יודעים האם הליגות יחודשו בכלל ייתכן ומדובר בגזר דין מוות לקריירות שלהם, בטח שכשהקבוצות בליגות האלה מאבדות לאט את המימון העירוני שלהן, ולא יודעות בכלל מאיזה חודש להתחיל לשלם משכורת לשחקנים.

אוהד אדלשטיין
קרדיט לדף הפייסבוק של הפועל אדומים אשדוד

כדי להבין למה הסיפור של דחיית הליגות הנמוכות הוא לא רק קריטי עבור השחקנים והקבוצות והאוהדים שלהם, אלא גם עבור כל קהילת הכדורגל הישראלי, צריך להבין שהכדורגל הישראלי בנוי בצורה ייחודית, צורה שלמעשה לא קיימת בכל העולם. כמעט בכל מקום בעולם, מלבד ישראל וארצות הברית, כדורגל הוא קודם כל ספורט מקומי. הקבוצה של השכונה, של העיר, של קבוצת האוכלוסייה הספציפית. הקבוצה היא חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית של המקום. בישראל, לעומת זאת, הכדורגל המקצועני נוסד על בסיס מפלגתי. מכבי הוא איגוד ספורט שנוצר על ידי הקונגרס הציוני, הפועל על ידי ההסתדרות, אליצור על ידי הפועל המזרחי ובית"ר על ידי ז'בוטינסקי. לפני שבית"ר ירושלים או הפועל תל אביב הן ייצוג של העיר שלהן הן קודם כל ייצוג של המפלגה והגוף הפוליטי שהקימו אותם.

בני יהודה תל אביב הוא דוגמה למשהו אחר, הדבר שקורה לרוב בליגות הנמוכות. בליגות האלה פורח הכדורגל של השכונות, של הערים הקטנות, הכפרים והיישובים. זה למעשה שורשי הכדורגל כפי שהוא בא לידי ביטוי כמעט על פני כל הגלובוס. הקבוצה המקומית שאצטדיונה ומשחקיה הם עבור האוהד הדבר הכי קהילתי שיש. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא העיר אשדוד.

עירוני אשדוד
קרדיט לדף הפייסבוק של עירוני אשדוד ולצלם מוטי קדוש

בקיץ 1999 איחד ראש העיר דאז את שתי הקבוצות שהיו בעיר, הפועל אשדוד שזוהתה עם העובדים הותיקים של הנמל ומכבי עירוני אשדוד שזוהתה עם שכונות העולים. כתוצאה מכך נוצרה קבוצה אחת חזקה בעיר שהצליחה להתמקם במרכז הליגה הראשונה במשך רוב שנותיה, אבל נוצר משבר אמון חריף עם אוהדי הכדורגל בעיר. המהלך לצמצום הקבוצות בעיר כדי לחסוך כספי עירייה הוביל לכך שכיום מלבד מועדון ספורט אשדוד קיימים בעיר לא פחות מחמישה מועדונים שונים – מכבי עירוני והפועל אדומים, קבוצות האוהדים בליגה א', בית"ר אשדוד מליגה ב', ובני אשדוד ואשדוד סיטי (המייצגת את קהילת יוצאי דרום אמריקה בעיר) בליגה ג'. בעוד שלמשחקי הקבוצה המאוחדת בליגת העל מגיעים מאות בודדות של צופים, חלקם כדי לעודד את הקבוצה האורחת, אלפי צופים מאכלסים את יציעי אצטדיון הי"א והמגרש הסינטטי בעיר במשחקי ליגה א'.

וזאת הטרגדיה באי פתיחת הכדורגל של הליגות הנמוכות. בכדורגל המקצועני כמובן שיש יותר כסף, אבל הוא גם מוצף בפוליטיקה ובאינטרסים. הליגות הנמוכות מציגות את הכדורגל הישראלי כמו שהוא: ישראלי, מקומי, לא מקצועי עד הסוף אבל הוא הזהות שלנו. הזהות הזאת מקרבת אנשים למגרשים לא על בסיס רמה אלא על תחושת שייכות שהכדורגל יוצר. ובלי הכדורגל בליגות הנמוכות, תחושת השייכות הזאת מתמסמסת וקהילת הכדורגל הישראלית מאבדת קשר עם המציאות.

אוהדים בליגות הנמוכות
איזה סוג של אוהדים אתם? קרדיט לדף הפייסבוק של הפועל רובי שפירא חיפה

2. לב שנדם

הדימוי של שוער בשנות התשעים היה דימוי חד וברור: שוער הוא אדם חם, עצבני, קריזיונר וכריזמטי. הצבע השונה שהוא לובש משאר חבריו בקבוצה הופך אותו לפצצה מהלכת, מתעמר במגנים, צועק על חולצי היריב ונותן שואו לקהל. מפיטר שמייכל, רנה היגיטה, ואפילו לירן שטראובר שלנו, התדמית של השוער הוא שהוא צריך להיות קצת "דפוק בראש".

איקר קסיאס היה הדבר הכי שונה מהתדמית הזאת שנראה על מגרשי הכדורגל. קסיאס היה נראה כמו ברמן ספרדי שכרגע סיים משמרת, אלגנטי, שקט ומעוצב. אבל ביגוד לדימוי השוער, לא הראש של קסיאס היה הסיפור, אלא הלב שלו. הלב שלו ששמר על קור רוח כאשר נכנס כדי להגן על היתרון בגמר ליגת האלופות מול לברקוזן, הלב הפך אותו לשוער הנבחרת שהציג משחקים פנטסטיים שנתנו לספרד את אליפות העולם הראשונה שלה, שהובילו אותה לשתי זכיות רצופות באליפות אירופה, כל זה כקפטן הנבחרת המשוסעת. שם, במדי הנבחרת, הוא גם הכיר את העיתונאים שרה קרבונרו, והשניים הפכו לאחד הזוגות הכי מתוקשרים בעולם הכדורגל

סאן איקר קסיאס -שוער ריאל מדריד

זה אותו הלב שהתקשר לצ'אבי, הסמל של ברצלונה היריבה, כאשר הריבים בין שני שחקני הקבוצות בנבחרת הגיעו כמעט לקרע שחצה את הנבחרת הספרדית, מהלך שבעיני חלק גדול מאוהדי ריאל מדריד "שרף" את סן איקר בקבוצה שלו עצמו. אבל קסיאס המשיך להיות הבחור האלגנטי בשער, גם כאשר הוא נכנס לריב ישיר בחדר ההלבשה מול המאמן הכריזמטי ז'וזה מוריניו, ריב שבעקבותיו הפך להיות השוער השני של ריאל.

בעונת 2013/2014 קסיאס היה שוער המשנה בליגה והשוער הראשי בגביע ובליגת האלופות, שני טורנירים בהם זכתה ריאל תוך כדי תצוגות אדירות של קסיאס. אלא שהקרע בין האוהדים לבין קסיאס החריף, והוא עזב שבור לב, לא יכול אפילו להישאר במדינה בה גדל, למרות המון הצעות שנחתו על שולחנו בקיץ 2015. הלב של איקר הביא אותו לפורטו, שם זכה רק באליפות אחת עקב דומיננטיות מוחלטת של בנפיקה באותן השנים. אבל בכל משחק, לא משנה באיזו פרובינציה פורטוגלית הוא היה מתקיים, איקר היה עולה לדשא באותה צורה מסודרת ואלגנטית, והלב הענק שלו המשיך לפעום עבור הקבוצה שלו.

קסיאס מגן על עצמו אבל לא על השער credit to uefa champions league facebook page

2019 הייתה שנה קשה מאוד עבור הלב של סן איקר. במאי 2019, תוך כדי אימון של פורטו, קסיאס קיבל התקף לב. חייו היו בסכנה ממשית, ועבודה מאומצת של רופאי הקבוצה הצילו את השוער האגדי. כל זה היה רק קדימון להודעה, כמה שבועות אחרי, ששרה, אשתו של איקר, חלתה בסרטן השחלות. המשפחה נאבקה על בריאותה, עד שביולי הקודם איקר הודיע שייקח שנה הפסקה מהדשא, ויעבור לצוות הניהולי של המועדון.

איקר קיווה שהלב שלו יחזיק אותו במגרש, אבל תוצאות הבדיקות התקופתיות שלו לא השאירו מקום לספק. קסיאס פרש כבר למעשה בפברואר האחרון, וחיכה עם ההודעה הרשמית עד סיום עונת הכדורגל בפורטוגל. הוא רצה לרוץ לראשות ההתאחדות לכדורגל בספרד אבל פרש מהמרוץ, ויחזור כרגע לריאל כיועץ לפלורנטינו פרז. עוד אחד שעשה את הצעד הזה, משחקן ליועץ לנשיא, הוא מאמן ריאל כיום, זינאדין זידאן. האם יבוא היום וסן איקר יירש אותו בתפקידו?

איקר קסיאס, פורטו
Credit to "UEFA Champions League" Facebook page

3. התותח מעלה חלודה

השנה היא 2005 ואני בן 14, נחשף בגדול לכדורגל העולמי. באותה תקופה, שהסרייה א' בקושי שודרה בארץ, הלה ליגה הייתה שמועה בשידורים של ערוץ הספורט והליגה הגרמנית לא הייתה שווה התייחסות. לעומתם, הפרמיירליג כבר הייתה שם, הרבה יותר נגישה באינטרנט, הרבה יותר מסוקרת בעברית. ואם מדברים על הפרמיירליג באותה תקופה, מדברים על שלוש קבוצות – צ'לסי של אברמוביץ' שעיצבנה כל מי שאהב כדורגל, מנצ'סטר יונייטד שהייתה סוג של קבוצת כוכבים די כושלת, וארסנל. ונגר היה נראה אז כמו מי שידו על העליונה במאבק מול פרגוסון, והשאלה הייתה עד כמה ארסנל המלהיבה הזאת תהיה דומיננטית.

חמש עשרה שנים אחרי, אף אחד מאוהדי ארסנל כבר לא חולם לקחת אליפות. דור שלם של אוהדי ארסנל הלך לאיבוד בתוך המערבולת הכלכלית שסחפה את הקבוצה. זה התחיל בבנייה של אצטדיון האמירויות שקיצצה באופן דרמטי את התקציב של הקבוצה, והמשיך בשורת טעויות פטאליות של ארסן ונגר ברכש. אם לפני עשר שנים המקום הרביעי בפרמייר ליג היה ההישג הנדרש כדי שלא תהיה מהומה, כיום הישג דומה היה נחשב לעונה היסטורית במימדים תותחניים.

העונה התחיל ברצינות הדיבור שארסנל הפכה להיות עוד קבוצת מרכז טבלה. אותו התהליך שעבר על ווסטהאם, ניקאסל, לידס ואברטון, שפעם נחשבו לחלק מקבוצת הצמרת של הפרמיירליג, והיום משתכשכות ברדודים במקרה הטוב. העונה הזאת הייתה קטסטרופית עבור המועדון שפעם ראה בעצמו הגדול בלונדון. המקום השמיני של התותחנים בסיום הליגה (אחרי שהיה נראה שיסיימו במקום נמוך מזה) הוא המקום הנמוך ביותר של ארסנל בפרמיירליג מזה 25 שנים.

דויד לואיז, אובמיאנג, אלכסנדר לקאזט, ארסנל
Credit to Arsenal Official Instagram Page

אלא שדווקא המפעל המשני באנגליה, הגביע האנגלי, הפך למפעל הבית של התותחנים, עם ארבע זכיות בשבע השנים האחרונות. ויותר מזה, הזכייה השבוע בגביע ה14 שלהם מול צ'לסי בוומבלי הריק נתנה הרבה נקודות למחשבה, אולי אפילו קצת אופטימיות. האם יש לארסנל סיכוי לחזור להידבק לקבוצת הצמרת האנגלית?

בראש ובראשונה, עומד בפני מיקל ארטטה, אחד המאמנים המבטיחים בכדורגל העולמי, האתגר להשאיר בקבוצה את פייר אמריק אובמיאנג. כל כך חשוב אובמיאנג עד כדי כך שארטטה מסכים למכור את השחקן השני הכי טוב שלו, החלוץ הצרפתי אלכסנדר לקאזט, רק כדי לממן את המשך שהותו של החלוץ הגבוני באמירויות.

בנוסף, מרכז ההגנה של התותחנים נואש לקצת יציבות, ולמרות זאת דויד לואיז חתם על חוזה חדש וימשיך במועדון. בצדדים הטובים, ביירין ממשיך להיות יציב ואם יישאר במועדון זה יהיה רווח נקי של ארסנל, מייטלנד ניילס וטיירני עושים רושם טוב וההפתעה הכי גדול מאז שחזרו מפגרת הקורונה הוא פפה. הקשר האייבורי הגיע לארסנל עם תג מחיר עצום של שמונים מיליון יורו, אבל איבד את עצמו לגמרי וגם ערך השוק שלו ירד כמעט בחצי. אבל בחזרה מפגרת הקורונה הוא היה השחקן השני הכי טוב בקבוצה, ואם ימשיך להתפתח אולי יש לארסנל סיכוי לחזור לאיים על הצמרת.

עיקר הנטל יהיה על הכתפיים הצעירות של ארטטה. ארסנל היא קבוצה שבמשך ההיסטוריה נהנתה ממאמנים גדולים שהפכו אותה להיות קבוצה גדולה. הרברט צ'פמן, ג'ו שו, ג'ורג' אליסון, טום ויטאקר, ג'ורג' גראהם וארסן ונגר הפכו את האדומים לאחד המועדונים הגדולים בהיסטוריה של אנגליה. כיום המועדון נמצא בצומת הדרכים הקריטית ביותר שלו, כאשר רק ברגע האחרון הצליחה הקבוצה להגיע לאירופה, דבר שעשתה ברצף ב25 השנים האחרונות. עוד עונה באמצע הטבלה ועוד בלי מקום באירופה תהיה מכה קריטית עבור הגאנרס. העונות הבאות יקבעו האם הם יחזרו להיות אחת הגדולות או יהפכו להיות עוד קבוצה בפרמיירליג, עם עבר מפואר והווה מדכדך.

מיקל ארטטה מניף את הגביע כשחקן וכמאמן ארסנל
Credit to Arsenal Official Instagram Page

המלצות למשחקי השבוע

טרה פיורי – לינפילד (08/08, 16:00, קולובראי ספורטסנטר ניון)

מוקדמות ליגת האלופות, השלב המוקדם

כמה שעות אחרי שליגת האלופות 2019/20 חוזרת לפעולה עם משחקי ההשלמה של שמינית הגמר, עונת 2020/21 של המפעל הכי יוקרתי בעולם יוצאת לדרך במקום הכי רחוק תדמיתית מהקאמפ נואו. הקולובארי ספורטסנטר בניון, שוויץ, הוא מתחם מגרשי אימון ומשחקים של ליגות נמוכות שיארח את הטורניר המוקדם של מוקדמות ליגת האלופות, בו יתחרו בחצי גמר וגמר ארבעת האלופות של הליגות הכי פחות איכותיות באירופה. בחצי הראשון, אלופת סן מרינו והקבוצה מהמדינה הקטנטנה שכבשה הכי הרבה שערים במפעלים האירופאים (ארבעה שערים) פוגשת את אלופת צפון אירלנד לינפילד שמחזיקה במספר הדאבלים הגדול ביותר בעולם, 23 דאבלים מקומיים.

בשורה התחתונה: לינפילד ממשיכה לגמר.

פלמנגו – אתלטיקו מיניירו (09/08, 22:00, המרקאנה)

הליגה הברזילאית, מחזור 1

באיחור של שלושה חודשים נפתחת אחת הליגות הכי מרתקות בעולם, בארץ שסובלת ללא רחם מנגיף הקורונה. פלמנגו היא לא סתם הקבוצה הכי גדולה בברזיל, היא גם הקבוצה הכי גדולה כיום בדרום אמריקה. עם זכייה אדירה בליברטדורס ב2019, זכייה בסופרקאפ של דרום אמריקה, זכייה באליפות האחרונה ובגביע האיזורי של ריו דה ז'ניירו, שנגמר בחודש שעבר. המאמן האגדי שהוביל אותה לכל אלה, ז'ורז'ה ז'סוס, חזר לאמן את בנפיקה ובמקומו בא דומנק טורנט שהיה עוזר מאמן של פפ גווארדיולה. מולם יבואו אתלטיקו מיניירו, אחת המועמדות הכי בולטות העונה לקחת להם את האליפות. משחק עונה כבר במחזור הראשון?

בשורה התחתונה: פלמנגו ממשיכה במומנטום.

הפועל רעננה – הפועל כפר שלם (10/08, 20:00, רמת גן)

גביע הטוטו של הליגה הלאומית, מחזור שני

זה אמנם רק מפעל הכנה לקראת הליגה, ולא מהחשובים ביותר, אבל בכל זאת, מפגש בין היורדת הטרייה אחרי הרבה שנים לעולה הטרייה אחרי הרבה שנים הוא סיפור מעניין במיוחד. 52 שנים אחרי שהייתה בפעם האחרונה כפר שלם בליגה השנייה, הקבוצה השכונתית מדרום תל אביב חוזרת, ומקווה לתקוע בה יתד לשנים הקרובות. מולה נמצאת הפועל רעננה, קבוצה שהשנים בליגת העל לא הפכו אותה להיות פופולארית במיוחד ושמרה על הקיום המנומנם שלה. היא רוצה לחזור כמה שיותר מהר לליגת העל, ומשחק ההכנה מול כפר שלם הוא דרך טובה להראות כוונות

בשורה התחתונה: תיקו.

דומנק טורנט
Credit to Flamengo Instagram Page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח