בס"ד
- ברכות לעולות. לרבע גמר ליגת האלופות עלו קבוצות ראויות לחלוטין, גם אם היה צפוי שיעברו את שמינית הגמר. מי שהפתיעה כמובן היא סביליה, שהדיחה את מנצ'סטר יונייטד. מי שהפתיעה את עצמה היא רומא, שבעיניי עדיפה בבירור על שחטאר דונייצק, אך בעיני עצמה היא תמיד בועטת בדלי ברגע המכריע. נשארנו עם 3 קבוצות ספרדיות, 2 אנגליות, 2 איטלקיות וגרמנית אחת. האם זה לא היה צפוי מראש? האם מועדונים כמו פורטו איבדו את היכולת להפתיע את אריות אירופה, כמו לפני 15 שנה (איך כבר 15 שנה???)? אולי. ואולי זה לא משנה, כל עוד אנחנו מקבלים עכשיו את המנה העיקרית.
- באיירן מינכן שוב ברבע הגמר. עושה רושם שהיא הצסק"א מוסקבה של הכדורגל. קבוצה אדירה שמביאה כל עונה תוצאות מעולות, דורסת את הליגה שלה וצולחת את שלב הבתים בעצימת עיניים, אבל נופלת ברגע האמת מסיבות לא ברורות. אז זהו, שהסיבות מאד ברורות. לדעתי לפחות. באיירן עשתה את הטעות של כל מועדון גדול כשלא בנתה מחליפים לדור המזדקן והנהדר שלה. ריברי לא נעשה צעיר יותר ורובן נולד זקן. תיאגו אלקנטרה נפצע כל חודשיים ושחקנים צעירים כמו קומאן, לא רק שלא התפתחו אלא עצרו. העצה הטובה ביותר עבור הגרמנים היא לבנות יותר סביב מולר, אבל גם הוא מתקדם עם הגיל ולא הולך אחורה. מה נשאר? לרכוש את כל הסגל של דורטמונד. כנראה שזה מה שנמשיך לראות בשנים הקרובות.
- מה שווה להיות קבוצה בריטית קשוחה אם במשחק הכי חשוב בעונה ועם הגב אל הקיר אתה מקבל רק 3 כרטיסים צהובים? לא ברור איך הכין קונטה את הקבוצה שלו לגומלין מול ברצלונה, אבל דבר אחד בטוח: כבר חודשים ארוכים שהאיטלקי משדר כניעה מוחלטת, דבר שכנראה יעלה לו במשרה בעונה הבאה. לא לקחת תארים בעונה שכוללת ליגה וצ'מפיונס זה נורמלי. לא למצוא פתרונות לאף אחת מהבעיות במשך כמעט עונה שלמה, זה לא לגיטימי. והאמת? את כל זה צ'לסי יכלה לדעת עוד לפני שהחתימה את המאמן. הוא הצליח נפלא ביובנטוס ונכשל קבוע בליגת האלופות. האם הוא באמת נכשל? אחרי הכל, ההגעה של אלגרי לגמר הפתיעה רבים, כולל את המועדון עצמו. אבל אם הכשרון אכן היה שם, הרי שקונטה אשם בכשלון האירופאי המתמשך. גם בלונדון הוא הצליח נפלא בליגה, אבל ברגע שהעומס הוכפל, הוא איבד את הראש, לא מצא פתרונות ובאופן כללי נראה אבוד ולא מחובר. צ'לסי בעידן אברמוביץ' היא לא מועדון שיכול להרשות לעצמו מאמן לא מחובר. או במילים אחרות – שלום, חבר.
- ריאל מדריד משחקת העונה בדרך שמאד מאפיינת החלפת דורות. משחקים רבי שערים לצד קושי להבקיע, הגנה חדירה אל מול חומת בטון ברחבה, תוצאות נוראיות בליגה והצלחה כבירה בליגת האלופות. אני תומך בדעה שטוענת שברצלונה לא זכתה העונה באליפות, אלא ריאל מדריד הפסידה אותה. הרבה סיבות גרמו לכך; שובע, פציעות, קושי בשילוב בייל לצד עליה וירידה חדה במעמדם של ואסקס ואסנסיו. לא נדע מה הסיבה העיקרית והאמיתית. אבל ריאל, כמו ריאל, ידעה להניח הכל בצד ולשים את הפוקוס איפה שחשוב באמת. ברגע שהבינה שהליגה אבודה היא הניחה את כל יהבה על הצ'מפיונס ואם תזכה במפעל בפעם הרביעית ב-5 השנים האחרונות, היא תוכל להרשות לעצמה עונת נפל בשקט, כזאת שבה היא תבנה את השלד לתקופה שאחרי רונאלדו, מודריץ', בנזמה ושות'.
- תדמיינו מדינה עם ליגת כדורגל סבירה. ליגה שבעיקר מייצאת שחקנים ולא מייבאת. ליגה ללא תחרות אמיתית. ליגה בה קבוצה שמצליחה בעונה אחת, מוצאת חצי מהסגל שלה עוזב בעונה שאחרי. תדמיינו קבוצה אחת בליגה הזאת שמצליחה לרכוש שחקנים מהשורה הראשונה ומצליחה להיכשל באירופה (ואפילו בליגה) שנה אחר שנה. לכו תסבירו לה שחוסר התחרותיות בליגה והיעדר אתגר אמיתי פוגעים בה וברצון של כוכבים נוספים להגיע אליה. תבהירו לה שהמאמן אינו הבעיה. שלהוביל 4-0 במשחק הראשון ולהיות מודחים בכל זאת מליגת האלופות, שלהוציא רבע מליון יורו על שחקן אחד ולהיכשל שוב, זאת בעיה שורשית. לכו תסבירו להם שכסף זה לא הכל, צריך לדעת להשתמש בו. לכו תגידו לה "פ.ס.ז', זה לא אנחנו. זאת את".
- כמו הסעיף הקודם, רק הפוך. ועדיין, חוסר סימפתיה מוחלט למנצ'סטר סיטי.
- האם ליגת אלופות בה משחקות קבוצות לא אלופות היא הזרז לקבוצות ללא שחקנים מקומיים? האם הגיוני שסלאח, מסי, רונאלדו, אגוארו, דיבאלה ולבנדובסקי הם המייצגים הראשיים של קבוצותיהם? כשמדובר במועדון אחד, או שניים, זה עוד נסבל, אבל כששחקן עובר מליברפול לברצלונה ובאנגליה מדברים על סמל אבוד והוא בכלל ברזילאי, זה משונה. כשהסמל של ריאל מדריד עומד לעזוב והוא בכלל פורטוגלי, זה מוזר. כששחקן של צ'לסי לא בטוח אם הוא יחגוג מול האקסית והוא בכלל ספרדי, זה כבר טעון בדיקה. רוצים כדורגל בינלאומי? אין בעיה. רק תעדכנו את החוקים, תבטלו צורך בוויזות, תשנו את חוק בוסמן ואל תבדקו כמה נציגים שלחה כל קבוצה למונדיאל. זה מגוחך.
רוצים כדורגל עם ייצוג לכל מדינה? אני אתכם, אבל אנחנו מאבדים את זה.