אנחנו מתקרבים לרגעי ההכרעה של העונה בליגות שעדיין נותרות פתוחות, זה השלב שבו כל משחק קובע. כל רגע, שער, החמצה או החלקה יכול להיות משמעותי ולשנות את ההיסטוריה. ואחרי הדרבי של מנצ'סטר שייערך הערב, יכול מאוד להיות שליברפול תרצה להפוך את אחד משחקני היונייטד ליקיר העיר.
הטור הבא מיועד לאותם שחקנים שלא היה קשורים ישירות למאבק האליפות, אבל השפיעו עליו והפכו לגיבורים בקבוצות שלא שלהם, או לחלופין לרשע שלקח את האליפות לקבוצה מסוימת:
לירוי צעירי/רן קדוש
בואו נגמור עם זה, גם ככה קשה לי לדבר על המקרה. 4 ימים לפני המחזור האחרון בעונת הקיזוז הראשונה, עונת 2009/10 נערך גמר גביע המדינה בין הפועל ת"א לבני יהודה ת"א. האדומים, שהתמודדו על הדאבל, שמחו לראות את שוער בני יהודה, דלה איינוגבה מקבל כרטיס אדום במהלך המשחק שבו ניצחה הפועל ת"א. גם מכבי חיפה שמחה על כך שאיינוגבה לא ישחק מולה במחזור האחרון בו היא חייבת ניצחון מול אותה בני יהודה, כדי לזכות באליפות. אבל במקומו של איינוגבה נכנס השוער השני הצעיר, רן קדוש, למשחקו הרביעי בסה"כ בליגה העליונה.
קדוש הפך לשם שמצמרר עד היום אוהדי מכבי חיפה כשהצליח לעצור כמעט כל בעיטה של הירוקים המתוסכלים. בין לבין, הצליח לירוי צעירי בנגיחה גם להעלות את הכתומים ליתרון. ג'ורג' טישיירה עוד איזן למכבי חיפה ל-1-1, אבל עד הסיום היא לא הצליחה להכניע את השוער המחליף הצעיר. היא חשבה שזה יספיק לה לאליפות, עד שהגיע ערן זהבי בדקה ה-92.
Credit to "Ran Kadoch" Facebook page
קצת עזרה מחברים
אם תשאלו את אוהדי יובנטוס מי הוא הצ'כי האהוב עליהם ומי הוא האינזאגי החביב עליהם, הרי שהם יזכרו בערגה בימיהם של פאבל נדבד ופיליפו אינזאגי. אלא שבמחזור האחרון בעונת 2001/02 בליגה האיטלקית, הם קיבלו עזרה מאחרים. ערב המחזור האחרון זו שהוליכה את הטבלה הייתה אינטר, משוועת לאליפות ראשונה מאז 1989/99. הקטור קופר מונה למאמן בתחילת העונה (פה חשדתי!) ולכוכבים כמו רונאלדו, רקובה, זאנטי, ויירי ועוד רבים אחרים נוספו גם טולדו, ונטולה ומאטרצי. אינטר יצאה למשחק חוץ קשה מול לאציו, עלתה ליתרון פעמיים משערים של ויירי ודי ביאג'יו. אבל קארל פובורסקי הצ'כי איזן פעמיים לרומאים, דייגו סימאונה השלים מהפך וסימונה אינזאגי, כבש את ה-2-4. אינטר סיימה שלישית, רונאלדו עזב לריאל מדריד ואת האליפות לקחה יובנטוס שניצחה 0-2 באודינזה משערים של טרזגה ודל פיירו.
נוורקוזן
השנים האחרונות אולי גרמו לכם לשכוח את זה, אבל היו ימים שהליגה הגרמנית הייתה אחת הדרמטיות והמותחות. מקרים רבים בשנות ה-90' ותחילת שנות ה-2000 של אליפויות שהוכרעו במחזור האחרון, שנים שבהם באייר לברקוזן ניסתה לזכות באליפות ראשונה בתולדותיה, ללא הצלחה. בעונת 2001-02 היא הצליחה תוך כשבוע וחצי להפסיד 3 תארים, אליפות, גביע וגמר ליגת האלופות, אבל מה שקרה לה שתי עונות לפני כן היה אפילו טראומתי יותר.
כריסטוף דאום היה על הקווים, ושחקנים כמו יינס נובוטני, אולף קירסטן, קרסטן ראמלוב היו אלו שניסו להביא לקבוצה תואר ראשון בתולדותיה. למחזור הסיום הם הגיעו עם יתרון של 3 נקודות על באיירן מינכן, כשכל מה שהם צריכים זה תיקו מול אונטרהאכינג האלמונית, בעונתה הראשונה אי פעם בבונדסליגה. אלא שהגיבור הטראגי של לברקוזן היה באותו משחק מיכאל באלאק, שכבש שער עצמי אומלל במחצית הראשונה. מרקוס אוברלייטנר כבש את השני, לברקוזן הפסידה 0-2, באיירן ניצחה 1-3 את ברמן וזכתה שוב באליפות.
ראול יקיר מדריד
ראול גונזאלס בלאנקו הוא אחד הסמלים הגדולים ביותר של ריאל מדריד, אבל בערב אחד משוגע בשנת 2007, הבלאנקוס היו מוכנים לתת את תואר יקיר העיר דווקא לראול אחר, ראול טאמודו, הקפטן של אספניול, היריבה העירונית של ברצלונה, שהפך לקריטי מאוד בסיפור האליפות.
המחזור הלפני אחרון בעונת 2006/07 היה אחד הדרמטיים ביותר שאני זוכר, בתוך עונה מטורפת של קאמבקים ודרמות בקרב משולש בין ברצלונה, ריאל מדריד וסביליה. שתי היריבות הגיעו למחזור הלפני האחרון בשיוויון נקודות, כאשר לריאל יתרון במאבק הפנימי והיא יודעת ששני ניצחונות והאליפות שלה. היא יצאה למשחק חוץ קשה מול ריאל סראגוסה בעוד שברצלונה שיחקה בביתה בדרבי מול אספניול. בדקה ה-89' ריאל הייתה בפיגור 2-1 וברצלונה ביתרון 1-2 גם בזכות שער ביד של מסי. רוד ואן ניסטלרוי הצליח לדחוק פנימה ולאזן ל-2-2, אבל הלבנים שאומנו על ידי קאפלו ידעו שזה לא יספיק לנוכח התוצאה בקאמפ נואו, שכן ברצלונה הייתה אמורה לשחק במחזור האחרון מול חימנסטיק החלשה. אלא שבתוך 19 שניות מהרגע שהחלוץ ההולנדי כבש לריאל, הגיע האיתות מברצלונה, טאמודו כבש שער שני לאספניול 2-2 בשני המשחקים, ופער 3 הנקודות של ברצלונה נמחק בתוך פחות מחצי דקה. סביליה בעטה גם כן בדלי כשסיימה בתיקו את משחקה והפסידה הזדמנות להיצמד ל-2 המוליכות. ריאל ניצחה 1-3 צפוי במחזור האחרון את מאיורקה וזכתה באליפות.
המזל של ברצלונה
נשארים בספרד. יוהאן קרויף רשם קנדציה מפוארת בתור מאמן ברצלונה בתחילת שנות ה-90', כשהוליך אותה לזכייה בגביע אירופה לאלופות ו-4 אליפויות רצופות. אבל ברצלונה צריכה להודות לאלילת המזל כששלוש פעמים היא הגיעה למחזור האחרון מהמקום השני בשנים הללו, וסיימה את הליגה כאלופה. במשך שנתיים רצופות היא ניצלה הפסדים של ריאל מדריד בטנריפה – פעם אחת 3-2 בעונת 91/92 לאחר שריאל הובילה כבר 0-2, ושנה לאחר מכן 2-0 מצמד שערים של אוסקר דרטיסייה. בעונת 93/94 הייתה לברצלונה יריבה אחרת על האליפות – דפורטיבו לה קורוניה עם בבטו, מאורו סילבה ומאזיניו, שהזדקקה לניצחון ביתי במחזור האחרון מול ולנסיה. ברצלונה עשתה את העבודה עם ניצחון 2-5 על סביליה, בעוד שדפור התקשתה ולא עמדה בלחץ. אבל בדקה ה-90'(!) נפסק לטובתה פנדל, פנדל של אליפות. הלחץ על המגרש היה מטורף, בבטו סירב לבעוט ולכן נשלח הבלם הסרבי, מירוסלב דיוקיץ' לנקודה הלבנה. הפנדל החלש שלו נקלט על ידי השוער של ולנסיה, חוזה גונזאלס, ולה קורוניה נאלצה לחכות עוד 6 שנים עד שזכתה באליפות.
שער אליפות
אוהדי ליברפול מחכים כמובן למעידה של הסיטי, והם כנראה לא ירצו לקרוא את הסיפור האחרון. כן, הייתה את אותה החלקה של סטיבן ג'רארד מול צ'לסי, אבל ליברפול גם לא ניצחה במשחק הבא מול קריסטל פאלאס לאחר שכבר הוליכה 0-3. הטראומה הכי גדולה שלה הייתה לפני 30 שנה, בקרב מול ארסנל. ליברפול הגיעה למשחק האחרון של העונה עם יתרון של 3 נקודות על ארסנל וגם הפרש שערים טוב יותר, כך שהתותחנים היו צריכים ניצחון של שני שערים כדי לזכות באליפות ראשונה מזה 18 שנים. המשחק נדחה למעשה לאחר סיום העונה בשל אסון הילסבורו, ואלן סמית' (של ארסנל, לא של לידס) כבש את הראשון קצת אחרי ההפסקה. הרגע שהתרחש בדקה ה-90' הוא אחד המפורסמים בתולדות הליגה האנגלית, נכתבו עליו ספרים וסרטים – מייקל תומאס, קשרה של ארסנל, הגיח וכבש את שער האליפות של ארסנל. 0-2 בסיום ואליפות ללונדונים.
יפה כתבת, רק תיקון קל מאחר והייתי במשחק הגביע של הפועל מול בני יהודה – שחקני הפועל רצו בפאניקה לשופט וניסו להקל בעונשו של אני וגבה, רק שישחק מול חיפה וישאיר סיכוי לאליפות אחרי משחק הדרבי הידוע בשמו "איך שמחתם בתיקו" שהיה בשבת שלפני.
זכורה לי במיוחד תמונתו של דדי בן דיין מתחנן לכרטיס צהוב בלבד…
מעניין מאוד. טוב לדעת