בקיץ האחרון נפל דבר בפרנקפורט כשניקו קובאץ׳, מאמנה בשנתיים האחרונות, עזב לבאיירן מינכן הגדולה. המאמן הקרואטי, שהיה גם אהוב מאוד על ידי האוהדים, הוביל את הקבוצה פעמיים ברציפות לגמר הגביע הגרמני ואף לזכייה סנסציונית אשתקד מול באיירן מינכן, אליה הצטרף רשמית חודשיים בלבד מאוחר יותר.

ראשי הקבוצה חיפשו בנרות מאמן שיוכל להיכנס לנעליו הגדולות של קובאץ׳, שהפך את הקבוצה שעל גדות נהר המיין להישגית, ובחרו לבסוף באדי הוטר האוסטרי שזכה אשתקד, כמאמן יאנג בויז ברן, באליפות סנסציונית שקטעה את רצף הזכיות של באזל.  פתיחת הקדנציה שלו בגרמניה לא האירה לו פנים כלל, כשקבוצתו הובסה במשחק הסופר קאפ הגרמני מול מאמנה לשעבר ובאיירן מינכן, וכשלה להגן על תוארה כמחזיקת הגביע כבר בסיבוב הראשון, בו הודחה בבושת פנים על ידי אולם 1846 מהליגה הרביעית. נוסף על כך, הוא צבר 4 נקודות בלבד בחמשת מחזורי הפתיחה בליגה שמיקמו את הקבוצה עמוק במקום ה-15 שבתחתית הטבלה.

בעקבות הפתיחה המקרטעת וחבלי הלידה הקשים של הוטר בבונדסליגה, הציפיות הלכו וקטנו בהתאם וכך גם רחשי הרקע סביב הקבוצה, מה שדווקא סייע לו להתרכז בעבודתו ולהוביל את העיטים האדומים היישר לדרך המלך. הוא עבד קשה ובנה הרכב ומערך חדשים שתפורים בדיוק למידותיה של הקבוצה – 3-5-2 שכלל שלושה בלמים חסונים שנשארים צמודים לעמדותיהם במרכז ההגנה, צמד שחקנים מהירים וטכניים בכנפיים, שמשחקים בסמוך לקווי האורך, קישור דומיננטי ומעובה במרכז המגרש וצמד חלוצי רחבה מלפנים.

"הסבלנות משתלמת" היא כנראה הקלישאה שהכי מתאימה לתאר את ההתעוררות של העיטים שיצאו לאחר שינוי המערך לריצה של חמישה ניצחונות רצופים בכל המסגרות שכללה משחקים קשים מול הופנהיים ולאציו בהם כבשה לא פחות מ-19 שערים, כשההתפוצצות הגיעה ב-7-1 הביתי מול פורטונה דיסלדורף, בו היא זכתה להופעת ענק מגיבור בלתי צפוי בדמותו של הסרבי הצעיר לוקה יוביץ'.

הסרבי בן ה-20, שבכלל הגיע לקבוצה כמושאל מבנפיקה והחל את דרכו כחלוץ מחליף שמטרתו הייתה לאפשר להאלר ורביץ' לנוח בדקות הסיום של המשחקים, הוא גם הגורם המשמעותי ביותר לשינוי המערך הנוסף של הוטר. יוביץ' פתח באותו ערב שישי מול דיסלדורף בשל השעייה של רביץ' שצבר שלושה כרטיסים צהובים והופעתו כללה לא פחות מחמישה כיבושים (!!) שהציבו אותו בספרי ההיסטוריה של הבונדסליגה הגרמנית כשחקן הצעיר ביותר שכבש בה חמישייה ב-46 דקות בלבד לעיניי כחמישים אלף צופים משולהבים בקומרצבנק ארנה. מאמנו, שרשם זה עתה ניצחון מרשים, מספר שבמקום לחגוג את הניצחון הוא היה טרוד במחשבות שעות ארוכות לגבי אפשרויות לשלבו במערך הקבוצה גם כשרביץ' יחזור מההשעיה.

במשחק הבא של הקבוצה, בחוץ מול נירנברג, הוטר ניסה לוותר על האלר ולשחק יחד עם שניהם בחוד ההתקפה. הקבוצה שכבשה בצרורות במשחקיה האחרונים נראתה כמו הצל של עצמה, היא התקשתה להגיע למצבים במה שזעק לשמיים וגם לעיניו של המאמן – האלר חייב לשחק. במקום לנסות לשבור את הקווים ולהכניס את הצרפתי על חשבון אחד הקשרים, הוא הוציא את רביץ', ועשה זאת רק בדקה ה-69. העיטים עוד הספיקו להיקלע לפיגור לפני שהשוו משער של מי אם לא האלר עמוק בתוספת הזמן, שאמנם מנע הפסד מביך לקבוצה מהתחתית, אבל לא הרגיע את המאמן. הוא ידע שאיבוד נקודות נוסף בתצוגה ירודה כזו לא יתקבל אצל הנהלת הקבוצה ובטח שלא אצל האוהדים הפנאטיים שיש שאומרים שהם הטובים בגרמניה.

למשחק הבא בשטוטגרט הוא כבר עלה במערך שונה, 3-4-1-2 שכולל את כל שלוש שחקני ההתקפה הנהדרים שלו כשהוא מוותר על אחד השחקנים במרכז הקישור, רביץ' הוסט מעט אחורנית לעמדה שעל הנייר נראית כמו הקשר ההתקפי מאחורי החלוצים, אבל במהלך המשחק פורץ קדימה ומשחק דווקא כשחקן הקדמי ביותר בשלישייה (מפה מצורפת). ההימור המחושב בהחלט השתלם כשהקבוצה ניצחה 3-0 ויצאה לריצה נוספת של חמישה ניצחונות רצופים, כולל כאלה מול שאלקה ומארסיי בהם היא כבשה לא פחות מ-16 שערים. בהמשך הגיע משבר בדמות שני הפסדי ליגה רצופים, אבל הפעם שום דבר לא השתנה, המערך נותר על כנו והוטר ידע שהוא מצא את הנוסחא הנכונה – כזו שמשלבת את כל הארסנל ההתקפי שלו, שלושה חלוצי רחבה מסוכנים שמשחקים יחד ככה שקשה לדעת מי יהיה זה שיאיים על השער.

כדי להדגיש עד כמה מרשימה השלישייה ההתקפית של פרנקפורט, החלטתי להשוות אותה לשלושת הכובשים המובילים של קבוצות פאר ברחבי היבשת במסגרת הליגה המקומית.

כפי שניתן לראות, שלישיית JRH המתהווה היא הרביעית (בצוותא עם מוליכת הליגה דורטמונד) מבחינת כיבושי שערים של שלישיות התקפיות מתוך כלל הקבוצות ב-5 הליגות הבכירות באירופה, כשהיא חולפת על פני קבוצות טובות ומלהיבות כמו טוטנהאם, סיטי, נאפולי, סביליה ויובנטוס. נתון מרשים נוסף ששווה לציין לטובת חוליית ההתקפה הקטלנית של פרנקפורט העונה מתבטא בעובדה שבכל אחת משתי העונות תחת קובאץ' כבשה הקבוצה 36 שערי ליגה, בעוד שב-18 משחקי ליגה בלבד העונה היא כבשה שער אחד יותר – כשלא פחות מ-78% מהם נכבשו ישירות על ידי שלישיית ה-JRH שהספיקו לרשום גם מספרי בישולים גבוהים במסגרת הליגה (14). ועוד לא התחלנו לדבר על הליגה האירופית אותה סיימה הקבוצה עם מאזן מושלם בבית המוות שכלל גם את מארסיי ולאציו החזקות כשהשלושה כובשים לא פחות מ-8 שערים למרות הרוטציות הרחבות של הוטר במפעל.

ההתמקדות המאסיבית בפן ההתקפי גובה לא פעם קורבנות הגנתיים, הקבוצה ספגה העונה 36 שערים בכל המסגרות, שהם 1.3 שערים למשחק והצליחה לשמור על רשת נקייה בחמישה משחקים בלבד. אבל כפי שנכתב כבר בכותרת, ההתקפה היא שם המשחק של הוטר וחניכיו שעושים הכל על מנת להבקיע כמה שיותר שערים, ורק אחר כך נזכרים שכדאי גם לספוג כמה שפחות.

אי אפשר לדבר על פרנקפורט מבלי להזכיר את  הזווית הישראלית ואחד השחקנים האהובים עליי ביותר באופן אישי, מיודעינו טאלב טוואטחה. הוא משחק בעמדת הווינג-בק השמאלי בקבוצה והספיק לרשום 6 הופעות העונה ולבשל שער אחד. על העמדה שלו משחקים הקיצוני הסרבי פיליפ קוסטיץ', שנחשב לאחד השחקנים המשמעותיים ביותר במערך הקבוצה, מעורב כבר בתשעה שערים ומספק גם תרומה הגנתית משמעותית והמגן ההולנדי ג'טרו ווילימס, שנאבק כמותו על דקות משחק. את מרבית דקות המשחק שלו העונה קיבל טוואטחה במסגרת הליגה האירופית (3 הופעות, 166 דקות) ובאופק לגמרי ניתן לדמיין מפגש ישראלי מרגש מול מנור סולומון הצעיר ושחטאר במסגרת שלב 32 האחרונות בליגה האירופית.

אחרי שפתחה את העונה בקול ענות חלושה ובניגוד לכל התחזיות, הפכה פרנקפורט לקבוצה המלהיבה ביותר בגרמניה, זו שמשחקת את הכדורגל ההתקפי ומהנה ביותר לצפייה שאני הפכתי לשבוי שלו עוד באוקטובר. היא ממוקמת במקום החמישי בטבלה, רחוקה נקודה בלבד מלייפציג שבמקום הרביעי שמוביל היישר לשלב הבתים היוקרתי בליגת האלופות כשהיא רצה חזק גם בזירה האירופית ותפגוש כאמור את שחטאר דונייצק האוקראינית החזקה לצמד משחקים רותח במסגרת שלב 32 האחרונות של הליגה האירופית.

כשמאחוריה נמצאים רבבות אוהדים אדומים ובחזית נמצאת אחת מחוליות ההתקפה הטובות ביותר באירופה העונה, נראה שהעיטים בהחלט יכולים להמריא היישר למקום בשלב הבתים של ליגת האלופות, ולהשתתפות ראשונה במפעל מאז הגמר ההיסטורי מול ריאל מדריד ב-1960.