פרדי אדו הבא? אלפונסו דיוויס מקווה שלא

הוא יהיה הדבר הבא. כבר יצא לכם לשמוע את המשפט? אני מתאר לעצמי שיותר מידי. מאז עידן ה-YouTube ומשחקי המחשב, אנחנו נחשפים להמון שמות של שחקנים צעירים המסומנים כפוטנציאל עתידי להפוך לשחקי על בכדורגל העולמי. שחקנים ממחלקות נוער שונות, מסומנים להפוך לשחקני ליגה ראשונה, חלק מיועדים לשחק בעתיד במדי נבחרתם ובפעם בכמה שנים גדל שחקן שמסומן להפוך לטוב בעולם. מדובר על כדורגלן צעיר, שמשתלב בצורה מופתית בקבוצה הבוגרת של המועדון ומצופה לו עתיד מזהיר. כזה היה פרדי אדו, ילד עם יכולות פיזיות וטכניות שלא נראו עוד בכדורגל. לא מדובר בעוד ילד פלא, מדובר על שחקן יחיד במינו עם סיפור מיוחד. אדו נולד בגאנה בשנת 1989, בגיל 8 אדו ומשפחתו עברו למרילנד שבארצות הברית, לאחר שאימו זכתה בגרין קארד בהגרלה.

פרדי אדו, ששיחק כדורגל מאז ילדותו בגאנה, החל לשחק כדורגל בפנימיית הספורט IMG Academy, הנמצאת בברדנטון, והתקדמותו הייתה לא פחות ממדהימה. בשנת 2003, אדו קיבל אזרחות בארצות הברית ולאחר כמה חודשים זומן לסגל נברת ארה"ב לאליפות העולם עד גיל 20. הוא היה אז בן 14 בלבד ונהפך לשחקן הצעיר ביותר שזומן אי פעם לטורניר הזה. אדו קיבל את ההכרה העולמית אחרי משחק רבע הגמר נגד ארגנטינה; הנער הצעיר השתלט על הכדור בצורה פנומנלית בקצה המגרש והחל בריצה מסחררת לאורך כל המגרש. המהלך הסתיים בבישול מדהים לבובי קונבי. אמנם ארה"ב הפסידה לבסוף את המשחק, אבל בכל מקום היללו את היכולות של אדו, שמאז אותה אליפות הודבק עליו הכינוי המחייב "פלה הבא".

הבישול של פרדי אדו בהפסד 2-1 לנבחרת ארגנטינה

בינואר 2004, חודש לאחר אליפות העולם עד גיל 20, נבחר ילד הפלא האמריקאי בבחירה ראשונה בדראפט של ליגת ה-MLS על ידי די.סי יונייטד והפך לשחקן הצעיר ביותר שמקבל חוזה מקצועני מכל ענפי הכדור בארצות הברית. באפריל 2004 שבר אדו שיא נוסף, לאחר שכבש את שערו הראשון בליגה ונרשם בספר שיאי הליגה בתור הכובש הצעיר בתולדות הליגה. בשנת 2006, אדו זומן לראשונה לנבחרת הבוגרת של ארה"ב, כשהיה בן 16 בלבד וכמו כן הפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק בנבחרת ארצות הברית.

לאדו החלה תחושת שובע מהליגה האמריקאית. בגיל צעיר מאוד הספיק להפוך לשחקן הרכב בנבחרת ארצות הברית ואפילו הספיק לזכות באליפות, הוא הרגיש שהוא גדול על ה- MLS ורצה לעבור לאירופה. לדי.סי יוניטד נמאס ההתנהגות שלו והתבטאויות שלו בתקשורת, ובשנת 2007 נשלח אדו לריאל סולט לייק בעסקת טרייד. לכולם היה ברור שהקדנציה שלו בסולט לייק סיטי תהיה קצרה מאוד. אדו, שהשתוקק לשחק באירופה, היה חודשים ספורים לפני גיל 18, זאת אומרת שיוכל לעבור לקבוצה מחוץ לארצות הברית.

בחודש יולי באותה שנה, בנפיקה הצליחה להחתים את היהלום האמריקאי תמורת סכום של 2 מיליון דולר. אדו לא הצליח להשתלב בבנפיקה ובעונתו הראשונה עלה בעיקר מהספסל. הוא לא היה מרוצה ממעמדו בליסבון ורצה לקבל דקות משחק נוספות. עונה לאחר מכן החלו רצף ההשאלות: מונאקו, אריס סלוניקי ,בלננסש וריזספור, קיוו שאדו יהיה חלק משמעותי מסגלי הקבוצות, אך מהר מאוד הבינו שמדובר בחתול בשק. אדו הפך משחקן שכל אירופה דיברה עליו לשחקן שאף קבוצה לא רוצה להחזיק בו. לאחר סיום החוזה של אדו בבנפיקה, הוא עבר לשחק בברזיל, סרביה, פינלנד ועוד קדנציה בארה"ב ב-MLS ובליגה השניה.

כיום, לאחר שעבר ב-12 קבוצות משמונה מדינות שונות, פרדי אדו בן ה-28 נמצא ללא קבוצה מאז חודש ינואר האחרון. למעשה, מאז המעבר בבנפיקה, אף קבוצה לא נתנה לאדו להמשיך לשחק בשורותיה למעלה מעונה אחת. אדו עשה את כל הטעויות האפשריות, חלקן לא באשמתו. בתור ילד, הוא לא היה מסוגל להתמודד עם כמות הציפיות שגרמה לו להאמין שיוכל להצליח בכל קבוצה גם אם לא יעבוד קשה. בנוסף, הוא מיהר לעבור לאירופה גם מסיבה כלכלית. במגזין The New Yorker, מסביר אדו את השיקול הכלכלי שגרם לו לעזוב את ארה"ב ואמר: "מה שרב האנשים לא יודעים, הוא שהתחלתי לשחק כדורגל מקצועני בגלל המצב המשפחתי הקשה. אימי אם חד הורית, שהייתה עובדת בשתיים או שלוש משרות כדי לפרנס את הבית. אז מה אני אעשה? לסרב להצעה של מיליוני דולרים, בזמן שהמשפחה שלי נמצאת במאבק הישרדות יומיומי?". לכן קשה לשפוט את קבלת ההחלטות של פרדי אדו. הרבה יותר קל להסתכל מהצד ולומר שהרס לעצמו את הקריירה בגלל קבלת החלטות שגויה, אבל כאשר אדם חי בעוני, הוא לא יכול לחשוב על הטווח הארוך. היום אדו מתחרט על כל ההחלטות שהיו לו בקריירה, כשהוא מבוגר בעשר שנים מאותו יום שהחליט לעזוב את ארצות הברית בתקווה להפוך לשחקן הטוב בעולם. הסיפור של אדו, אותו בן מהגרים גנאי ששבר שיאים כנער בליגה ובנבחרת, ישמש כדוגמה לשחקנים צעירים וייזכר למשך דורות בגלל הכישרון החד פעמי שהיה לו והסיפור הלא שגרתי שעבר בקריירה הקצרה שלו.

באורח פלא, עשר שנים בדיוק לאחר המעבר של אדו לבנפיקה, מגיע לעולם הכדורגל סיפור נוסף ומעורר השראה של כדורגלן צעיר שגדל בדרום גאנה. כ-60 קילומטר מהעיר טמה (עיר מולדתו של פרדי אדו), נולד בשנת 2000, בבדובוראם, אלפונסו דיוויס. בודובוראם הוא למעשה מחנה פליטים השוכן בגאנה, המורכב מפליטים מליבריה שברחו בזמן "מלחמת האזרחים הליברית השנייה". הוריו הליברים של דיוויס, שהיו ללא רכוש בגאנה וחששו למות מרעב, החליטו להגר לקנדה למען עתיד טוב יותר לילדם, אלפונסו הצעיר שהיה אז בן חמש בלבד. דיוויס העביר את ילדותו בעיר וינדזור והחל לשחק בקבוצת הילדים של אדמונטון אינטרנשיונל. בגיל 14 דיוויס עבר לקבוצת הנוער של ונקובר וייטקאפס הקנדית, הנמצאת בליגת ה-MLS. בקבוצה התרשמו מיכולותיו של דיוויס ושנה לאחר מכן הוקפץ לקבוצת המילואים של ונקובר, המשחקת בליגה השניה בארה"ב. במהלך התקופה בקבוצת המילואים, דיוויס הפך לכובש הצעיר ביותר בתולדות הליגה השניה. בשנת 2016, כשדיוויס היה בן 15, קיבל הזדמנות ראשונה בקבוצה הבוגרת של ונקובר וייטקאפס והפך לשחקן הצעיר השני בכל הזמנים ששיחק ב-MLS, אחרי פרדי אדו.

דיוויס כיום משחק באופן קבוע בקבוצה הבוגרת, אבל הוא לא כוכב גדול בונקובר, אלא משמש כחלק מהרוטציה של הקבוצה ועדיין לא הטביע את חותמו. אבל בנבחרת קנדה מדובר בסיפור אחר לגמרי. בחודש יוני האחרון, מאמן נבחרת קנדה, אוקטוביו זומברנו, החליט לזמן את דיוויס לסגל המורחב של קנדה במשחק הכנה נגד נבחרת קוראסאו לקראת גביע הזהב. דיוויס הפך לשחקן הצעיר ביותר שזומן לנבחרת קנדה, בגיל 16, 7 חודשים ו-12 יום (אגב, פרדי אדו שיחק לראשונה בנבחרת ארה"ב בגיל 16, 7 חודשים ו-20 יום). באותו משחק, דיוויס עלה כמחליף, ותוך עשר דקות על המגרש הספיק לסחוט פנדל במצב של 1:1, חמש דקות לסיום המשחק. זומברנו מאוד התרשם מהיכולות של הילד מונקובר, ולאחר אותו משחק דיבר מאמן הנבחרת על הבכורה של דיוויס בערוץ הטלוויזיה הקנדי Global News: "דיוויס עשה את ההבדל ברגע שנכנס למגרש. ברגע שהצבנו את ג'וניור הוילט בצד שמאל ואותו בצד ימין, התחלנו ללחוץ".

מאמן הנבחרת התרשם כל כך מההופעה של דיוויס, שהוא החליט להציב אותו בהרכב במשחק הראשון בטורניר גביע הזהב נגד נבחרת גיאנה הצרפתית. לאחר אותו משחק, דיוויס הפך ללהיט של גביע הזהב. קנדה ניצחה 2-4 את גיאנה ודיוויס היה אחראי על צמד מרהיב ששם אותו בספרי ההיסטוריה, כשהפך לכובש הצעיר בתולדות נבחרת קנדה ושל טורניר גביע הזהב. בנוסף, הפך גם לכובש הראשון בגביע הזהב שנולד במאה ה-21.

הניצחון של נבחרת קנדה על נבחרת גיאנה הצרפתית

במשחקו השני נגד קוסטה ריקה, כבש את שערו השלישי בטורניר, שלמעשה הבטיח את העלייה של קנדה לשלב רבע הגמר, לאחר תוצאת תיקו אחת. באותו משחק, דיוויס ירד לספסל עקב פציעה קלה בקרסול. את משחקו השלישי בגביע נגד הונדורס, דיוויס פתח מהספסל כדי לשמור עליו בשלב רבע הגמר. המשחק נגמר בתוצאת 0:0, נבחרת קנדה עלתה מהמקום השני בבית וקיבלה את ג'מייקה בשלב רבע הגמר. המשחק מול ג'מייקה היה מאכזב עבור דיוויס והנבחרת עצמה, קנדה הודחה מטורניר גביע הזהב לאחר הפסד 2:1.

מאמן הנבחרת היה בסך הכל מרוצה מההישג של קנדה, שעלתה לראשונה לשלב הנוקאוט של המפעל מאז שנת 2009 ואמר: "אני מרוצה מהמאמץ, השחקנים נתנו את הכל על המגרש ובתור מאמן לא יכולתי לבקש יותר". גם בקנדה יכולים להיות מרוצים מטורניר די מוצלח, אבל הטורניר הנוכחי לא ייזכר בשל ההעפלה לשלב רבע. גביע הזהב הנוכחי ייזכר כטורניר בו העולם הכיר את דיוויס. ההופעות שלו היו מעל הציפיות, שלושת שעריו של דיוויס הספיקו לו לסיים כמלך שערי גביע הזהב וכיום הוא השחקן הצעיר ביותר אי פעם שסיים כמלך שערים בטורניר בינלאומי. בנוסף, דיוויס נבחר לשחקן הצעיר המצטיין של הטורניר.

דיוויס, שעדיין לא כבש ב-MLS, צריך להודות למאמן הנבחרת הקנדית שהאמין ביכולתו מהרגע הראשון וגרם לשינוי בתפקוד שלו השחקן על המגרש. בונקובר משחקים במערך של 2-2-2-4 ודיוויס מתפקד באגף שמאל. נדרשת ממנו משמעת טקטית רבה, הוא נמנע מחדירות לאמצע כדי לא ליצור צפיפות במגרש והוא נדרש לחזור להגנה באופן קבוע. בנבחרת קנדה, דיוויס היה חלק משלישיית התקפה זריזה, הכוללת את ג'וניור הוילט מקארדיף סיטי ואת לוקס קאוואליני מפניארול (מהליגה הראשונה בארוגוואי). דיוויס הפך להיות המוציא לפועל של הנבחרת, דבר שמעולם לא קרה בקבוצתו, ולא מן הנמנע שונקובר וייטקאפס תתחיל להתאים את עצמה אל דיוויס ולא ההפך.

המשך הקריירה והלקח שהוא צריך ללמוד מפרדי אדו

אלפונסו דיוויס חזר השבוע לקבוצתו וכבר התחילו השמועות לגבי מעבר עתידי של השחקן. מנצ'סטר יונייטד נחשבת המועמדת הרצינית ביותר לקלוט את דיוויס. היא עוקבת אחריו כבר מחודש אוקטובר ואף שלחה נציג של המועדון כדי לראות אותו במשחק נגד סיאטל סאונדרס בעונה שעברה. בין היתר, דיוויס הוזכר כמועמד פוטנציאלי לארסנל, ליברפול צ'לסי ואייאקס. נשיא ונקובר וייטקאפס, בוב לנרדוזי, אמר מיד אחרי סיום דרכה של קנדה בטורניר גביע הזהב לאתר ESPN: "לא קיבלנו עליו הצעה רשמית, אנחנו מודעים שיש עניין כלפיו, אבל אף מועדון לא אמר שהוא רוצה את השחקן". לא מפתיע במיוחד שקבוצות לא ממהרות להחתים אותו, בגלל שדיוויס עדיין קטין ולפי תקנון FIFA שחקן יכול לעבור לקבוצה ממדינה אחרת רק לאחר שמלאו לו 18. גם אם קבוצה תחתים אותו עכשיו, המעבר יהיה רק בחודש ינואר 2019. מטרתו של דיוויס במהלך תקופת הזמן הנוכחית, היא להפוך לשחקן משמעותי בקבוצתו ובליגה האמריקאית. מאמן ונקובר, קארל רובינסון אמר: "אני רוצה לראות את אלפונסו דיוויס בכל דקה ובכל משחק, אבל כרגע הוא פשוט לא מסוגל, לא פיזית ולא מנטלית. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים עם הילד, ראיתי הרבה שחקנים שלא מימשו את הפוטנציאל בגלל ששיחקו יותר מידי ומהר מידי".

אין מישהו שיותר מתאים לתיאור של רובינסון, מאשר מפרדי אדו. נקודות דמיון רבות חולקים שני השחקנים האלו:

• שניהם גדלו בעוני בדרום גאנה
• משפחתם עברה ליבשת אמריקה כדי להתחיל מחדש
• שניהם שחקני אגף שמאליים
• שניהם הפכו לכוכבים בגיל צעיר מאוד
• אדו ודיוויס הם שני השחקנים הצעירים ביותר בתולדות ליגת ה-MLS
• אדו ודיוויס הם השחקנים הצעירים ביותר ששיחקו במדי נבחרתם

למרות ההשוואה שיש בין שני השחקנים, בארצות הברית ובקנדה מאמינים שהסיפור אצל דיוויס יסתיים בצורה אחרת משל אדו. לאו דווקא בגלל שאדו היה פחות מוכשר, אלה בגלל האישיות של השחקן הקנדי. בכל פעם שמזכירים את דיוויס, מדברים על בחור צנוע שרק רוצה ללמוד כל הזמן איך להשתפר ובעל בגרות בלתי רגילה. דיוויס תפקד מאז ילדותו כאחראי על אחיו הקטנים, בזמן שהוריו היו בעבודה. דיוויס גם מתכוון לשאת בעול הכלכלי של משפחתו, כדי לאפשר להם חיים קלים יותר. אבל דבר זה עלול לגרום לשחקן הצעיר לקבל החלטות לא נכונות בהמשך הקריירה. משכורתו של דיוויס כיום לא גבוהה במיוחד (65 אלף דולר בעונה), ולמרות שבונקבור מאמינים ביכולתו של הקנדי הצעיר והיו רוצים שיהפוך בעתיד לשחקן הרכב בקבוצה, השחקן עלול לדרוש מעבר לקבוצה אחרת בארצות הברית, שם משכורתו תגדל אבל יאלץ לשחק הרבה פחות.

קבלת ההחלטות של דיוויס בשנתיים הקרובות הן חשובות ביותר, אבל הן מתגמדות לעומת ההחלטה הקריטית ביותר שייקח בקריירה – לאיזו קבוצה לעבור כשיהיה בן 18. האם ללכת לאחת מהקבוצות הגדולות, לעבור למועדון בדרג הביניים שדרכו הוא יוכל לצבור ניסיון ודקות משחק רבות, או שיתפתה לכסף הגדול בליגה הסינית. אם מסתכלים על ההעברות הגדולות של השחקנים הצעירים שיצאו מליגת ה-MLS, אפשר לראות שרובם עברו לליגה האנגלית, מעבר מאוד טריוויאלי, כיוון ששחקן אמריקאי באופן טבעי יעדיף לעבור למדינה דוברת אנגלית. אלא שהמעבר הישיר לפרמייר ליג, לא עשה טוב כמעט לכל השחקנים שהגיעו מארצות הברית. רב השחקנים שעזבו את ארה"ב, חזרו במהרה ושחקנים אמריקאים אחרים כמו ג'וזי אלטידור ופרדי אדו, שבחרו לשחק במדינה אחרת, עברו סדרת השאלות מתישה ברחבי אירופה וחוו קשיי התאקלמות. אלטידור, לעומת אדו, חווה גם תקופה מוצלחת באירופה במדי AZ אלקמאר, אבל גם הוא ניסה את מזלו בפרמייר ליג וכמו חבריו האחרים מארה"ב לא הצליח לבוא לידי ביטוי וחזר גם הוא ל-MLS.

אלפונסו דיוויס ככל הנראה יהיה השחקן היקר ביותר שייצא מארצות הברית והצלחתו המקצועית תהיה תלויה אך ורק בו. הוא כבר לא אותו שחקן אלמוני שיצא לטורניר גביע הזהב, הוא נהפך לשחקן מוביל בנבחרתו ולאחד השחקנים המבטיחים בעולם. כדי שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו, הוא יצטרך להפוך לכוכב ב-MLS ולהצעיד את המועדון הקנדי לשלב הפלייאוף, לפני המעבר לקבוצה הבאה. בין היתר, המעבר של דיוויס לאירופה לא חייב להיות בשלב כל כך מוקדם בקריירה. מעבר לאירופה בגיל 18, לא עשה טוב לרב השחקנים; מעבר בגיל צעיר למועדון גדול יוצר לחץ גדול כלפי השחקן וגם גורם לשחיקה מוקדמת. אפילו שחקנים צעירים שהתמודדו יפה בליגות הגדולות באירופה כמו אלכסנדר פאטו, אנדרסון ורונאלדו הברזילאי, סבלו מפציעות רבות בקריירה בגלל שהחלו לשחק בקצב משחק שלא היו רגילים אליו. דיוויס יצטרך לעשות את המעבר ברגע שירגיש מוכן לאתגר הבא.

אין כיום נער בכדורגל העולמי שמשתווה ליכולות של דיוויס, אבל בכל זאת אף אחד לא יודע איך יראה עתידו. השחקן הקנדי יצטרך יציבות, שקט נפשי וסבלנות. גם אם יאלץ לסרב להצעות מקבוצות העלית של הכדורגל העולמי, זה ישתלם לו בטווח הארוך. רמת הכדורגל האמריקאי היא לא מהגבוהות בעולם ומעבר חד לליגה איכותית הרבה יותר, עלולה לגרום להתרסקות בקריירה המקצוענית שלו. ואין אדם טוב יותר שיכול להסביר לו היכן הוא עלול לסיים את הקריירה, במידה ויקבל החלטות לא נכונות בהמשך דרכו, מהכוכב הגנאי הקודם שכבש את אמריקה.

סיפורו המלא של אלפונסו דיוויס