ליגת העל בכדורסל יצאה בשן ובעין מעונת 2017/2018 וממחאת ארגון השחקנים ולמעשה כמעט בקושי הגיעה לקו הסיום. ארבע הקבוצות החזקות והאהודות ביותר בארץ הגיעו לשלבי ההכרעה, שני ניצחונות מזכייה באליפות הנכספת. בסופו של דבר קיבלנו סיום מעורר ציפייה, כשאף קבוצה לא מסתמנת כפייבוריטית ברורה לזכייה. מנגד, גם אי אפשר לסמן אנדרדוג.
הלא נורא: הפועל ירושלים – ביום בהיר רואים את הצלחת, בינתיים השמיים קצת מעוננים
האלופה הפועל ירושלים מסיימת את העונה בטעם מר. מי זוכר בכלל את הטרגדיה היוונית של פוטיס קציקאריס והחלביות של מודי מאור על הקווים?
העונה של הירושלמים נפתחה בצפיות רבות לנוכח האליפות וההגעה לחצי גמר היורוקאפ בעונה שעברה, אך מהר מאוד התפוצצה בפרצוף של כל באי הארנה שחזו בפתיחת עונה קטסטרופלית עד חודש פברואר. בפברואר הגיעה התפנית – קברניטי האלופה הצליחו לייצב את הספינה בעזרת ימאי וותיק ועתיר ניסיון בים הגדול. עודד קטש, אקס הקבוצה בעבר, חזר לבירה עם מטרה אחת – להחזיר את הצבע האדום ללחיים, והפעם, לא ממבוכה. אחרי עונה לא פשוטה וסדרה לא קלה מול זאק לידיי וגלבוע גליל, מגיעה האלופה לחצי גמר הפיינל פור מול הפועל חולון עם הרבה סימני שאלה.
עושה רושם שירושלים היא הקבוצה האפורה ביותר מבין ארבע הקבוצות שהגיעו לקו הסיום, אבל אם הכל יתחבר, זה יגמר בצלחת האליפות, ואם לא? זה באמת לא נורא.
הרע: הפועל חולון – עם ערכים לא הולכים למכולת – הקאמבק של רייס ג'וניור והפועל חולון.
יש לי סימפטיה קטנה להפועל חולון. אבל אחרי הצעד מעורר המחלוקת של שלמה אייזיק והנהלת הפועל חולון להחזיר את הילד הרע, גלן רייס ג'וניור, לשורות המועדון רגע לפני הפיינל פור, קשה לי להיות בעד חולוניה.
אייזיק באמת עושה טוב להפועל חולון. זו עונה שנייה ברציפות שקבוצתו מציגה כדורסל מהנה בשילוב מדויק בין הזרים לישראלים תחת שרביטו של דן שמיר. ואז הגיע רייס, והמקרה המתוקשר עם גיא פניני.
מיד לאחר המקרה הודיעה הנהלת חולון מפורשות שרייס לא ישוב לשחק בחולון, וזרקה אותו מהקבוצה. העסק נתקע, העזיבה של רייס הותירה וואקום גדול מידי, וכן, גם המילטון לא מילא את החלל. אחרי סדרה מתישה ברבע הגמר מול הפועל אילת, בחולון מבינים שהדאבל מתרחק כי עם ערכים, באמת יפים וטובים ככל שיהיו, לא קל לנפק קבלות. בסופו של דבר ההנהלה חזרה בה בטיימינג הכי נכון מקצועית והכי רע שיכול היה להיות תקשורתית.
גלן רייס ג'וניור חוזר לשורותיה של הפועל חולון, לא בטוח שנראה אותו משחק בכלל וכרגע יוכל לשחק רק בגמר, אם תנצח קבוצתו את הפועל ירושלים בחצי הגמר כשהוא לא בסגל. ומבחינתי זה הכי רע. הפועל חולון הלכה כאן על צעד עצוב. היא וויתרה על הערכים שהתפארה בהם לאחר ההחלטה, ועלולה לסיים את העונה עם רגשי נחיתות, בלי אליפות, ובלי ערכים.
הטוב: הפועל תל אביב – בתפקיד המרעננת הרשמית של הליגה.
אחרי 13 שנים, פירוק והקמה מחדש, הפועל תל אביב חוזרת למעמד ארבע הגדולות של הכדורסל הישראלי אחרי ניצחון בסדרה על מכבי אשדוד הכישרונית. אולי משהו בחולשה של היריבה העירונית בעונות האחרונות גרם להפועל תל אביב להיראות יותר ויותר טוב.
כשעל הקווים דני פרנקו מחבר את הישראלים המנוסים לחבריהם הצעירים יותר ואותם לשחקנים הזרים הלוחמניים והרעבים ובראשם אדריאן בנקס, אחד הזרים הטובים בליגה בשנים האחרונות, לכדי קבוצה אחת מגובשת שחולמת על התואר.
והנה, אחרי שעברה את אשדוד, מכשול לא פשוט, בדרייב-אין מאמינים שהעונה הכל פתוח ואפשר לעשות את זה רק אם יעברו את הנמסיס, מכבי תל אביב, שתארח גם העונה את הפיינל פור.
בסופו של יום, הפועל תל אביב של דני פרנקו מסוגלת לקחת את האליפות, גם בזכות השיטה. השיטה – משחק אחד על העלייה לגמר ואחר כך משחק אחד על כל הקופה. שני משחקים בודדים שיכולים להפוך קבוצה כישרונית לאלופה (וד"ש לראשל"צ).
יהיה כיף לראות קבוצה כמו הפועל תל אביב בחצי גמר הפיינל פור, וכמו שאמרנו, במשחק נתון היא מסוגלת לעשות דברים יפים וזה טוב לאוהדים, טוב לליגה ותמיד מעניין.
הטוב מאוד: מכבי תל אביב – שתיקה שווה זהב, משהו טוב צומח בצהוב.
החבורה של ספאחיה השלימה ניצחון 1:3 בסדרה נגד הקבוצה המפתיעה של נדב זילברשטיין והתפנתה להכנות לקראת משחק חצי הגמר נגד היריבה העירונית אותה היא פוגשת לראשונה בפיינל פור.
כמו בכל עונה, במכבי תל אביב רוצים דבר אחד – לנצח. כן, גם אחרי מספר שנים כושלות, אין פשרות ובמכבי לא יסתפקו בדבר מלבד אליפות. אחרי שבעונות האחרונות הודחו הצהובים שוב ושוב, לפעמים בטעות, לפעמים בלי שציפו לכך. הודות ליהירות שאפיינה את הצהובים בשנות השליטה שלה בליגה הישראלית, נוצרה תחושה שכל הפסד בליגה הוא בלתי נסלח ובכל עונה האליפות היא דבר של מה בכך. והשנה, סוף סוף, קורה משהו טוב, ובו למדו במכבי לנשוך את השפתיים ולהיעזר בסבלנות.
והנה, בעת שספאחיה כבר היה בדרך החוצה, אחרי שמכבי לא העפילה לשלב ההצלבה של היורוליג ואיבדה גם את הגביע במשחק הגמר, הבינו ביד אליהו שלפעמים כדאי להיעזר בסבלנות. נבן ספאחיה הוא מאמן מנוסה, למרות ששום דבר בקריירה שלו לא הכין אותו לעונה האחרונה בהיכל מנורה מבטחים. ספאחיה עדיין יודע מה הוא עושה, וגם אחרי שפתיחת העונה לא התחילה טוב מבחינתו, ניכר כי הוא מתחיל להבין את רזי ניהול המשחק בצל החוק הרוסי.
סדרת רבע הגמר הסתמנה בקרדיט שמקבל הקאדר הישראלי שלו, ג’ייק כהן, איתי שגב ויובל זוסמן, שהציגו משחק רעב, לוחמני ואולי, אולי קצת מכביסטי.
בעונה באמת לא מבריקה במיוחד, מכבי היא הפייבוריטית שלי לזכייה באליפות. כמו בשנה שעברה היא מגיעה העונה לקרב כפייבוריטית ותרצה לכתוב סוף שונה ממפח הנפש של ההפסד למכבי חיפה ודיברתולומיאו, היום קפטן הצהובים.
הכלים ההתקפיים של מכבי תל אביב, בהובלת נוריס קול וג'רמי פארגו, שעונה לכל המבקרים עם מנהיגות וטירוף שחסרו לצהובים בשנים האחרונות, גורמים לחבורה של ספאחיה להיראות טוב יותר מכל מתמודדת אחרת.
תשובות, החל מהערב
