בעונת 2015/16 מכבי ת"א איבדה 5 נקודות יקרות מול הפועל רעננה שסייעו לב"ש לזכות באליפות ראשונה אחרי 40 שנה. בעונה שעברה, בעיצומה של תנופה אדירה בסיבוב השני, מכבי הפסידה בבית לרעננה במשחק נורא ואיום שקטע רצף של 14 משחקים ללא הפסד וסימן את תחילתו של משבר שהוציא את הצהובים ממאבק האליפות בשלב מוקדם של הפלייאוף. עם המטען הזה הגיעו איביץ' וחניכיו למפגש מול האדומים של קורצקי, שבעונה שעברה עשה שחמט לג'ורדי קרויף. בכלל, בעונה שעברה מכבי איבדה הרבה נקודות מול הקטנות. העונה כבר ברור לכולם שאם רוצים להיאבק ברצינות על האליפות, אסור שזה יקרה. אז לפחות בינתיים, מסתמן שבמכבי למדו את הלקח.

זה לא היה משחק גדול, אבל זו כן היתה תצוגת תכלית של קבוצה חזקה ומוכשרת שיודעת להשיג את מה שהיא צריכה, גם ביום בינוני. נכון, זה נשמע קצת מצחיק לומר "בינוני" על משחק שנגמר עם רביעייה ברשת של היריבה, אבל זו האמת. בחצי השעה הראשונה של המשחק מכבי לא עשתה כלום חוץ מהבלחה אחת בשער של שכטר. לאחר מכן הקבוצה התעוררה ובדקות הסיום של המחצית הראשונה שיחקה טוב והגיעה לכמה מצבים מצוינים. זה המקום לציין לטובה את אסף צור. השוער של רעננה אמנם ספג רביעיה, אבל אף אחד מהשערים לא באשמתו והוא גם הציל לפחות עוד 3 שערים. במחצית השניה הקבוצה היתה די רדומה עד שהגיעה הבלחה נוספת שסידרה את השער השני, ומכאן והלאה זה כבר היה הרבה יותר קל.

הניצחון חשוב מאד, אבל אסור להסתנוור ממנו. מכבי התקשתה לפתח משחק שוטף ועשתה לא מעט טעויות שיריבה חזקה יותר כבר היתה מענישה אותה עליהן. יותר מדי איבודי כדור במרכז המגרש ובחלק האחורי. דן גלזר היה חלש, דוידזאדה גם לא הראה יכולת מי יודע מה, אבל אפשר לעשות לו הנחה לאור העובדה שזו הופעה ראשונה שלו העונה. לייני אפשר לסלוח על השער העצמי ההזוי (בכל זאת עוד מעט יום כיפור…), אבל עוד לפני כן היתה לו הופעה פושרת מאד. החלק האחורי הוא החוליה החלשה של מכבי ולא מהיום, איביץ' יצטרך למצוא את הפתרונות. נקודת האור הפעם בהגנה היתה ראיקוביץ', שעמד יפה במבחנים הלא רבים שהיו לו.

בצד החיובי, ההתקפה עובדת. ביום כזה, כשמיכה מבשל פעמיים, דסה מבשל פעמיים ועטר כובש פעמיים – זה כאב ראש לא קטן לבחור מביניהם את השחקן המצטיין. אחרי לא מעט התלבטות אני בוחר בדור מיכה. במחזור הראשון מול חיפה הכניסה שלו מהספסל הביאה את הניצחון. הפעם הוא קיבל את הקרדיט בהרכב והיה פשוט מצוין. כמעט בכל התקפה הוא היה עושה הצרות העיקרי להגנה של רעננה ושני הבישולים שלו היו יפהפיים. אחד השחקנים החכמים בליגה שלנו. גם דסה הראה שוב את מה שהוא יודע עם הפריצות הנהדרות שלו ואלירן עטר, מעבר לשני השערים שסידרו לו החברים נראה מאד חיוני ורעב, גם אחרי הצמד. מכבי צריכה את עטר בכושר ובינתיים הוא עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר. ככל שהוא ימשיך ככה האוהדים הצהובים יוכלו ללקק את האצבעות.

במכבי אף אחד לא ייצא בהצהרות מפוצצות, אבל ברור לכולם שהמטרה היא אחת ויחידה – אליפות. בינתיים זה נראה לא רע. כרגע הקבוצה צריכה, כמאמר הקלישאה, לשחק משבת לשבת. שימו לב לרצף הלוהט שמחכה במחזורים הקרובים: מכבי נתניה, הפועל ת"א, בית"ר י-ם. תוצאות טובות במשחקים האלה יכולות לתת לקבוצה דחיפה אדירה לקראת ההמשך. אם ההגנה תשתפר וההתלהבות בחלק הקדמי תימשך, למכבי בהחלט יהיה מה לומר במאבק על התואר שכל כך מתגעגעים אליו בקרית שלום. שתהיה לנו שנה טובה, שנהיה לראש ולא לסגנית.