// מאת צפריר הופרט

אין אחד שלא זוכר את ה-15.11.1996, אותו יום דרמטי שבו הודיעו רשויות המודיעין בארצות הברית לעולם את מה שכולם כבר ידעו – חייזרים נחתו על כדור הארץ. כמובן שבשל הרצון למנוע פאניקה הוקרן תחילה המפגש בין תושבי הכדור לחייזרים רק בעולמות הקולנוע תחת השם "ספייס ג'אם".

למי שלא צפה בסרט התיעודי המרתק הזה, אתן סקירה קצרה: חמישה חייזרים נחתו בשטח מדינת לוני- טונס ולאחר דין ודברים עם באגס באני הוחלט על קיום משחק כדורסל בין הלוני טונס לחייזרים. לאחר שאותם חייזרים, לכאורה, גנבו את הכישרון ממספר שחקני NBA (הנהלת הליגה עדיין גורסת שמדובר בווירוס שפעת מסתורי), החליטו הלוני טונס, בצעד דרמטי, להחזיר את מייקל ג'ורדן האגדי מפרישת הבייסבול שלו.

*****

נעבור לתיאור אותו לייב של המשחק סוער:

החמישייה הפותחת

קבוצת ה-Monstars (בצבעים הכהים) – כנראה שבשל אי הבנת השפה לא תוארו השמות של השחקנים, אך הם הופיעו בצבעים שונים – כחול, ירוק , כתום, סגול ואדום.

קבוצת ה-toon squad (משחקת בלבן) – טאז השד הטסמני, לולה באני, דאפי דאק, באגס באני, ומייקל ג'ורדן (שחקן ומאמן).

שופט את המשחק – מארווין איש המאדים.

מהלך המשחק

פתיחת המשחק הייתה בשליטה מוחלטת של ה-Monstars והם עלו מהר ליתרון 6:0. ג'ורדן עוד הספיק לקלוע סל יפה לפני שהקבוצה האורחת המשיכה במגמה החיובית והמחצית הסתיימה בתוצאה המפוקפקת- 18: kinda one sided insn't it??.

אם יש דרך טובה לתאר את המשחק עד כה היא אגרסיביות. ה-Monstars היו אלימים מאוד כלפי שחקני הלוני טונס, כאשר פרט לעבירות מגע שבקלות אפשר להגדירם  כמעבר לגבול הבלתי ספורטיביות, כאשר באחד המקרים שיותר ראויים לציון החייזר הירוק שרף (אתם קוראים נכון, שרף) את התרנגול מהלוני טונס.

נשאלת השאלה – איפה השופט? יש לך משרוקית, תשתמש בה!

לא ברור איך יצליח מייקל ג'ורדן לרומם את הקבוצה במחצית ואיך הקבוצה תצליח להתמודד עם פציעות רבות ומוות של התרנגול, שכפי שצוין, נשרף. נחכה ונראה.

מחצית שנייה

ה-toon squad עלו כמו מלוע של תותח למחצית השנייה (בסרט מתועדת גם שיחת המוטיבציה במחצית של ג'ורדן). כנראה שהטונס הבינו שהשופט לא פקטור במשחק וגם הם יכולים להשתמש באמצעים אלימים, כגון חומרי נפץ על הסל של הקבוצה היריבה, שימוש בנשק חם ואפילו שור הנוגח בעכוזו של החייזר הכתום.

לאחר מספר דקות של הלם מוחלט, ה-Monstars התעשתו והמשחק חזר להיות מאוזן.

סטן (בגילומו של ניומן מסיינפלד) קלע שלשה וצמצם את התוצאה ל77:76 לטובת החייזרים, כאשר נשארו כ-10 שניות לסיום המשחק. כאן הערב קיבל תפנית דרמטית. השופט, החלש להחריד, פתאום החליט להקשיב לחוקי המשחק ואיים על ה-toon squad בהפסד טכני משום שנשארו להם רק 4 שחקנים בריאים (מעניין מאוד למה…), ומשום מקום הגיע המושיע בדמותו של ביל מארי כשחקן החמישי (מחדל של המזכירות משום ששיתפו שחקן שלא היה רשום).

הכל היה מוכן לקראת המהלך  של המשחק – 10 שניות לסיום, הכדור בידיים של ה-Monstars, החייזר הסגול מוציא כדור לחברו הכתום. דאפי דאק נוגח בו והוא מאבד את הכדור. ביל מארי לוקח את הכדור ו-6 שניות לסיום הגיע הרגע הקסום – מייקל ג'ורדן מזנק מהחצי וע"י הערכת הזרוע שלו מצליח ליצור סל שידברו עליו עוד שנים רבות וקובע את תוצאת הסיום 78:77 ל-toon squad, שמאז לא שיחקו עוד, מה שהופך אותם לקבוצה בלתי מנוצחת.

מצטיין המשחק

כמובן מייקל ג'ורדן. פרט לסל המטורף הצליח הכוכב להנהיג את הטונס לניצחון שהשאיר בו חותם כ"כ עמוק עד שהחליט לחזור לשחק כדורסל עם השיקגו בולס והסוף ידוע.

לסיכום

אמנם כל המתואר כאן נכתב בהומור ועם כל הביקורות על הסרט בסופו של דבר לפחות ילד אחד בן 8 שצפה בו בקולנוע נשאר דבוק למושב גם אחרי שנגמרו הכתוביות ולאחר מכן צפה עוד עשרות פעמים בקלטת וזה, לפי דעתי, כל הקסם שבסרט. חוץ מזה, שיקום מי שלא מזיל דמעה עכשיו כשמתנגן השיר I believe I can fly.