הכירו את מאמדו קוליבלי, בן 19 מתיאס, סנגל, מתנשא לגובה של כ-183 סנטימטרים. נשמע כמו עוד אחד מילדי הפלא שמדברים עליהם בכדורגל בשנים האחרונות. אז זהו, שלא.

מאמדו נחשב למעשה למהגר עד לפני שנה וחצי. הוא ישן ברחוב במשך כמעט שנתיים, עד שיום אחד הכל השתנה. קוליבלי שיחק כדורגל ברחוב עם כמה חברים, ולא ידע שבין הצופים יושבים סקאוטים של פסקרה, שנמצאה אז במקום ה-20 והאחרון בטבלת הסריה A בארץ המגף, איטליה. אז איך יכול להיות שהסיפור המדהים הזה קרה? נגד כל הסיכויים, מאמדו קוליבלי הגשים את חלומו לשחק כדורגל באירופה, תוך כדי מסע מפרך ומסוכן שהתחיל בסנגל ונגמר בכוכבים.

קוליבלי מגיע ממשפחה של מורים ואנשי הוראה, לא משפחה ענייה, אלא דווקא אמידה כלכלית. מגיל צעיר קוליבלי חלם לשחק בליגות הגדולות באירופה והיה צופה במשחקי כדורגל בכל זמנו החופשי בשביל ללמוד את המשחק. למרות זאת, בסנגל הוא לא שיחק כמעט באף קבוצת נוער, והשתתף רק בשני משחקים רשמיים עד שהגיע בסופו של דבר לפסקרה. הוא למד לשחק את המשחק היפה מהטלוויזיה ומהרחוב.

בתור בן למשפחה של מורים, אביו ציפה ממנו להמשיך את המסורת ולעסוק בהוראה בעצמו, אבל קוליבלי לא הסכים. הוא רצה לשחק כדורגל! כשהבין את המצב ואת עמדתו של אביו, קוליבלי החליט יום אחד לקחת איתו תיק ולצאת לאירופה. ההורים שלו היו בטוחים שהוא מת, והוא לא התקשר אליהם במשך 3 חודשים.

יש עוד הרבה שחקנים שהגיעו מכלום לגדולה, אבל לא רבים חוו את הקשיים שעבר קוליבלי. הוא עלה על אוטובוס למרוקו וישן בנמל כמה ימים, בלי כסף ובלי אוכל – עד שאיש אחד ראה אותו ולקח אותו איתו לספינה למרסיי, צרפת. קוליבלי לקח סיכון – הוא לא ידע לשחות, ואם הסירה הייתה טובעת הוא היה מת. למזלו, לא קרה שום דבר והוא הגיע למרסיי, שם חי עם דודה שלו במשך זמן מה ויצר קשר עם המשפחה שלו אחרי חודשים של ניתוק. הוא המשיך לליבורנו, שם עשה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: הוא שיחק כדורגל ברחוב. סקאוטים של ליבורנו ראו אותו משחק וקפצו על ההזדמנות, אך וויתרו כשהבינו שאין לו מסמכים מתאימים.

גיבורנו קוליבלי לא נתן לזה לעצור אותו. הוא שמע שיש הרבה סנגלים בפסקרה, ועלה על הרכבת ללא כרטיס. הוא טעה בתחנה וירד ברוזטו, שם מצאו אותו השוטרים והביאו אותו לבית אומנה שבו הוא השיג מסמכים ויצא לרחוב – לשחק כדורגל. הפעם כשהגיעו הסקאוטים הוא היה מוכן, וחתם בפסקרה. הוא בילה 6 חודשים באימונים עם קבוצת הנוער עד שב-19 במרץ  2017 , מאמדו קוליבלי עלה ל-20 הדקות האחרונות של פסקרה-אטאלנטה: משחק הבוגרים הראשון שלו.

הוא עלה בהרכב בפעם הראשונה במשחק מול מילאן, והיה הכי טוב על המגרש; הוא חילץ כדור אחר כדור, רדף אחרי הכול ואחרי כולם, הוציא התקפות ואפילו יצר לעצמו כמה ניסיונות לבעוט לשער. הוא הספיק ללבוש את הכחול והלבן 8 פעמים, כולל משחק מול יובנטוס בעונת 16/17. ההשוואות לפול פוגבה – אותו הוא מעריץ – היו בלתי נמנעות, והיו שאמרו שיש לו פוטנציאל להתעלות על פוגבה, אבל למרות זאת, קוליבלי נשאר ענו ומרוצה במקומו. כשפסקרה ירדה ליגה, זה היה די ברור שהוא לא יישאר בסריה B לזמן רב, בעיקר כשהסתובבו שמועות על מעבר ליובנטוס ואינטר. זה נגמר בחתימה ל-5 שנים באודינזה בסכום לא ידוע, והשאלה חזרה לפסקרה לעונת 17/18. הוא סיים את הקמפיין עם 2 שערים ושני אסיסטים ב-20 הופעות – לא רע לילד בן 18 שהתחיל לשחק כדורגל מקצועי לפני קצת יותר משנה וחצי.

את העונה הקרובה הוא כנראה יעביר בהשאלה נוספת, אבל רק למקרה שאודינזה כן יחליטו להשאיר אותו בסגל, אולי נזכה לראות את המשך הסיפור הקסום של קוליבלי בעונה הקרובה. מה שבטוח, מאמדו קוליבלי לא הולך להיות רעב שוב.