סיכום שנת 2016 – אלון יוסף אבן

השנה שלי מתרכזת בתקשורת. אני אנסה לסכם את התקשורת בשני מובנים – התקשורת המסורתית, שעומדת במבחן גדול, והתקשורת החדשה שמקדמת את מעמדה.

התקשורת המסורתית נכשלה במבחן. השינוי המרכזי שקרה הוא הסכם השידורים החדש שעיקר דבריו הוא שידור כל משחקי המחזור שקבעה המנהלת. בהחלט כל משחקי המחזור משודרים ואפילו ישנם משחקים שמאפשרים קפיצות למשחקים אחרים. אבל האם זו באמת התקדמות? לדעתי לא ואפרט על פי קריטריונים:

איכות השידור – איכות השידור בינונית במקרה הטוב וסובלת מהרבה בעיות שקשורות לזוויות הצילום, תקלות טכניות לצלמים ולעריכה.

איכות הפרשנים – אני לא אקח את התפקיד של איתי ב"דירוג הפרשנים", אבל מעט הפרשנים והשדרים שכיף לשמוע אותם. רובם מדברים כדי לדבר, בדרך כלל מה שהם אומרים הוא בלי תוכן או עניין (כמו הדיון הכל כך חשוב במשחק של מכבי חיפה נגד סכנין האם אלירן עטר גזר ציפורניים) ואצל רובם אפשר גם לשמוע את ההעדפה האישית שלהם בלי קשר למשחק עצמו.

שדרי הקווים – אני חושב שמישהו בערוצים השונים מזלזל באינטליגנציה של הצופה ולא מבין שהדיווחים מהספסלים חשובים כדי להבין לאן הפנים של הקבוצה מועדות על פי המאמן (האם הוא רוצה לשמור על התיקו ומכניס עוד קשר? או שהוא הולך "All-In" ומכניס עוד חלוץ?). אפשר וצריך לרדת לשמוע דיווחים מליד הספסלים יותר מאשר לשמוע את הבדיחות הגרועות/דיונים מיותרים של השדרן והפרשן ואיך אפשר להבין את הדברים אם בחלק משידורי המשחקים שולחים רק שדר אחד לשני הספסלים שמדבר בסך הכל פעמיים – בתחילת המשחק ובתחילת המחצית השנייה?

טכנולוגיה – אין ספק שהתחום הזה קיבל שדרוג משמעותי (קו נבדל, זכוכית מגדלת ועוד) אבל לא משתמשים בכלים האלו מספיק, והכי גרוע מבחינתי זה שישנם משחקים, בעיקר אלה שנקראים ב"דרג הנמוך" (אשקלון, אשדוד, בני יהודה, הפועל חיפה, כפ"ס וכדומה) שסובלים מזלזול של זכיינית השידור. כמו שתיארתי בנושא של שדרי הקווים כך אפשר לראות את זה גם פה – כמעט ואין שימוש בטכנולוגיה כאשר יש צורך, ולפי התחושה האישית שלי אין אפשרות טכנית בכלל להפעיל את הדברים האלה.

בנוסף, כל מה שקשור לרדיו וטלוויזיה מרגיש לי כפספוס ענקי של הגופים האחראיים על כך. ניקח לדוגמא את תוכניות הספורט השונות שיש ברדיו בשעות הערב. במקום לנצל את השעתיים האלה לדברים שיכולים לעניין את המאזין, אנחנו שומעים כל מיני בדיחות/ירידות על חלק ממשתתפי התוכנית, דיונים חסרי פואנטה ומתוך שעתיים של התוכנית בפועל היא אולי אורכת שעה.

עוד נקודה שבה תקשורת הספורט המסורתית לא השכילה לסקר בצורה מספקת היא הקפאת ההליכים של הפועל ת"א. לדעתי הנושא לא זכה לסיקור ראוי מהתקשורת. לא היו מבזקים מיוחדים או אולפן מיוחד שיסביר את ההשלכות בזמן אמת, ובמקום לתת לסיפור שמשפיע גם על מועדון הפאר הזה וגם על שאר הקבוצות בליגה, החליטו לשדר שידורים חוזרים ומי שזה באמת עניין אותו היה צריך לחפש בטוויטר את אותם האנשים שישבו בדיון וכתבו בלייב כי אתרי הספורט המרכזיים עדכנו בצורה איטית.

לצורך ההשוואה חזרתי אחורה למספר אירועי מפתח שקרו בספורט העולמי וניתחתי את הסיקור:

1. דיוויד בלאט פוטר מקליבלנד (דיברתי על זה בעבר אבל אזכיר זאת שנית) – משדר מיוחד במשך כמה שעות בESPN (ראוי לציין שגם בתקשורת הישראלית עלו למשדר מיוחד)
2. מורינו פוטר מצ'לסי– משדר מיוחד בSky sport במשך שעות טובות (מינוי גרנט זכה למשדר שזכור בעיקר מהכותרת: Avram who?)
3. קווין דוראנט חתם בגולדן סטייט – משדר מיוחד בSport Center (של NBA)

יש היום 7 ערוצי ספורט ישראליים, ואף אחד לא חשב להשקיע במשדר מיוחד מבית המשפט? התקשורת המסורתית חייבת לשנות את התפיסה שלה. הצופה הממוצע רוצה לשמוע יותר מה קורה עם הקבוצה שלו ופחות לשמוע רכילות זולה, הוא רוצה לשמוע מקצועיות נטו ולא לכלוך מחדר ההלבשה.

שהחדשים לא ישכחו מאיפה באו

למול התקשורת המסורתית יש את התקשורת החדשה – אנשים שבאים מאהבה למשחק ולא מאינטרסים.

התקשורת החדשה מתבססת על הרשתות החברתיות ואתרים כמו "הזווית" שלא מפחדים לתת במה לכותבים שהם לא שחקני עבר ושלא אכפת להם מהלכלוך שמסביב. השנה התקשורת הזאת קיבלה יותר דחיפה ויותר חשיפה מהגופים המסורתיים כמו העסקתם של אנשי תקשורת שבאו מהרשתות החברתיות לסיקור ושידור של משחקים (אורי קופר, עמית לוונטל, אסף כהן ועוד.) וגם אתרים כמו ה"זווית" מקבלים את הכבוד מאנשי התקשורת המסורתית על ידי השתתפות בפודקאסטים שונים והבנה אמיתית (שלדעתי התחילה בשידורי היורו) שהצופה רוצה נטו כדורגל ולא את כל השאר.

אבל עם כל דבר טוב מגיע גם הרע. ניצול של אינטרסים שהתחילו "לחלק" במות שלא עוברות סינון ואין משמעות של חוקי כתיבה, ובסוף הקורא מקבל תוכן רדוד שנכתב מאמוציות לא מסוננות. לדעתי לדברים כאלה אין מקום וחבל שהם בכלל קיימים. אם התקשורת החדשה רוצה להצליח במקומה ואולי להחליף את התקשורת המסורתית, צריכים האנשים ש"מובילים" את השינוי להתרחק כמו מאש מכל הנגע שכל כך פגע בתקשורת המסורתית. שנת 2017 תהיה שנת מבחן רצינית לתקשורת המסורתית וגם לתקשורת חדשה. התקשורת המסורתית תצטרך לשפר את התוכן שהם מעבירים לצופה הפשוט גם ברמה הטכנולוגית, אבל בעיקר בכל הקשור לתוכן ספורטיבי איכותי ולא צהוב. באשר לתקשורת החדשה, משימתה העיקרית תהיה להמשיך עם הגל החיובי ולסנן דברים שאין להם מקום בשום צורה.