זמנך ע-VAR

מהפכת ה-VAR איתנו והיא בועטת. הטכנולוגיה מוכיחה את עצמה והמונדיאל מראה לנו את חשיבותה, היא מקטינה משמעותית את תחושת האי צדק. אלו שמתנגדים ל-VAR נשמעים לי כמו אנשים שהתנגדו לעבור להשתמש במיילים, כי תכל'ס יש פקס אז למה באמת? אבל זוהי רק ההתחלה ויש עוד שני דברים שניתן לשפר:

חוסר האחידות. הפנדל על מיטרוביץ' במשחק בין שוויץ לסרביה זעק לעין, וגם במקרים אחרים לא היה ברור מדוע לא נעשה שימוש במצלמות. ניתן לשפר זאת עם מתן צ'אלנג'ים למאמנים כמו בטניס. לכל מאמן יהיה צ'אלנג אחד או שניים במהלך כל מחצית בו הוא יוכל להשתמש באופן רשמי במקרים בהם השופט בחר שלא להשתמש במצלמה. זה יפחית משמעותית את חוסר ההוגנות.

אז ה-VAR הביא לגידול בכמות הפנדלים. כבר עכשיו לאחר סיום שני סיבובים, נשרקו 16 פנדלים, כמות פנדלים גבוהה מזו שנשרקה במונדיאל הקודם כולו. אני מניח שזה יתיישר עם הזמן, גם אם לא בטורניר הזה, בהמשך כששחקנים ומאמנים ישנו את ה-STATE OF MIND שלהם. אבל השינוי היותר חשוב דורש שינוי מחשבתי והתקדמות נוספת עם החוקה:

אין שום סיבה שיישרק פנדל שהופך בכ-75% מהמקרים לשער רק בשל נגיעת יד סתמית, חצי לא מכוונת, או עבירה על קצה הרחבה במצב שבשום פנים ואופן לא עוצר מצב ודאי לשער. כתבתי על כך בטור "מה יעשו הכוכבים בלי הפנדלים" והצעתי גם את הפיתרון: "תיבה נוספת, באורך של 11 מ’  וברוחב של תיבת ה-5. רק עבירות בתחום הזה יזכו בפנדלים. עבירות אחרות בתוך הרחבה יזכו בבעיטה חופשית ישירה (ללא חומה) בנקודה שבה התרחשו על ידי זה שבוצעה עליו העבירה. הרבה יותר מעניין ומגוון מאשר עוד הכרעת משחק על ידי פנדל לא מחויב."

יש כדורגל

כשאנחנו מסכמים את שני הסיבובים הראשונים אני חושב  שאפשר להיות מרוצים מרמת הכדורגל. בשבוע הראשון של המונדיאל הייתי ברוסיה, ולא ראיתי הרבה משחקים, אבל ממה שראיתי הוא התחיל בעצלתיים עם הרבה 0-1, (10 תוצאות כאלה מתוך 24 משחקים, כ-42%) אבל אנחנו רואים עלייה גם באיכות המשחקים וגם בכמות השערים, סה"כ 85 ב-36 משחקים, ממוצע של 2.65, קרוב לממוצעים בטורנירים ברוכי שערים. זה יתיישר גם כן בהמשך כשננטרל את משחקי הקרקס של אנגליה ובלגיה. למעט 2-3 משחקים, אין ממש משחקים קלים ואנחנו רואים הרבה דרמות ומתח ושערים בדקות הסיום, 13 הובקעו לאחר הדקה ה-89', רובם מכריעים. רק בין הדקות 45-60 הובקעו יותר שערים (16). בכלל, יש יותר שערים במחצית השנייה, 50 לעומת 35, מראה שלאחר שלב הגישושים, נבחרות מעלות קצת הילוך כשמבינות שאין מה להפסיד. אנחנו רואים הרבה נבחרות שהתחילו לא טוב ומשתפרות תוך כדי תנועה כמו קולומביה, גרמניה ושוויץ.

מסביב לעולם

לא נכון אף פעם להסתכל על התמונה ברמה היבשתית ולהסיק משהו על הכדורגל, אבל עדיין המגמות קיימות. כתבתי בעבר על כך שבטורנירים שנערכים באירופה הנבחרות האירופאיות מצליחות יותר, ואכן מתוך 14 נבחרות אירופאיות, רק אחת איבדה סיכוי להעפיל לשמינית. 8 יהיו שם בוודאות ובסבירות די גבוהה גם דנמרק ופורטוגל, כך שנקבל כ-10-11 אירופאיות מתוך 16 בשמינית. הדרום אמריקאיות התיישרו וכרגע רק פרו איבדה סיכוי, ולמרות שארגנטינה, ברזיל וקולומביה בסכנה, מאמין שלפחות 2 מהן יצטרפו לאורוגוואי. אפריקה? הערביות לא עוברות שלב, אבל לא חושב שיש להן במה להתבייש, אבל המערב אפריקאיות נשארו בתמונה ויהיה חבל להפסיד את סנגל בשמינית. לא דיברו מספיק על ההצלחה של אסיה – יפן בראש בית ואיראן ואוסטרליה עוד בתמונת ההעפלה לשמינית, ולגבי קוריאה אפשר להבין שכנראה קיבלה את הבית הקשה ביותר.

מה יהיה?

מדברים על הרבה ספקולציות ועל נבחרות שאולי יעדיפו לסיים במקום השני בבית שלהן. אני אגיד על זה דבר אחד, במונדיאל חשוב מאוד המומנטום, נבחרות שיורידו הילוך במחזור השלישי, יתקשו להתניע בנוקאאוט. אני חלש בהימורים – אבל בכל זאת, על זה אני הולך בשמינית (זו שכתובה מימין תסיים כראש בית): רוסיה – פורטוגל, ספרד – אורוגוואי, צרפת – ניגריה, קרואטיה – דנמרק, שוויץ – גרמניה, מקסיקו – ברזיל, אנגליה – קולומביה, יפן – בלגיה.