הויכוח בתחילת העונה בין ניימאר לקאבני על זהות בועט הפנדלים של פאריס סן ז'רמיין עשה המון רעש, בעיקר למדורי הרכילות וכמובן העלה הרבה ספקולציות ושאלות האם ניימאר בחר נכון כשעשה בקיץ את המעבר המתוקשר לבירת צרפת.
אבל נושא אחר חשוב לא פחות דווקא לא עלה בכלל לדיון: החלק העצום של הפנדלים בכדורגל העולמי כיום, והשפעתו אחר המרדף לתהילה. הרי פנדלים הם חלק בלתי נפרד מרפטואר הכיבושים של מלכי השערים הגדולים ביותר, ובעידן שבו נשברים שיאי כיבוש חדשים כל הזמן והמענקים על תארי מלכות השערים הולכים וגדלים, ההשפעה שלהם מכרעת אפילו יותר.
יותר פנדלים
כמות הפנדלים הולכת וגדלה לאורך השנים. בעשר העונות האחרונות בחמשת הליגות הגדולות (צרפתית, ספרדית, גרמנית, אנגלית ואיטלקית) ניתן לראות את קו המגמה הברור. כמות הפנדלים גדלה בתוך 10 שנים בשיעור של בין 30% (איטליה) למעל 125% (גרמניה) ובמצטבר ב-25%. אמנם גם כמות השערים בליגות גדלה לאורך השנים, אבל הגידול בכמות הפנדלים גובר על הגידול בכמות השערים. כלומר, אם לפני כעשור פנדלים היוו כ-7% מסך כמות השערים בליגות הגדולות, היום אנחנו כבר באזור ה-9% בממוצע בליגות האלה.
אז למה זה קורה?
כי המשחק נהיה מהיר יותר, כי יש יותר לחץ על השופטים ויותר כסף מעורב, ובעיקר כי הפערים בין הקבוצות גדלים כפי שסקרנו בטור "האם רונאלדו ומסי כל כך גדולים?". קבוצות העל נהיות יותר חזקות, מהירות ובעלות כושר משחק עודף, כך שלהגנות אין ברירה אלא להכשיל את היריבים. הן אלו שנהנות בעיקר מהגידול בפנדלים.
קבוצות כמו ריאל מדריד וברצלונה בספרד, באיירן מינכן בגרמניה ופאריס סן ז'רמיין בצרפת מקבלות בין פי 1.5 לפי יותר מ-3 פנדלים מהממוצע של יתר קבוצות הליגה בעונה. ריאל וברצלונה בממוצע קיבלו פי 2.5 יותר פנדלים ב-10 השנים האחרונות מיתר קבוצות הליגה.
מה עוד אנחנו יכולים ללמוד מהטבלאות?
קודם כל לשים לב שאמנם נראה שבגרמניה יש פחות פנדלים, אבל זה בגלל שיש שם פחות משחקים מכיוון שיש 18 קבוצות ולא 20. דבר שני, באיטליה ברוב המקרים יש יותר פנדלים, כנראה בגלל אופי המשחק הקשוח ואולי שמרנות השופטים. דבר אחרון – שימו לב לליגה האנגלית, כמעט שאין צמיחה בכמות הפנדלים. זה נובע גם מהעובדה שהמשחק באנגליה גם כך היה קשוח ומהיר לפני כן והיו לא מעט פנדלים, אבל זאת עוד עדות לעובדה עליה דיברנו באותו טור, שלפחות בליגה האנגלית לא היה גידול בפערים בין הקבוצות בשנים האחרונות, אם לא להיפך.
כמה פנדלים כובש רונאלדו?
הגידול בכמות הפנדלים מופנה בעיקר לכוכבים הגדולים שנמצאים בתחרות גדולה על תואר מלכות השערים. בבדיקה של החלוצים הגדולים שהם גם בועטי פנדלים קבועים, אפשר לראות מספרים מפלצתיים ביחס כיבושי הפנדלים. כ-12% עד 19% מהשערים של שחקנים שעונים על ההגדרה הזו מובקעים בפנדלים. וזה המון. הנתונים האלה יחסית דומים לנתוני העבר של חלוצים גדולים כמו גרד מילר, אלן שירר, רונאלדו הברזילאי, רוד ואן ניסטלרוי, מארקו ואן באסטן ואנדריי שבצ'נקו. אבל מכיוון שהפערים גדלים וגם כמויות השערים עולות, כך גם כמות הפנדלים הולכת וגדלה.
קחו למשל את כריסטיאנו רונאלדו. 20%(!!!) מהשערים שלו בריאל מדריד הובקעו בפנדלים. זה אומר כל שער חמישי. יש לו 58 כאלה. בסה"כ 91 פנדלים מוצלחים ו-17% שערים בפנדלים בקריירה. מסי עומד על 63 פנדלים מוצלחים בקריירה המהווים 12% מהשערים שלו. ההבדל הגדול בין מסי לרונאלדו נובע מהעובדה שהפורטוגזי בועט כמעט את כל הפנדלים של ריאל מדריד. מאז שהגיע לקבוצה הוא בעט 65 מתוך 74 פנדלים שהיא קיבלה, 88%. מנגד, מסי בעט רק 47 מתוך 71, כלומר 66%. עוד שחקנים גדולים? זלאטן עומד על 16%, קבאני על 14% וקיין כרגע רק עם 11%. ערן זהבי, דרך אגב, עם 18% מהשערים מנקודת ה-11.
Credit to "UEFA Champions League" Facebook page
איך הדיוק שלהם?
סה"כ לא רע בכלל. רונאלדו עם 84% לעומת 79% של מסי, אם כי חלוצים גדולים אחרים כבשו באחוזי דיוק גבוהים יותר בעבר. אלן שירר עם 97%(!), ואן באסטן עם 96%, רונאלדו הברזילאי עם 91%. אבל גם זה בסה"כ הגיוני כי הזמנים השתנו וכשהכמויות של הפנדלים גדלות, יש גם יותר החמצות. השחקנים שהזכרתי כבשו באזור ה-50-60 פנדלים בקריירה ורונאלדו כבר בעט יותר מ-100 פעמים.
גם מבחינה של אחוזי הדיוק בכל הליגות רואים ירידה לאורך השנים. זה קורה גם כאמור בגלל הגידול בכמות וגם בגלל שהשוערים השתפרו ופיתחו טכניקות עצירה. המספרים מראים ירידה מכמעט 90% הצלחה בממוצע ב-2007/08 עד לכ-75% בממוצע בעונה שעברה. בפרמיירליג, בה נשמרה כמות הבעיטות, גם אין שינוי מהותי באחוזים, אם כי הם היו נמוכים בהשוואה ליתר לכל אורך הדרך.
אז מה עושים?
אז נכון שפנדלים הם חלק מהמשחק כבר יותר מ-100 שנים, אבל לטעמי הם רק מגדילים כיום את העיוות הקיים. רק חלק קטן מהפנדלים אכן בוצעו על השחקנים הבועטים. אני חושב שהגיע הזמן שהבועט יהיה זה שבוצעה עליו העבירה. זה הרבה יותר הגיוני, אולי למעט מקרים של נגיעת יד בהם הקבוצה יכולה לבחור את הבועט. זה גם יקטין עוד יותר את הסיכוי לגולים מפנדלים שכן לא תמיד יבעטו בועטים מיומנים. הרי גם כך לטעמי יותר מדי משחקים מוכרעים מפנדלים לא מחויבים. נגיעות יד סתמיות בקצה רחבת ה-16 או אפילו הכשלות במצבים שלא קרובים בכלל לכיבוש שער גורמים להכרעות משחקים וחריצת גורלות.
וזה מביא אותי להצעה מהפכנית נוספת שתקטין את כמות הפנדלים: צריך להוסיף תיבה נוספת, באורך של 11 מ' כאמור עד נקודת הפנדל, וברוחב של תיבת ה-5. רק עבירות בתחום הזה יזכו בפנדלים. עבירות אחרות בתוך הרחבה יזכו בבעיטה חופשית ישירה (ללא חומה) בנקודה שבה התרחשו על ידי זה שבוצעה עליו העבירה. זה יהיה הרבה יותר מעניין ומגוון מאשר עוד הכרעת משחק על ידי פנדל לא מחויב.
הכסף מנצח
השינוי השני מהפכני מדי למשחק שמרני כמו כדורגל, אבל האם אפשר לצפות שמתישהו בקרוב ישנו את החוקה כך שהבועט יהיה זה שבוצעה עליו העבירה? תחרות בין מסי ורונאלדו על מלכות השערים תוך כדי ניפוץ שיאי כיבושים ישנים הוא המשאב הגדול שיש לליגות, למועדונים הגדולים ולמחזיקים בזכויות השידור. המאבק אחר התואר והשיא הבא מעצים את היריבות ואת הרייטינג ואת מכירת המרצ'נדייז, ולכן כמות השערים שלהם רק עולה. או במילים אחרות, כסף מעורב כאן, אז אל תצפו שמשהו באמת ישתנה.
- הנתונים באדיבות StatBunker.com ו-Transfermarkt.com
