בפינתו "מתרגלים הנאת כדור" מורן כהן מסכם בחמש נקודות את המחזור האחרון של ליגת העל

1. מחזור ראשון הוא מחזור של סטיית תקן.
מתרחשים דברים שככל הנראה לא יקרו עוד הרבה במהלך העונה. איסו לינגאנה כובש שלושער, אחרי שבכל העונה שעברה הבקיע שער. אחד. עדן בן בסט מבקיע, מכבי חיפה מנצחת. אומרים שסטטיסטיקות סופן להתיישר לכן נאלץ להמתין עוד מספר מחזורים כדי לראות האם לינגאנה יעשה ליובל נעים (ראיתם מה עשיתי פה?), האם החלוץ שמכבי ת"א כל כך רוצה בעצם יובש על הספסל עד שהפך לדבלה (פה לא עשיתי כלום) והאם מכבי חיפה מסוגלת לחבר שלושה נצחונות ברציפות לראשונה מאז שהומצאה מצלמת הפולארויד.

2. הקהל של חיפה.
תגידו מה שתרצו על הניהול, השחקנים, המאמנים, ההדלפות, הכישלונות, הדשא שהוחלף והמאבק של יוסי בניון להדלקת משואה ביום העצמאות. הסיפור האמיתי זה הקהל, שגם אחרי 5 שנים רעות מאוד (וזכייה בגביע כיאה לקבוצה קטנה), האוהדים לא מאבדים תקווה וגם את העונה הזאת הם פותחים עם 25,000 ירוקים ביציעים וכמעט 18,000 מינויים. תחשבו מה היה קורה אם הקבוצה הייתה טובה.
אופטימיסטים חסרי תקנה, ריאליסטים שאוהבים כדורגל או מזוכיסטים ממרתפי העינויים את זה נוכל לדעת בעוד מספר חודשים.
3. ליגת החלומות.
אני מודה שאני קצת ביחסים אמביוולנטיים עם המשחק הזה. מצד אחד אתה מרגיש שרק אם היו נותנים לך את ההזדמנות, היית יכול להיות מנג'ר מוצלח או לכל הפחות סקאוט שמריח שחקנים טובים, אך מצד שני אתה מתחיל להתעניין יותר בשחקנים שבחרת ופחות במשחק, לא אכפת לי אם הפועל חיפה יפסידו למכבי ת"א, העיקר שהישאם כיוואן יבקיע צמד ויבשל עוד אחד.
העונה ויתרתי על הרכבת קבוצה משום שמי שבנה את המשחק בארץ, לא באמת מבין כדורגל ולא מתגמל בצורה נכונה את השחקנים. מה שנחשב זה רק מי מבקיע ומבשל. קחו לדוגמא את פיראס מוגרבי, שהיה ברמה מעל כל שאר השחקנים באיצטדיון חיפה, אבל הוא לא בישל או הבקיע ולכן קיבל שתי נקודות. מה?! בואו ניקח דוגמא אחרת. שוער, נגיד איתמר ניצן, ייתן תצוגת שיא של 8 הצלות, יודעים מה 80 הצלות, ובכל זאת יספוג שער עצמי שנבעט ע"י עודד אלקיים ממטר אחד, יקבל את הניקוד הלא מחמיא מינוס 2. כי הוא ספג גול.
למה לא ללמוד ממשחקים כאלה שרצים כבר לא מעט שנים ולהעתיק מהם? נגיד, סתם כך עולה לי לראש, הפנטזי ליג של הפריימיר ליג. שם יש גם בונוסים לשחקנים ששיחקו היטב והשפיעו על המשחק, לאו דווקא בשערים ובישולים, אבל לשם כך צריך לצפות במשחקים ולהחליט מי מקבל בונוס, אולי אפילו רחמנא ליצלן לשלם בכסף אמיתי למישהו שיעשה את זה, אבל אל תדאגו, ליגת העל שלנו לא מעניינת את יוצרי המשחק. אתר הספורט שבו אתם מרכיבים את הקבוצה שלכם רוצה רק את הקליקים שלכם באתר שלהם. החברה ב"בשיתוף" רק רוצה שתלכו ותשוו אצלם באתר. הרי גם בפרסומת שלהם הם לא מבינים "למה צריך לנצח אם אפשר לחבק". אז אני מציע לכם ללכת ולהשוות לפנטזי ליג ותראו ששם הרבה יותר כיף, מעניין, מקצועי, מתגמל וקרוב למציאות. את החיבוקים תשמרו לאנשים שאתם אוהבים.

4. דויד קלטינס ונטע לביא.

שני הצעירים הללו, שחוו פריצה מסחררת בעונה הקודמת עוד לפני שסגרו את העשור השני לחייהם, מתחילים את העונה הזאת עם קצת קשיים. קלטינס אמנם פתח במשחק נגד מכבי פ"ת, אך היה החילוף הראשון של רן בן שמעון עוד לפני שסגר 55 דקות משחק. נטע לביא לעומתו התחיל את המשחק בספסל ונכנס רק ל- 20 הדקות האחרונות בתפקיד קשר קדמי.
אנחנו כבר יודעים מהעבר ששחקנים צעירים נוטים לעליות וירידות בכושרם, אך צריך לזכור גם שמאמניהם השתנו ולכל מאמן הראייה שלו. עכשיו זו התקופה שבה נוכל לראות למי יש אופי מספיק חזק כדי לשרוד את השינוי במעמדם. האם הפעם הבאה שנראה אותם תהיה כשלמאמן לא תהיה ברירה?

5. יואב כץ
עוד עונה מתחילה ושוב יואב כץ בטוח, לא סתם בטוח, בטוח! שהפועל חיפה תהיה בפליאוף העליון ואז משחקים את המשחק הראשון והקבוצה שלו נראית רע מאוד בדרך לחלק התחתון של הטבלה. אפשר להעריך את האופטימיות הבלתי נגמרת שלו, אבל חייבים לבקר אותו. הוא מנסה להיות גולדהאר ושחר ביחד, נמצא כל הזמן בביתו בארה"ב, אבל שולט בכל דבר שקורה כאן כולל כמה מים ביזבזו השחקנים במקלחת ומאיזה כביש הם נוסעים. זה לא עובד. רוצה להיות בארה"ב? תביא מישהו שינהל לך את הקבוצה. רוצה לשלוט במספר הדחות בית השימוש? בוא לנהל את הקבוצה. פה. בארץ. תהיה קרוב ואז גם תוכל לראות טוב יותר שהקבוצה שלך מגרדת ביום טוב את המקום ה – 9. מלמטה. הפועל חיפה כבר לא מעט שנים קרובה לירידה, ניצלת במחזורים האחרונים. קבוצה שכל הזמן קרובה לתיהום, בסוף תיפול אליו. אולי כץ יהיה מרוצה כי יש בזה אפשרויות לחיסכון בעלויות.