הזווית בלוג הספורט המוביל בארץ – הזווית רקע – איך הפכתי למקצוען
תמיד ידעתי שאני רוצה להגיע לשחק באירופה, למצות את היכולות שלי בצורה המקסימלית ולהגשים את החלום שלי. אבל לא תמיד ידעתי איך לעשות את זה.
התפנית הגדולה בקריירה החלה בגיל צעיר לאחר ששמעתי מאחד החברים על מאמן מנטלי בשם דן ולנסי. בתוך תוכי הייתי סקפטי. מחשבות כמו: מה כבר הוא יכול להציע לי? מה הוא יכול לחדש לי? להגיד לי להתאמן טוב יותר? חשבתי שאני יודע להתמודד עם הדברים בעצמי. למרות הסקפטיות, החלטתי ללכת על זה. לא ידעתי שהפגישה עם דן תשנה לי את החיים.
כבר בפגישה הראשונה דן שאל אותי – "מה החלום שלך?" הייתי ילד קצת ביישן, אז עניתי בצניעות שהחלום שלי הוא לשחק בקבוצת הבוגרים של נתניה. דן הסתכל אליי ושאל אותי בפעם השנייה – "מה החלום שלך? מה אתה רוצה באמת?" הורדתי את הראש ועניתי לדן בלחישה "אני רוצה לשחק במילאן". דן הקשיב וכתב בגדול על הלוח ”דודי תירם – מילאן". אחרי שהרמתי את הראש והסתכלתי על הלוח בפעם הראשונה בחיים שלי האמנתי, שאני, דודי תירם, יכול, אולי, יום אחד, לשחק במילאן הגדולה.
View this post on Instagram
ישבנו ביחד בשיחות רבות וניסינו להבין איך אני מגשים את החלום והאם אני מתאים למילאן לפי הפרמטרים השונים: מנטלי, טכני, פיזי, תזונה, מקצועיות, רצון ועוד..
מיותר לציין שבפרמטר הרצון הציון היה הגבוה ביותר – הרצון הוא המפתח להכל. אך לאחר כל האופטימיות והחלום שכבר ראיתי שמתגשם לי, השיחות עם דן הבהירו לי שהדרך עוד ארוכה. ארוכה מאד. כאן חוויתי קצת נפילה. מה עושים? זה כל כך רחוק, צריך לעבוד קשה כדי להגיע לשם, איך מתקדמים? אולי אני בכלל חי בסרט?
החלטתי, ביחד עם דן, להפוך למקצוען אמיתי ובנינו צוות: מאמן אישי ומאמן טכניקה, יובל עזריה, והתחלנו להתאמן.
פתאום התחלתי להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר: קושי! 400 מסירות פס באימון! אימוני כח, פתאום הרגשתי את כל הגוף בצורה אחרת. אף פעם לא נגעתי ועצרתי את הכדור כל כך הרבה פעמים באימון.
לאט לאט התחזקתי, בניתי לעצמי הרגלים חדשים וצירפנו לצוות מאמן כושר אישי, עידן ודרריו, שמלווה אותי כבר 3 שנים ולימד אותי איך להתאמן לבד ואיך לבנות את עצמי ליציאה לחו"ל. האימון לבד לימד אותי להרגיש את העוצמות וההרגלים של הגוף שלי. הבנתי שהכל תלוי בי, המאמנים וכולם מסביב הם הכלים שיעזרו לי, אבל אם ארצה להצליח, אצטרך לקחת את האחריות על עצמי.
בניתי סביבי צוות אימון שלם, בהשקעה רבה, צוות שכלל גם תזונאית, רקפת אריאלי, כדי לדאוג למכונה ששמה דודי תירם. הבנתי, בעזרתו של דן, שאני בעצם המנכ"ל של חברת דודי תירם. חברה שכוללת עובדים רבים שעליהם אני אחראי ואותם אני מנהל.
מאותו רגע כל החיים שלי היו הכדורגל. אם תשאלו את האנשים מסביבי הם יוכלו להעיד שהדבר היחיד שהעסיק אותי הוא הכדורגל ואיך אני מצליח להגשים את החלומות שלי, כשהיציאה לרומניה היא צעד ראשון בדרך.
View this post on Instagram
אסטרה ג'ורג'יו – היציאה לאירופה
כל מי שמסביבי יודע שהכדורגל זה החיים שלי. דיברתי עם כל מי שרק רצה לשמוע על כמה אני רוצה לשחק באירופה. באחת מאותם שיחות עם החברים, חבר שלי אופיר סיפר לי שהוא הוציא דרכון פורטוגלי וששווה לי לבדוק אם גם אני זכאי. כמו כל מי ששומע דבר כזה בפעם הראשונה, לא האמנתי שדבר כזה אפשרי בכלל, אם נודה על האמת, לא בדיוק מדברים פורטוגזית אצלנו בבית. אבל ניסיתי והתקשרתי, והתברר שגם אני זכאי!
לאחר בדיקות הזכאות, חזרתי הביתה להורים שלי וסיפרתי להם בהתרגשות שאני פורטוגלי! ישר הבנתי את האפשרויות וההזדמנויות שהדרכון הזה פותח עבורי.
לאחר שנתיים של תהליך קיבלתי את הדרכון לפני כמה חודשים. בשנייה שקיבלתי את הדרכון התקשרתי לסוכן שלי, אדם קידן, ואמרתי לו – אדם, צא לדרך! לאחר מספר נסיונות שכנוע לעשות עוד עונה בארץ, אולי בקבוצות הגדולות, גם הוא הבין, זה לא החלום שלי, החלום שלי הרי הוא לצאת לשחק באירופה ולהגשים את עצמי בצורה המקסימלית.
לפני מספר שבועות, קיבלתי את ההצעה מאדם לשחק בליגה הרומנית בקבוצת אסטרה ג'יורג'ו. ישר רצתי והתחלתי לבדוק את כל מה שרק יכלתי לבדוק על המועדון – רקע, אצטדיון, אוהדים, איפה מתאמנים, איכות המתקנים, מי הנשיא, מי המאמן, מי השחקנים, איך העיר – עבודת מחקר שלמה.
עשינו רשימת יתרונות וחסרונות וקיבלנו החלטה – הולכים על זה!
ביום שארזתי את המזוודה התחלתי לעכל והבנתי מה הולך לקרות. ישבתי מול המזוודה המלאה והתרגשתי כמו ילד. התחלתי לבכות. כל החיים חלמתי לשחק באירופה והכל מתנקז לרגע הזה.
תוך מספר ימים כבר נחתנו ברומניה. לאחר קבלת פנים חמה ובדיקות גופניות, המשכתי בטיסה לסלובניה למחנה האימונים.
כבר בשיחה הראשונה עם המנכ"ל קיבלתי חיבוק. השיחה הראשונה עם המאמן הייתה מרגשת מאד עבורי. הוא סיפר לי שהוא בדק מעל 100 בלמים נוספים בכל אירופה לפני שהוא בחר בי. התרגשתי מאד. אחרי שנים של לחימה ושדברים הולכים קשה, אף מאמן לא דיבר אליי בצורה הזאת. דיברנו וניתחנו, כבר בפגישה הראשונה, את מה שהוא מצפה ממני לעשות בתור בלם על מנת שאבין את הראש שלו. הוא ביקש ממני להיות הלוחם הכי גדול על המגרש – זה עשה לי טוב בלב.
התחלתי להתאמן – וואו איזה קצב! הליגה מתחילה עוד שבועיים והקצב מטורף. אני לא זוכר את עצמי במצב שאני באימון ואין לי אוויר בריאות. באימון הראשון שעון הדופק לא ירד מ 180. הרגשתי שאני מגשים את החלום, זה מה שתמיד רציתי – שיהיה קשה, שתהיה לי הזדמנות להשתפר! מאימון לאימון הרגשתי שאני נכנס לקצב, מאמן הכושר והמועדון הבינו אותי ואפשרו לי להכנס לעניינים בהדרגתיות. לאט לאט נפתח לי האוויר ויישרתי קו עם כולם.
ההתאקלמות
בנתיים אני נמצא במלון, בקרוב אכנס לדירה שאשתי ואני מצאנו.
המשפחה והסביבה הקרובה תומכת מאד, אנחנו מדברים המון. אשתי בהריון מתקדם ונשארה בארץ אז קצת קשה לי עם הבדידות והגעגועים. אני לא מפסיק לחשוב עליה ועל מה שהיא עוברת. אני בהחלט מבין שזה חלק מהתמודדות של להיות שחקן מקצוען באירופה.
ההתמודדות עם מקום זר היא שונה. בניגוד לקרבה ולחום הישראלי, שם תמיד יש מישהו שמכיר אותך ויפתח אתך שיחה, פה אני אנונימי. כיף לי עם זה. מי שמכיר אותי יודע שאני לא בכדורגל בשביל ה GLORY והדברים הנוצצים – זה רק מחזק אצלי את התחושה שמה שאני רוצה ואוהב זה המשחק עצמו.
משחק איתי בקבוצה רומריו פירס ששיחק בעבר בארץ, מדבר עברית ועוזר לי מאד בהתאקלמות. גם מנהל הקבוצה שיחק בעבר הרחוק בארץ, ביחד עם משה סיני, ומדבר עברית שוטפת דבר שעוזר לי מאד בדברים הלוגיסטיים הקטנים שצריך לדאוג להם.
ציפיות
אני מרגיש שיש לי המון מה ללמוד כאן. אני מצפה מעצמי לעשות קפיצת מדרגה מקצועית, ללמוד מהמאמן עוד על תפקיד הבלם ומה שאני צריך להביא למגרש. אני רוצה להבקיע שערים, לסיים כמה שיותר משחקים עם רשת נקיה, אחוז דיוק גבוה במסירות הפס, לנצח במאבקים מול שחקני היריב באחוז גבוה, אך מעל הכל – להצליח עם הקבוצה.
לנו שחקני ההגנה קשה יותר לבלוט במדדים האישיים, אך אנחנו נמדדים בהצלחת הקבוצה – לרוב הקבוצות שסופגות הכי מעט הם הקבוצות שרצות הכי גבוה.
רקע על הליגה הרומניה
הקבוצה שלי זכתה באליפות הראשונה שלה לפני 3 שנים וזכתה בגביע עונה לפני. הקבוצה מאד מזכירה את ק"ש בשיאה – קבוצה בהתפתחות שזוכה בתארים. הבעלים של הקבוצה הוא איש אמיד מאד ברומניה שהחליט להשקיע בקבוצה ובמתקנים וגם שינה את שם הקבוצה. בעקבות שינוי השם, כמות האוהדים קצת פחתה, אך אני מאמין שעם ההצלחות גם זה ישתפר.
הליגה קצת דומה לליגה הישראלית במבנה, גם בליגה הרומנית יש פלייאוף עליון ותחתון. ובנוסף יש גם קיזוז אותו כל אוהד ישראלי מכיר.
הקבוצות הרומניות הבולטות הן אורחות קבועות במפעלים האירופאיים (קלוז' וסטיאווה) ועונות בהן זה לא קורה הן עונות יוצאות דופן.
כמו שכולכם ראיתם, הנבחרת הצעירה של רומניה בלטה בטורניר אליפות אירופה עד גיל 21 – מהסיבה הפשוטה שיש חוק בליגה אשר מחייב כל קבוצה לשחק עם 2 שחקנים רומנים מתחת לגיל 21 בהרכב, כשלפחות אחד מהם מחויב לסיים 90 דק' ולכן הביקוש לשחקנים האלה גבוה. בליגה השנייה אף מחייבים 2 שחקנים מתחת לגיל 19 ו 2 שחקנים מתחת לגיל 21.
מתחילים את הליגה – מחזור #1
ביום שבת המשחק הראשון של העונה. אני מאד מקווה לשחק. הגעתי לכאן במטרה להיות בלם פותח. אני בהחלט מבין שאני בתחילת הדרך ויש סיכוי שלא אפתח בהתחלה ויהיה תהליך התאקלמות, אבל כמו שכבר הצלחתם להבין, אני פה לטווח הארוך ולתת את כל כולי למען הגשמת החלום!
אשמח להמשיך לשתף אתכם בחוויה שאני עובר פה. תרגישו חופשי לשאול, להתעניין ולעקוב. ואני אמשיך לעדכן אתכם במצבי.
** הטור נכתב על ידי דודי במסגרת פרויקט "במגרש שלהם" בו הספורטאים עצמם מספרים בגוף ראשון, אצלנו באתר, את החוויות שלהם
בהצלחה דודי!! אעקוב אחריך באפליקציות שמעדכנות על תוצאות משחקים! בטוח שתצליח!!
תוכל לעקוב גם פה באתר 😉
דודי יכתוב לנו פעם בתקופה ויספר לנו איך הוא כובש את העולם!
דודי יקר,
בהצלחה רבה
אני מאלה שחושבים שהצלחה נמדדת לא רק בסיום
מופלא שמעיד על מימוש הישגים, אלא תוך כדי תנועה.
והמוטיב שלך בסיפור הוא תנועה מתמדת.
מתגעגעים אליך בארץ
זיווה וניר