צחקו עליהם, זלזלו בהם. קראו להם דונלד דאק. בסופו של יום האירים האלה שכולם זלזלו בהם גרמו למכבי ת"א להיראות כמו מיקי מאוס.
העונה רק התחילה, אבל מכבי שלי גורמת לי בינתיים להתקפי מאניה-דיפרסיה קשים. זה התחיל עוד במשחק בספליט, עם ניצחון סופר-מתוק בפנדלים. המשחק עצמו היה חלש, הם עשו לי כמה התקפי לב קטנים, אבל בפנדל של אבי ריקן קפצתי עד לתקרה.
אח"כ הגיעה פתיחה רגועה בליגה ואז השבוע הארור הזה. שער שוויון מול בית"ר בתוספת זמן וההתפרקות המטורפת ברבע שעה מקוללת מול זניט. אחרי אותה טראומה הקבוצה הצליחה להוציא את העצבים על רעננה וסכנין, ואז הגיע הדרבי המענג. עם כל החולשה של היריבה, היה כיף גדול לראות את זה. והנה, הגענו שוב לאירופה, והבנו כמה אנחנו לא בכיוון.
הליגה האירית היא ליגה חלשה. הכדורגל שמשחקים שם, כך מספרים, הוא כדורגל בריטי מיושן, פרימיטיבי ומשעמם. בפועל, מה שראיתי מדאנדוק זה כדורגל אירופי. משחק צפוף, חכם, לוחץ כשצריך ומתגונן היטב בשאר הזמן. כך בדיוק צריכה לשחק קבוצה נחותה במפעל אירופי כדי להוציא נקודות, ויש להם כבר 4 מ-6.
אבל עם כל הכבוד ליריבה, מכבי ת"א נראתה רע במשחק הזה. כמה רע? רע מאוד. לא יכול להיות שלאורך 90 דקות הקבוצה לא מגיעה אפילו למצב מסוכן אחד. שום דבר לא מתקבל כתירוץ. לא העומס, לא תנאי המגרש, לא ה"בונקר" של היריבה (שגם לא היה כזה בונקר). קבוצה שלמה נקלעה ליום חלש באופן קיצוני, וזה דבר שקבוצה כמו מכבי לא יכולה להרשות לעצמה, בטח שלא במשחק כ"כ חשוב.
מדוניאנין הוא אולי השחקן הכי חשוב של מכבי העונה עד עכשיו. פליימייקר אמיתי, שעושה כמעט הכל. הגנה, התקפה, מסירות, בישולים, חילוצים ושערים. הפעם הוא לא הזכיר במאומה את היכולת המצוינת שלו מהתקופה האחרונה. בן-חיים החלוץ היה פשוט בלתי מורגש. קיארטנסן, סקאריונה, אלברמן – כולם היו הרבה מתחת לרמתם. אולי זה היה בגלל יהירות, אולי לחץ בגלל הטראומה מהמשחק מול זניט, אולי גם וגם – בשורה התחתונה מכבי הציגה את המשחקים הכי גרועים שלה אי-פעם במסגרת אירופית, וראינו ממכבי משחקים גרועים.
אז מה למדנו? שליגת העל היא ליגה מאד מאד חלשה, ובליגה כזו אין למכבי בעיה להפציץ שלישיות וחמישיות. מכבי עדיין הקבוצה הכי טובה בארץ, אחרי ב"ש. זה יספיק כדי לתת פייט צמוד על האליפות, אולי אפילו לזכות. אבל לא ייתכן שקבוצה בסדר גודל של מכבי לא מצליחה להתאים את עצמה למעמד בליגה האירופית. בעונה שעברה הבנו שליגת האלופות גדולה עלינו, אבל במפעל השני בחשיבותו כבר עשינו בעבר תוצאות יפות, והשנה פתחנו רע מאד. אין שום הצדקה לכך. אם ב"ש יכולה לאסוף ארבע נקודות מול אינטר וסאות'המפטון (וגם כאן, אין שום תירוצים. תגידו עד מחר שהקבוצות האלה מזלזלות במפעל. זה עדיין הישג עצום מבחינת ב"ש) אז בטח ובטח שמכבי הייתה אמורה להיות עכשיו עם יותר מ-0 נקודות.
באופן אבסורדי, עוד יש אפשרות לתקן. דאנדוק תשחק עכשיו פעמיים מול זניט (ותפסיד, יש גבול לכל תעלול) ומכבי תפגוש את אלקמאר, שגם נראית לא טוב עד עכשיו. זה עוד לא גמור, אבל ארבלדזה יצטרך לעבוד קשה עם השחקנים שלו כדי שיתחילו לשחק כמו שמשחקים באירופה. לפחות למשחק הבא הם יגיעו אחרי פגרה של שלושה שבועות, אז תירוץ של עייפות לא יהיה להם.
עוד לא התעוררו מטראומת זניט?
