בתור אוהד של מכבי התלבטתי בשבועות האחרונים אם עליי להיות שמח מהניצחונות האחרונים. כביכול, התשובה ברורה, אבל מה קורה אם הקבוצה מנצחת משחקים אך לא הולכת בדרך שאתה רוצה שתלך? זאת השאלה המרכזית ששאלתי את עצמי במשך שנים.
אף פעם לא הבנתי את אוהדי הקבוצות בארץ. מה גורם לאוהד באר שבע או ביתר לרצות שהקבוצה תנצח? הרי ברור לכולם (אני מקווה לפחות) שגם אם אחד מהמועדונים האלה יזכה באליפות הוא לא יתקדם לשום מקום. זכייה באליפות של ביתר לא תגרום לטביב להפוך לאיש מקצוע אירופאי, הוא עדיין ישאר ישראלי חאפר ועבריין מורשע. הוא עדיין יחשוב שכדורגל משחקים מהלב והזרים שבאים לארץ הם זרים לכדורגל ולכן צריך להביא רק ישראלים. הוא עדיין לא יביא שחקן ערבי לביתר, הוא עדיין ימנה את אלי אוחנה למנהל.
אוהדים יקרים, באף אחת מהקבוצות בארץ אין כרגע תהליך מסודר שבו בונים מחלקת נוער, מחלקת סקאוטינג, איצטדיון, מגדילים הכנסות ומציבים יעדים. הכל פשוט מקרי וזמני. אליפות של ביתר לא תעיד על התקדמות שהמועדון עשה, גביע של חיפה לא יראה שמתנהלים שם נכון. אין שום דבר בתואר של קבוצה ישראלית שיצביע על כך שגם העונות הבאות יהיו מוצלחות. בכדורגל הישראלי זכייה בתואר היא מקרית, לא נובעת מתהליך, אלא מעונה טובה של כמה שחקני מפתח ומומנטום חיובי בשלבים המכריעים של העונה.
כולם מתפעלים ממה שאלונה עשתה בבאר שבע. הרשו לי לחדש לכם – היא לא עשתה כלום. הדבר היחיד שהיא עשתה הוא להביא את וואקמה ולתת לו לבעוט משלושים מטר. גם לה, כמו לשחר וטביב אין דרך. גם היא, כמו שחר וטביב, תלויה בעונה טובה של הכוכב. גם היא מתנהלת בחובבניות. היא הביאה מאמן טוב (לא יותר) שהביא איתו צוות מקצועי בינוני ומטה ולא מינתה מנהל מקצועי. אין שם מחלקת נוער בפיתוח, אין שם מחלקת סקאוטינג בפיתוח וגם מתחם אימונים אמיתי לא. הם מתאמנים בוסרמיל. הדברים האלה אפילו לא מעניינים אותם.
מתי שמעתם לאחרונה על רצון אמיתי של בעלי קבוצת כדורגל בישראל להשקיע במועדון? מה שהם רוצים הוא לזכות באליפות. לא מעניין אותם העתיד, רק ההווה. הם רודפים אחרי עצמם. זאת התרבות הישראלית, פשוט עושים בלי לחשוב. במקום לחשוב איך בתוך עשר שנים אנחנו הופכים לקבוצת צ'מפיונס לגיטימית, היא חושבת איך עוברים את מאריבור.
אלו הסיבות שבשלוש השנים הראשונות של ג'ורדי הסתכלתי מהצד בהתנשאות על אוהדי הקבוצות האחרות. ״נו, ואם תיקחו אליפות השנה, מה זה יתן לכם? אתם סתם תעכבו אותנו, במסע לבניית מועדון אמיתי״, אמרתי. באמת חשבתי כך. הוא הראשון שהראה סימנים של מקצוענות אירופאית. מנהל מקצועי, צוות מאמנים רחב מספרד, GPS, מחלקת שיווק, סקאוטינג, מדעי ספורט. הוא עשה את כל הדברים שהיו אמורים להפוך אותנו למועדון אירופאי עם השנים. לבאזל.
אבל קרה ההפך. במקום שמכבי תהיה מועדון אירופי, ג'ורדי הפך לישראלי חאפר. כנראה שאחרי כל כך הרבה זמן בישראל אין לך ברירה, אלא להפוך לישראלי וג'ורדי החליט ללכת עם הישראליות שלו עד הסוף. זה התחיל עם ״ראיקו דחף מאמן? נו אז מה, הוא התגרה בו״, המשיך עם ״בואו נלך על השוק הברזילאי, שחקנים טובים יש שם״, אחר כך הוא הוסיף ״בואו נלך על עטר״ וגולת הכותרת שהפכה אותו לישראלי מן המניין ״לא צריך מנהל מקצועי,אני אאמן״. צר לי להרוס את החגיגה לאוהדים הצהובים, אבל ההצלחה (כביכול) של מכבי במשחקים האחרונים לא נובעת מדרך אמיתית שהמועדון עושה, אלא ממומנטום וחזרה מפציעה של כמה שחקנים חשובים. ממש לא יפתיע אותי אם נסיים במקום החמישי, כמו שלא יפתיע אותי אם נסיים במקום הראשון. כשאתה מתנהל בחאפריות אי אפשר באמת לדעת מה יהיה ואתה מסתמך על מומנטומים.
ג'ורדי טביב ואלי קרויף. גולדהאר, בבקשה תפטר את ג'ורדי ותביא לנו מנהל מקצועי אמיתי (רצוי מגרמניה) שיבנה דרך, תשתית, אירגון, מועדון. כבר היינו בדרך הנכונה, רק תחזיר אותנו לשם ותאפשר לי לחזור להתנשא על אוהדי באר שבע וחיפה.
כי עם ג'ורדי, אני בדיוק כמוהם.
