בתחילת העונה ביצעה דוטמונד רכש "נוצץ". הבן האובד מריו גצה חזר הביתה, אובמיאנג נשאר כנגד כל הסיכויים והכל היה מוכן לקרב מול באיירן מינכן. בפועל, לאחר כחצי עונה, דורטמונד רחוקה 14 נקודות מהמקום הראשון. אז איך הפכה הקבוצה שאמורה להוות אלטרנטיבה לבאיירן מינכן לכזאת שנאבקת על מקומות 3-7?
לאחר 18 משחקי ליגה הקבוצה ניצחה רק 8 פעמים שזה פחות מחצי והפסידה 3 פעמים, מה שממקם אותה רק במקום הרביעי כאשר היא במרחק שתי נקודות בלבד מהמקום השביעי. לצורך השוואה את העונה שעברה סיימה דורטמונד רק עם 4 הפסדים ו-24 נצחונות במקום השני במרחק 10 נקודות מבאיירן מינכן. אז מהן הסיבות לנפילה של הצהובים?
תלות באבומיאנג ודאמבלה
בחלון ההעברות בקיץ האחרון רשמה דורטמונד שני הישגים מרשימים למדי. היא הצליחה להשאיר בשורותיה את החלוץ הכי מבוקש דאז פייר אמריק אובמיאנג ובנוסף היא החתימה את אחד הכשרונות הכי גדולים בכדורגל הצרפתי עוסמן דמבאלה. היום, ניתן להגיד בוודאות ששני השחקנים הללו הם היחידים שבאמת עונים על הציפיות העונה למרות שהסגל הנרחב של דורטמונד עמוס כשרונות. 16 שערים מתוך 38 (שהם 42%) כבש העונה אובמיאנג בליגה, דמבאלה אחראי על 11 שערים עם 4 כיבושים ו-7 בישולים.
בכדי להמחיש את גודל הבעיה וחוסר האיזון בהרכב, הכובש השלישי ברשימה הוא הקפטן לוקש פיצק שמשחק בכלל בעמדת המגן עם 4 שערים, בנוסף עוד 5 שחקנים עם 2 שערים כ"א. החבורה שאמורה לסייע במלאכת הכיבושים לא בדיוק מצליחה במשימה. אדריאן ראמוס הקולומביאני לא עשה העונה את קפיצת המדרגה שציפו ממנו במטרה להפוך למחליף ראוי לאובמיאנג. אנדרה שורלה, שהגיע בקול תרועה רמה מוולפסבורג תמורת 30 מיליון אירו, לא הצליח להשתלב כמו שצריך, שינגי קגאווה, שבעונה שעבר סיפק תשעה שערים ושבעה בישולים, עומד העונה על בישול אחד בלבד. שני האחרונים הם דוגמאות מצוינות לשחקנים שהיו אמורים להיות שחקני הרכב לגיטימיים, אך בפועל הם לא יותר משחקני ספסל.
Credit to "Borussia Dortmund" Facebook page
מהפכה בקיץ ובלאגן בהרכב.
נחזור שוב לחלון העברות בקיץ. אמנם אובמיאנג נשאר, אבל הקבוצה איבדה את הומלס, גונדוגאן ומיקיטריאן – שלושה שחקנים מאוד משמעותיים ב-11 הראשונים בעונה שעברה. במקומם הובאו סה"כ 9 שחקני רכש, אך למעשה חוץ מדאמבלה אף אחד לא הצליח למלא את החלל החסר. מארק ברטרה הוא תוספת נחמדה לסגל, אך הוא לא באמת תחליף ראוי להומלס ואמרה מור חוץ מהיותו טורקי לא מצליח להזכיר במעט את גונדוגאן ויותר דומה לבן ארצו נורי שהאין שכבר לא דומה לכלום.
בנוסף, המהפכה בסגל השפיעה רבות על המערך איתו טוכל בוחר לשחק העונה. בעונה שעברה דורטמונד שיחקה כמעט בכל העונה 4-3-3 ו 4-2-3-1 שזה פחות או יותר אותו מערך. השנה הסיפור די שונה. לאחר כחצי עונה ניתן להגיד בברור שלדורטמונד אין למעשה מערך קבוע. ב-18 משחקי ליגה נוסו 7 מערכים שונים. כמו כן, אין באמת היררכיה ברורה בסגל. טוכל הרכיב העונה 26 שחקנים שונים ב-11 הראשונים – מספר גבוה מאוד שמקשה על עיקביות. אם נשווה את המספרים של באיירן מינכן ור.ב לייפציג, נגלה שהם שיתפו 19 ו-18 שחקנים בהרכב הפותח בהתאמה.
בנוסף, נראה שטוכל לא באמת יודע איך להפעיל את מריו גצה כנדרש ובוחר להשתמש בו דווקא כקשר מרכז שדה ובמקום לנצל את היכולות ההתקפיות שלו בעמדות קדמיות יותר גצה נאלץ להשקיע מאמצים רבים בקרבות אמצע שדה ואף לפעמים בסגירות שחקני הקו של היריבה.
פציעות וחוסר מזל
בחזרה לקיץ בפעם השלישית. באחד ממשחקי ההכנה ליורו האחרון, מרקו רויס נפצע, החמיץ את היורו וסה"כ נעדר כ-6 חודשים מהמגרשים, מה שגרם לו להחמיץ כמעט את כל החלק הראשון של העונה. במשחק הראשון שבו פתח העונה בליגה לאחר החזרה מהפציעה בישל רולס רויס שלושה שערים בניצחון על האקסית, מנשגלדבך ובנוסף הוסיף עוד שני שערים בארבעת משחקי הליגה האחרונים של דורטמונד והחלק ההתקפי עובד יותר טוב יחד איתו.
אין לאף אחד שום ספק שמדובר בשתי קבוצות שונות עם ובלי מרקו רויס ושמצבה של דורטמונד העונה בליגה היה יותר טוב אם רויס היה כשיר מתחילת העונה. חזרתו של רויס בהחלט הוסיפה מימד נוסף למשחק ההתקפה של דורטמונד ולמרות שהוא עדיין לא חזר לכושר מלא ניתן בהחלט לראות את מגמת השיפור בקבוצה.
בנוסף לכל הבעיות הללו, העונה של בורוסיה קיבלה עוד תפנית עם פציעה של שחקן מפתח. השוער הראשון של הקבוצה, רומן בורקי, שבר את ידו דווקא באחד מהמשחקים הכי טובים של דורטומונד העונה כאשר גברה בבית על היריבה המושבעת באיירן מינכן באמצע חודש נובמבר. הפציעה השאירה מחוץ למגרשים את בורקי לשבעה משחקי ליגה כאשר מי שהחליף אותו היה רומן ויינדפלר הוותיק שבגיל 36 לא הצליח לשחזר תהילת עבר והיה די חלש. במחזור האחרון נגד מיינץ חזר בורקי לבין הקורות ומרקו רויס חזר לכבוש, אך הקבוצה עדיין גמגמה וסיימה רק בתיקו מאכזב בפעם השביעית העונה.
עם הפנים כלפי מעלה
במחזור הקרוב דורטמונד מארחת את ר.ב ליפציג, הקבוצה שלמעשה קיוותה להיות העונה אותה אחת שתהווה אלטרנטיבה לבאיירן מינכן ותאיים על ההגמוניה שלה. עבור דורטמונד מדובר בהזדמנות מצוינת להראות שעדיין כוחה במותנה ולצאת לדרך חדשה במטרה לבסס את מקומה חזרה בצמרת הגבוהה. זו גם תהיה התחלה טובה עבור החניכים של טוכל לשפר כושר לקראת שלבי ההכרעה של ליגת האלופות כאשר תתארח אצל בנפיקה באמצע החודש הקרוב במסגרת שמינית גמר במטרה לנסות לשחזר את ההצלחה במפעל מתקופת יורגן קלופ.
