ליברקלופ יוצאת לדרך

בין ג'רבי לפולק, בין צוברי למוקי שגיא, בין גרטל למירי נבו, מתגנבת לה הליגה האנגלית.
כן, כמעט בלי שהרגשתי הפרמייר ליג מתחילה ביום ראשון הקרוב וליברפול החדשה עולה למגרש, נגד ארסנל. שתי מעצמות (לשעבר?) שמחפשות לחזור ולשלוט.

אז מה אפשר לצפות השנה מליברקלופ שלנו?
מה נראה אחרי חצי עונה וקיץ ראשון עם קלופ?

האמת היא שאין לי מושג איזה כדורגל נראה מהם ולאיזה הישגים יגיעו. אני חושב שגם אף אחד מהמומחים לא יודע. כמובן, חוץ מאלה שצפו שלסטר תזכה…

הבסיס אמנם לא השתנה באופן כללי, אבל לא ברור האם הוותיקים, כמו מילנר והנדרסון, יצליחו להנהיג ולהוביל, איך תתפקד ההגנה שלא בלטה אשתקד, מה יהיה מניין הפציעות (מישהו אמר סטארידג'?), האם קוטיניו ופירמינו ינפקו קסמים באופן קבוע והאם לאלנה סופסוף יהיה תכליתי.

אמנם קלופ הגיע עם סגנון מוכר של לחץ אגרסיבי ומעבר מהיר מהגנה להתקפה, אבל גם הוא כבר למד שהפרמיירליג זה סיפור אחר, זו מלחמה בכל דקה ובכל משחק וצריך לגוון ולשחק באופן שונה מול כל קבוצה.

המועדון לא הביא שמות מפוצצים כמו יונייטד ונראה שקלופ בחר שחקנים שמתאימים לשיטה, במגבלות הכספיות שהציבו לו הבעלים האמריקאים. אני לא ממש מכיר את החבר'ה החדשים שהגיעו: הבלם מאטיפ, הקשרים וינאלדום וגרויץ' ומאנה בהתקפה, אבל לפי המעט שראיתי לפחות השחקנים הקדמיים מתאימים לשיטה – טכניים ומהירים, ומה שחשוב זה ששניים מהם כבר שיחקו בליגה הזו, שבדרך כלל לוקח זמן להסתגל אליה.

אחרי ששברתי את הראש בניסיון לנתח מי יהיה הכוכב של הקבוצה העונה, הבנתי שהוא לא יהיה על המגרש אלא על הקווים. גם בליברפול וגם בשאר הגדולות הכוכבים האמיתיים העונה נמצאים בעמדת המאמן – מוריניו, פפ, קונטה וארסן ונגר הם המוקד של הליגה העונה. הם יהיו הפנים של הקבוצות שלהם ויכול להיות שהראיונות איתם יהיו יותר מרתקים מהמשחקים.

אצל קלופ זה לא רק הראיונות או ניהול המשחק וההכנה הטקטית של הקבוצה, זה כל ההתנהגות המוחצנת שלו על הקווים – הריקודים אחרי הבקעות, הקפיצות, הצרחות וחלוקת ההוראות לשחקנים, המבט המקפיא אם משהו לא לרוחו וכמובן החיבוקים עם השחקנים בסיום כל משחק, לא משנה אם ניצחו או הפסידו.
קלופ הוא המרכז, הוא המוקד והוא הסיפור הגדול של ליברפול העונה.

אם הוא לא יצליח להחזיר את המועדון העונה למרכז העניינים, כמו שכל האוהדים חולמים, אולי אף אחד כבר לא יצליח. הצלחה השנה היא לא זכיה באליפות, כי בסגל עדיין חסר שחקן שובר שיוויון כמו סוארז או אפילו זלטאן, וכי לא ברור האם הקבוצה תצליח ליישם ביעילות את סגנון הלחץ שלו. הצלחה לדעתי תהיה ריצה עקבית בצמרת, כדורגל מלהיב וסוחף ולפחות השתלבות בצ'מפיונס בעונה הבאה. אליפות תהיה בונוס מפתיע.

בעונה שעברה התחלתי בסידרה עם השם "מסע האליפות של ליברפול" מתוך ציפייה ילדותית משהו לתואר ולהצלחה. עם הזמן ירדו הציפיות, ירד הדירוג וירדה גם המילה אליפות. גם התקווה לגביע האירופי הסתיימה באכזבה אחרי המחצית השניה הגרועה מול סביליה.

השנה אני קצת יותר מפוכח ומקווה ש"המסע של ליברקלופ" יהיה מהנה ומלהיב, גם אם לא נזכה באליפות.

…BRING ON ARSENAL