יומן הגביע של תינוקלופ: HALL OF FAME

ליברפול 1 ויליאמס (עצמי)
שרוסברי 0

כשהסתיים המשחק האחרון מול סאותהמפטון והקבוצה יצאה לפגרה של שבועיים, גם אני עברתי למצב רוח של חופשה וסתלבט, וקיבלתי החלטה מושכלת וריגשית כאחד, לא לכתוב על המשחק החוזר בגביע מול שרוסברי. בינתיים חלפו עברו להם יומיים שלושה וככל שמועד המשחק התקרב, נמשכתי שוב למסך ולמקלדת, וחככתי בדעתי האם להתפרקד מול ארבעת הילדים שעלו לגמר "הכוכב הבא" או להתחיל לחפש לינקים ברשת כדי לראות את הילדים שלנו.
מתישהו לקראת המשחק אני מחפש את ההרכב וכשאני מרפרף עליו ומחפש שם מוכר או חבר קרוב, אני נתקל בשם מילר, בטעות קורא מילנר, ושמח כל כך, עד שמתפכח. אני מדלג לאתר אחר, מחפש את היסטוריית המפגשים עם הקבוצה הזו ומוצא שבסיבוב הרביעי של הגביע לפני 24 שנים, ניצחנו אותם 0-4, כשבהרכב היו ילדים כמו: ג'ון בארנס, פאולר, מקמנמן, קולימור, מקאטיר ומייקל תומאס, ועל הספסל ישב ינוקא העונה לשם איאן ראש. דרך אגב, ההרכב כלל רק שחקן אחד מחוץ לאי הבריטי, השוער טוני וורנר מטרינידד.
בקיצור, כל הסימנים הראו לי באופן חד וברור שהערב הזה יוקדש לקריצ'לי ולא לאמדורסקי, לקרטיס ולא לסטטיק, לאליוט ולא לאסי.

בינתיים, בזמן שהילדים שלנו מנסים להתחמם על הדשא באנפילד, הילדים על הבמה שרים את "the final countdown" משולב ב "hall of fame" ואני תוהה איזה מביניהם אנחנו נשיר בסיום המשחק. אני גם תוהה מה לעזאזל לובש בן-אל והאם חלוק הרחצה האדום הזה קשור בדרך פלאית למשחק שלנו?
ובינתיים, אני מצליח לגנוב עוד כמה שירי ילדים בערוץ השני, מכיוון שהמשחק מתעכב בגלל פקקי תנועה באיזור האיצטדיון. ההיינו בלומפילד או חלמתי חלום?

מה לעזאזל לובש בן אל? קרדיט לדף הפייסבוק "הכוכב הבא"

כשהחבר'ה יוצאים מחדרי ההלבשה ועולים לדשא אני מתלבט מי מהאדומים שייך להרכב ומי לא, מי משחק ומי מלווה.
מה מרגישים הילדים של ליברפול, התינוקלופים, כשהם עולים לשחק מול אנפילד מלא באוהדים, חגיגי ונרגש?
מה מרגישים שחקני שרוסברי כשמולם עולים ילדים. האם זה מעליב אותם, מאתגר אותם, מעצבן אותם או שזה ממש לא מעניין אותם?

שרוסברי פותחת את המשחק כאילו סלאח ומאנה בהרכב. הם משחקים במערך נסוג שמשדר שאיפה עזה לתיקו ופנדלים, או ציפייה להתשת הילדים או טעות של חוסר ניסיון והתרגשות. הילדים מנסים לתקוף עם כדורים ארוכים, סחיטת עבירות ושימוש באגפים (טרנט בהחלט חסר) והכחולים מנסים לעקוץ מהאגפים.

זה קצת מוזר לעודד קבוצה שבה אני לא מזהה כלום, חוץ מהפרצוף של קרטיס וזנב הסוס שעל ראשו של אליוט. למרות שגם האוהדים לא מזהים, הם שרים ומעודדים כאילו שהם מבינים שהפעם זה חשוב יותר ושיש להם תפקיד משמעותי יותר, כשכל הכוכבים בנופש.

ליברפול שולטת במשחק, מניעה יפה כדור, ולא מצליחה לבעוט למסגרת. ויליאמס וקרטיס חוטפים בעיטות ומכות ומבינים למה אסור להם ליפול לליגה השלישית, והקהל ממשיך לעודד. מחצית ראשונה לא משהו מסתיימת ללא שערים, ללא בעיטות למסגרת, הרבה מסירות במרכז המגרש ועם שתי קבוצות מרוצות.

בהפסקה אני מחליט לעורר את עצמי עם מקלחת מהירה, שמשפיעה גם על השחקנים כי המחצית השניה היא כבר סיפור אחר לגמרי. הכחולים מתחילים לתקוף, הקצב הרבה יותר מהיר ויש מצבי הבקעה בשני הצדדים. נאקו ויליאמס מחמיץ כשהוא לבד מול השוער, הקהל בטירוף מוחלט ורותם סלע מחכה לקולות המצביעים באפליקציה.

אי שם אחרי שעה, שרוסברי יוצאת להתקפה ראשונה משמעותית, ולא להאמין, כובשת, ומהר מאוד לומדת שבאנפילד לא כובשים כל כך מהר, כי מסתבר שבסיבוב הזה יש VAR. הללויה.
כמה שניות של דממה מוחלטת באנפילד הופכות מהר מאוד להתפרצות רגשות של המאמן האורח מצד אחד והקהל המשולהב מצד שני, כל צד ורגשותיו.

אליוט וג'ונס מגיעים למצבים די טובים, ליברפול זוכה בערימה של קרנות, רותם סלע מכריזה שעדן אלנה הולכת לאירוויזיון, ואז…
שרוסברי מנסה התקפה מתפרצת, נאקו ויליאמס חוטף, שולח כדור גבוה מאמצע המגרש לרחבה, ואז…
בום!!! הבלם של שרוסברי נוגח בקשת לכיוון הלא נכון, מעל השוער שלו. 0-1. שער עצמי של שחקן בוגר האקדמיה של יונייטד.
כמה שניות של דממה מוחלטת הופכות במהירות לטירוף חושים מוחלט ביציעים.

הארווי אליוט בתנועה אופיינית via "liverpool fc" facebook page

הכחולים עושים הכל כדי לכבוש, הקהל מתלבט אם לעודד או לכסוס ציפורניים, הובר הודף כדור מסוכן ומתפרצת של ארבעה אדומים מול שוער מסתיימת בכלום.
השופט מוסיף ד' דקות, כל הקהל על הרגליים, ג'ונס ואליוט מלהטטים ומושכים זמן, קריצ'לי עושה חילוף ועוד אחד, ובסוף, אחרי זמן פציעות שמרגיש הרבה יותר ארוך מטקס ההכרזה של "הכוכב הבא", השופט שורק, והילדים זוכים ש YNWA יושר ויזומר עבורם.

אולי זה רק יום בהיסטוריה של ליברפול, אבל זה בטח יום שכל מי שהיה ביציע ובטח הילדים שהיו על המגרש לא ישכחו. ליברפול היתה בשליטה מהפתיחה ועד הסיום והילדים נלחמו ונאבקו על כל כדור ובכל מצב. הם טעו לא מעט פעמים ותמיד ידעו לתקן. הם קיבלו החלטות שגויות בהתקפה והמשיכו לנסות. הם החטיאו מצבים טובים ברחבה ולא ויתרו, ובסוף הצליחו.
שני הבלמים, ואן דן ברג והובר היו רגועים ועמדו יפה, חוץ מהשער הפסול, מול הכח והמהירות של שרוסברי. המגן הימני, נאקו ויליאמס, היה נפלא משני הצדדים, והרשים מאוד בצד ההתקפי, עם תנועה נהדרת, הגעה למצבי הבקעה וכמובן ה"בישול".
בהתקפה, קרטיס ג'ונס והארווי אליוט, היו מעולים, הוכיחו בגרות, ראיית משחק וכמובן טכניקה ברמה גבוהה, וצ'רביליה היה יציב, חזק ויעיל במרכז.
אני אתפלא מאוד אם מישהו מהשישייה הזו לא יגיע לפרמייר ליג.
אחד מהם, או יותר, יכול להיות הכוכב הבא.

ליבי, ליבי על שרוסברי ואוהדיה. אמנם השחקנים לא הוכיחו יכולת גבוהה אבל הנפילה העצומה משמחת השער לדמעות הVAR, הדי מפוקפק, היא קשה ולא פשוטה, ואני מניח שתחושת הכישלון והפיספוס תלווה אותם עוד שנים, כי זה לא פשוט להפסיד לילדים.

ניצחון ביתי שני ברציפות בגביע באותו תוצאה, במתכונת דומה ושוב עם התרגשות גדולה. תינוקלופ (תינוקות קלופ) עושים שוב את הבלתי יאומן, מנצחים ומרגשים.
אנפילד ממשיך להיות מבצר בלתי חדיר, וליברפול עולה לראשונה בעידן קלופ לסיבוב החמישי בגביע והוא אפילו לא נמצא.

בתחילת המשחק כתבתי ששני שירים יכולים לסמל את הערב המופלא הזה. נשאר אחד:
You could go the distance
You could run the mile
You could walk straight through hell with a smile
You could be the hero
You could get the gold
Breaking all the records that thought, never could be broke

(כל הזכויות לשם הטור שמורות למאיר והבה)

Print Friendly, PDF & Email

6 תגובות

  1. איציק מהקיבוץ

    הצעירים היו מרגשים.
    ממש כייף היה לראות את fight שהם נתנו.
    כרגע רק קרטיס ואליוט מראים פוטנציאל של קבוצה בוגרת.

    • לגבי פוטנציאל עתידי אני חושב שגם שלושת שחקני ההגנה, ביחוד כי הם מאוד צעירים והתפתחות של בלמים היא בד"כ יותר איטית, בגלל הניסיון הנדרש.
      בכל מקרה, רק ימים יגידו…

  2. מבין אבל אם כבר כינוי אז תינוקריצ'לי. כמו שקלופ אמר הוא המאמן שלהם.

  3. מדהים היה לראות את אנפילד מלא כאילו זה ליגת האלופות. כרטיס לילדים עלה פאונד. זה הרגיש כאילו זה משחק ששייך לעיר, לילדים של העיר.
    מאמין שארבעה חמישה ישחקו גם נגד צ'לסי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח