יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.
| קריסטל פאלאס | 1 | זאהה |
| ליברפול | 2 | מאנה, פירמינו |
טריילר:
מיד אחרי משחק העונה,
סטרלינג וגומז עשו שכונה,
סכסוך, מריבה, היו גם שריטות,
בסוף היתה סולחה, היו נשיקות.
שבועיים עברו ממשחק העונה,
לי זה נראה כמו שלושים שנה,
הנבחרת שלנו חטפה בראש,
וינאלדום בהולנד כבש שלוש,
מוריניו חוזר לקוים,
ביבי, שלושה תיקים,
זהו, סופסוף הפגרה הסתיימה,
חוזרים למגרש, ממשלה לא הוקמה.
גירסת הבמאי:
"סלאח התאמן לאורך כל הפגרה, אבל הוא עשה רק מה שאנחנו אמרנו לו לעשות" (הבוס מתייחס לפציעה של סלאח ומעורר אצלי שאלות).
סרט רץ:
לפאלאס יש מאמן בריטי,
קצת שמרן ודי מסורתי,
הודג'סון שלנו שועל ותיק,
מכיר כל תרגיל, אכל כל טריק,
לא מסתכן וגם לא מהמר,
מראש על תיקו היה סוגר.
קלופ פותח עם אוקס במקום סלאח הפצוע ומעביר את מאנה לצד ימין. בפתיחה יש לי תחושה שהקבוצה מעט מנומנמת ולא מתואמת, ואני תוהה האם זה אמיתי או שבעצם אני הוא זה שמתקשה לחזור מהפגרה.
פאלאס שולטת בכדור ואוספת קרנות, טאונסנד וזאהה מלהטטים באגפים, טרנט מאבד כדורים וג'ורדן איו מחטיא מול אליסון.
חצי שעה ראשונה עברה,
אין מה לכתוב, אף מילה,
מאנה עובר לאגף השמאלי,
מישהו ראה את הקבוצה שלי?
שלוש דקות להפסקה פאלאס כובשת בנגיחה מקרוב אחרי כדור עונשין משמאל. הקהל שמח ושחקני ליברפול מחכים ומתפללים לנבדל. הבדיקה של ה VAR נמשכת ובסוף כדור הרולטה מתגלגל לצד שלנו, בזכות דחיפה מאחור על לוברן.
אני אסתכן ואומר שזו היתה המחצית הכי עייפה של הקבוצה בעידן קלופ.
כמעט 70% שליטה בכדור, שזה הפוך ממה שהעין ראתה, ואפס בעיטות למסגרת.
פאלאס טובה יותר מאיתנו,
טוב שה VAR הוא משלנו,
מעניין מה קלופ עשה בהפסקה,
ליטף אותם או נתן מכה?
אין לי שמץ מושג מה היה בחדר ההלבשה, אבל כבר אחרי שלוש דקות היה ברור שזו תהיה מחצית שונה, כשמאנה החטיא מצב מצויין. אחרי דקה הוא כבר דייק. בעיטה חלשה שלו פגעה ברגל של קייהיל, והכדור המשיך והתגלגל בין שתי הקורות כמו כדור ברזל, ובסופו של דבר בחר בצד של הרשת כנראה בזכות כיוון הסיבוב של כדור הארץ. 0-1 ומשחק חמישי ברציפות שמאנה כובש מול פאלאס.
via liverpool fc facebook page
המשחק מקבל קצב, פאלאס אמנם ממשיכה להגיע להזדמנויות טובות, אבל ההחמצות הגדולות שייכות לפירמינו ומאנה שלא מצליחים לסגור את הסיפור.
פאלאס נראית מצויין, הודג'סון מהמר ומוסיף שני חלוצים, שכמעט כובשים, כולל מספרת נהדרת של ידידינו בנטקה.
עשר דקות לסיום קלופ נראה מודאג והוא יודע למה. דקה אחר כך זאהה לוקח את הכדור בחצי שלו, עובר חצי מהקבוצה בלבן, מעביר לכריסטיאן "לא ידענו שהוא יודע לעבור שחקן בכידרור" בנטקה שמפרפר גם הוא את ההגנה, במהלך שמסתיים בבעיטה מדוייקת של זאהה לרשת. 1-1 שהיה באוויר והיה מהלך כדורגל נהדר.
אני נשאר רגוע גם כי עוד לא נגמר וגם כי אני נזכר שיש לנו שמונה נקודות יתרון בקופה ושתיים מהיריבות שלנו הולכות להתנגש אחת בשניה עוד שעה. זה שאני רגוע זה חשוב, אבל יותר חשוב שפירמינו נשאר רגוע כשארבעה שחקני הגנה של פאלאס לא הצליחו, שלוש דקות אחרי השיוויון, להרחיק כדור קרן, והוא בעט אותו לרשת. 1-2 הכי צפוי והכי לא צפוי.
חשבתם שנגמר?
מה פתאום, אצל פאלאס זה אף פעם לא נגמר. דקה אחרי התשעים זאהה מקבל כדור ברחבה, לבד מול אליסון, שואל אותו "איזה פינה?" ובועט לעננים. אני מודה שכשהכדור הגיע אליו אני לא הייתי רגוע…
via "liverpool echo" facebook page
שחקן ראשי:
פירמינו.
קראתי השבוע שבכל עונה עם קלופ יש לו רצף משחקים בדיוק בתקופה הזו שבו הוא לא מבקיע ולא נותן מספרים, ומתישהו הוא יוצא מזה וחוזר להשפיע.
היום הוא חזר, ובענק.
אחרי מחצית ראשונה מנומנמת הוא התחיל את המהלך בדרך לשער הראשון עם פריצה נהדרת ושבירה של קו ההגנה. הוא המשיך עם החמצה לבד מול השער והזדמנות לסגור עניין, ובסוף סגר את הסיפור עם שער ניצחון חמש דקות לשריקה.
שחקן משנה:
מאנה.
שער יתרון בדיוק בזמן הנכון וכרגיל בדיוק כשהקבוצה צריכה אותו.
דבר המבקר:
מחצית ראשונה חלשה, איומה,
מחצית שניה מרתקת, מדהימה,
עוד ניצחון בדקות הסיום,
אצלנו זו מהות הקיום.
יש המון קלישאות שמתייחסות ומתארות את המשחקים האלה שבהם קבוצה שרצה לאליפות משחקת לא מי יודע מה ובסוף מנצחת, ואני מניח שאתם מכירים את כולן.
זה היה אחד מהמשחקים הללו.
ליברפול היתה רחוקה מהיכולת הטובה שלה, אבל היתה יעילה, וזה הספיק. הלחץ לא היה אגרסיבי וגבוה ופאלאס ניצלה זאת כדי להחזיק בכדור ולהגיע ל 16 בעיטות לשער ושש למסגרת. מספרים די נדירים ליריבות שלנו העונה.
וירג'יל ולוברן במרכז היו סולידים ועמדו בלחץ, אולם שני המגינים התקשו מאוד מול זאהה וטאונסנד שעשו עבודה מצויינת באגפים והיו מעורבים בכל מהלך טוב של פאלאס.
אליסון היה יציב, עצר את כל מה שהיה יכול לעצור, ואני מניח שהמיקום המצויין שלו תרם גם להחמצה של זאהה בסיום.
הקישור נתן את שלו בצד ההגנתי ולמעט ניסיונות מועטים ולא ממש מוצלחים לא תרם בצד השני, ועל ההתקפה כבר כתבתי למעלה.
פאלאס היתה מצויינת וכמו תמיד עשתה לנו חיים קשים אצלה בבית. אני לא זוכר הרבה משחקים שקבוצות בעטו לשער ולמסגרת יותר מאיתנו, והיום זה קרה. ההתקפה שלהם היתה מצויינת וגם הקישור התמודד יפה עם הקישור שלנו.
המקסימום של קריסטל פאלאס נותן לה אפשרות לנצח את ליברפול, או לפחות להיות בתיקו.
המינימום של ליברפול מספיק כדי לנצח קבוצות כמו קריסטל פאלאס.
כותרות סיום:
חווה אלברשטיין אולי התייאשה בלונדון כי זה היה לה נוח.
לליברפול לא היה נוח היום בלונדון והיא גם לא התייאשה.
הפסימיסט יגיד: משחק חלש.
האופטימיסט יענה: שני השערים שלנו הובקעו ברגל החלשה.
הפסימיסט יציין: תודה לזאהה ול VAR.
האופטימיסט יאמר: תודה למאנה ופירמינו.
היה ברור שהולך להיות מוקש אחרי הפגרה הבי"ל. תמיד קשה לקבוצה לחזור כשהרבה שחקנים שלה היו ברחבי העולם ולשחק מול קבוצה שהתכוננה שבועיים למשחק כמעט ללא חיסורים וגם ככה פאלאס ביום טוב מקשה על כל קבוצה.
הייתה תחושה שהפעם לא נחזור מהתיקו בהתאם לרמה ששיחקנו בה ולמה שקרה במגרש אבל גם הפעם הצלחנו. מזכיר לי לא מעט קבוצות אלופות של פרגי שלא נתנו הרבה הצגות אבל ידעו לנצח גם במשחקים שלא היו טובים.
חבל רק שצ'לסי לא הצליחה להוציא תיקו מסיטי.
האם צריך להתחיל להתייחס ללסטר כאיום אמיתי? יש מצב, גם לאור העובדה שאין להם אירופה על הראש.
פאלאס בהחלט נתנו פייט רציני, ואחרי השיוויון היה סיכוי שווה לכל האופציות…
לגבי לסטר, אני חושב שהמבחן שלהם יהיה המשחק מול סיטי ואיך הם יצאו מחג המולד. אם הם יעמדו במבחנים הללו אז הם חזק בעניין.
גם אני חשבתי שהעניין של לחזור לנצח בדקות הסיום לא יכול להימשך לעד וכנראה יגמר היום אבל בובי חשב אחרת ואיזה כיף שזה הוא. לדעתי שיש חוסר של מישהו קדמי אז אוריגי צריך לפתוח כי זה יותר קרוב למשחק הרגיל שלנו ובכלל , מעדיף את אוקס בקישור.
לגבי לשים לב ללסטר אז כן פשוט לשים לב לכל מי שבסביבה או כמו שהקבוצה מתנהגת פשוט לשחק כל משחק לנצח.
גם אני לא כל כך הבנתי את המיקום של אוקס. כל פעם שהוא בקישור העונה דברים טובים קורים. הוא כבר שיחק באגף משחק אחד ולא השפיע משם.
אני חושב שהוא העדיף את אוקס כי הוא יותר מגוון מאוריגי ויש איתו יותר אופציות.
ספציפית באגף הוא באמת לא הוכיח את עצמו .
חששתי מהמשחק הזה ובמהלך המחצית הראשונה החלשה היתה לי הרגשה שהמשחק יסתיים בתיקו או אפילו בהפסד. הפסילה של השער שלהם לא שינתה את ההרגשה שזה לא שלנו הפעם. וכמובן שזאהי ארמלי שלהם (זאהה) חזר לעצמו והבקיע דווקא נגדנו, אבל גם לנו יש את זה שלא הבקיע הרבה זמן והוא זה שאמר את המילה האחרונה.
מסכים עם ראש, עדיף לפתוח עם אוריגי במקרה שאחד מהשלישייה הקדמית לא משחק.