יומן האליפות של ליברקלופ: גאווה

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

ליברפול 5 אוריגי * 2, שאקירי, מאנה, וינאלדום
אברטון 2 קין, רישארליסון

טריילר:
נראה כאילו מתחילת העונה,
אנחנו מסיימים באותה תוצאה,
שתיים – אחת בשבעה משחקים,
זה לא יאומן, זה מדהים,
וכולנו נהיה מאוד הפי,
אם כך יסתיים לו הדרבי.

לא הפסדנו בבית עשרים שנה,
לשכנים מעבר לפינה,
ואנחנו כובשים בצרורות,
מבעיטות חופשיות ובעיקר מקרנות,
כמובן שאלה פרטים חשובים,
השאלה אם היום נראה שערים?

החבר'ה שלנו מככבים בבלון ד'אור,
ואברטון נמצאת עמוק בבור,
אמנם הם קרובים לקו האדום,
ושלא תטעו, הם ילחמו היום,
כי עבור האוהדים בכחול,
לקלקל לאדומים זה יום גדול.

נציגינו ב"בלון ד'אור". שימו לב לאופנת ההנעלה.
credit to "liverpool fc" facebook page

גירסת הבמאי:
"למשחק כל כך אינטנסיבי צריך שחקנים רעננים" (קלופ מסביר את ההרכב החדשני שהעלה, ואני מתרגם שהוא מעדיף שיכסחו את שחקני המשנה ולא את הכוכבים).

סרט רץ:
וואו, להרכב הזה ממש לא ציפיתי,
מילנר, לאלנה, אוריגי, שאקירי,
בובי וסלאח על הספסל,
רק מאנה על הדשא נשאר.

אם להרכב הזה לא ציפינו אז על אחת כמה וכמה לא ציפינו למהלך בדקה השישית.
לאלנה קלט ריבאונד מההגנה ושלח את מאנה למתפרצת שהמשכה היה מסירה נהדרת שלו לאוריגי, שבנגיעה אחת ביטל ועקף את פיקפורד וגילגל את הכדור לרשת. 0-1 מאסיסט א-לה טרנט ושער א-לה מסי.

אוריגי בדרך לשער הראשון
credit to "liverpool echo" facebook page

הייתי רגוע לפני המשחק בזכות פער הנקודות ועכשיו הרגשתי רגוע מאוד מאוד ומהמסך גם הקבוצה נראתה לי די רגועה. וכשאתה רגוע אתה יכול לכבוש שערים יפים.
חיתוך נהדר של שאקירי לרחבה, שמנצל מסירה נהדרת של מאנה, כדי לכבוש מקרוב ברגל שמאל. 0-2 מאסיסט א-לה פירמינו ושער א-לה סלאח.

להיות רגוע זה טוב, אבל אם אתה אוהד ליברפול זה עלול להיות מסוכן מעט, כי ההגנה שלך השנה אינה מושלמת. הרחקה גרועה של רוברטסון אחרי כדור חופשי, מתחילה שרשרת אירועים שמסתיימת בבעיטה מקרוב של קין. 1-2 תוך שלוש דקות ויש לנו דרבי רב שערים כמו שלא היה כבר מזמן.

יש לחץ?
לא, אין לחץ.
בדקות הבאות הקבוצות מכסחות אחת את השניה כמקובל בדרבי, עד שלוברן שולח כדור ארוך מהקופ ועד לרחבה ממול, אוריגי עוצר על הרגל בעדינות של מיילדת שאוחזת בתינוק מיד אחרי הלידה, ובועט מעל פיקפורד. 1-3 מאסיסט א-לה לוברן ושער א-לה רונאלדו.

רגוע? כן.
נהנה? גם.
מרקו סילבה עושה חילוף מהיר ומשנה מערך, אברטון מגיעה להזדמנות ואז טרנט יוצא למתפרצת בצד של רוברטסון, ודוהר ודוהר ודוהר…אני צועק לו תמסור והוא דוהר, ובסוף הוא מוסר, וכנראה שהוא מבין יותר ממני, כי מהמסירה הזו מאנה משחיל את הכדור בדיוק למקום הנכון. 1-4 משער א-לה ליברפול.

רגוע? מאוד.
נהנה? ממש.
אברטון מוותרת? לא.
ההגנה שלנו מחוררת? כן.
המחליף ברנרד מגביה משמאל ורישארליסון מוצא המון קרקע בין הבלמים כדי להבקיע עם הכתף. 2-4.

מחצית הדרבי הכי מטורפת שאני זוכר.
שש בעיטות למסגרת = שישה שערים.
מחצית שבה השוערים לא עצרו אפילו כדור אחד.
מחצית ששווה משחק מלא. אפילו מחזור שלם.
מחצית שאחריה אפשר להגיד שגם עם פער של שני שערים ומאה מקומות בטבלה הכל פתוח.

הציפיות שלי מהקבוצה אחרי ההפסקה צנועות ופשוטות. כל מה שאני מבקש זה שיספגו מקסימום שער אחד ולא יותר. לא רוצה כדורגל גדול, דריבלים מלהיבים או שערים מרהיבים. רוצה שער חובה אחד, וזהו.

אברטון עושה קצת קולות של ניסיונות התקפה, אבל האדומים משתלטים על המשחק, מחזיקים בכדור ומרגיעים את המשחק. בדקה השישים אדריאן מבצע פעולה יוצאת דופן במשחק הזה ועוצר נגיחה למרכז השער, ואני משחרר אנחת רווחה קלה.

שאקירי מזכיר לנו שהוא יודע לכבוש במשחקים חשובים
credit to "liverpool echo" facebook page

רגוע? כן.
נהנה? גם.
מי שמוכיח רוגע בלתי נתפס וגדלות נפש הוא וינאלדום, שמחבק את מויסה קן אחרי שהאחרון מושך אותו בכח בחולצה ומטיל אותו לקרקע בעת מרדף משותף אחרי הכדור. בעיני זה אחד הרגעים היפים והמרשימים במשחק.

עשר דקות אחר כך וינאלדום חיבק עוד חלוץ, והפעם את מאנה, כנחמה על כך שהפריע לו לכבוש את השני שלו.
בפעם הבאה שמאנה היה לבד מול השוער וניסה לכבוש בסגנון אוחנה, אף אחד לא הפריע לו להחמיץ. לא נורא, סלחנו לו.
הפעם הבאה שוינאלדום חיבק שחקן היתה אחרי שכבש בבעיטה נהדרת לפינה. 2-5 אחרי מבצע נהדר של פירמינו ושער שחשבנו שוינאלדום יכול לכבוש רק בנבחרת הולנד.

שחקן ראשי:
מאנה.
שני אסיסטים נהדרים, פעם בימין ופעם בשמאל.
שער בבעיטה מושלמת ועוד שתי החמצות ממצבים נהדרים.
תנועה ללא הפסקה ומעורבות בכל מהלך התקפי משמעותי.
כל נגיעה בכדור שלו היתה אמנות במיטבה.
משחק מושלם.

שחקן משנה:
אוריגי.
שני שערים משתי בעיטות, וכל אחד מהם באופן שונה, ושניהם עם טכניקה עילאית.
הוא פשוט נותן תפוקה כשצריך אותו. סופר סופר – סאב.
מסתבר שבליגה הוא כבש יותר שערים נגד אברטון מאשר סלאח, פירמינו ומאנה ביחד.

דבר המבקר:
זה היה פשוט משחק מהנה,
למרות הרכב מעט משונה,
שערים שהבקיעו שני מחליפים,
אוי, כמה שאנחנו גאים.

בשבוע שבו הליגה מציינת הסובלנות כלפי הקהילה הגאה, אנחנו יכולים להיות גאים כל כך בקבוצה הזו, שלמרות הרכב משני, נתנה הצגה מדהימה ואת המשחק הכי כיפי העונה.
בשבוע שבו הליגה מדברת על ההתחשבות בשונה, ניצחנו עם הרכב שונה. מישהו הרגיש שסלאח, פירמינו והנדרסון ישבו על הספסל?
לא נראה שקלופ בעצמו האמין שהוא יקבל כזו תפוקה מההרכב הזה.

במחצית הראשונה ליברפול ויתרה כמעט לחלוטין על הנעת הכדור הרגילה שלה, דילגה על מרכז המגרש והתבססה על מתפרצות מהירות וכדורים ארוכים היישר לחלוצים. השער הראשון והמוקדם הגיע ממתפרצת ושני הבאים אחריו מכדורים ארוכים, שילוב של טקטיקה נכונה, טכניקה עילאית והגנה רעועה.
במחצית השניה האדומים האטו את הקצב והתמקדו בשמירה על הכדור ועל רשת נקיה. בנוסף ראינו הפעם גם שינויי מערך של קלופ תוך כדי משחק ושימוש במערך עם חלוץ בודד שבו הוא לא הירבה להשתמש עד עכשיו.

שני הכוכבים של המשחק
credit to "liverpool echo" facebook page

ההגנה שלנו לא היתה במיטבה. שני השערים הובקעו ממרכז הרחבה ובאיזור שאמור להיות מכוסה ע"י הבלמים, ואם קן היה יותר מרוכז הוא היה יכול לכבוש עוד אחד. אם נוסיף על כך איבודי כדור מעל הממוצע, אז יש מקום לדאגה, ביחוד לקראת המשחק המכריע מול זלצבורג בשבוע הבא.
הקישור עשה את תפקידו נאמנה, אם כי למזלינו איבודי כדור של כולם בשטחים רגישים הסתיימו בכלום.
שאקירי היה טוב ולא נראה שהבחור כבר מזמן לא שיחק. חוץ מהגול הוא היה פעיל, בעיקר במחצית השניה, והוסיף כמה דריבלים יפים וחילופי מסירות נאים עם החבר'ה. ברוך שובך.

אברטון ניסתה, התאמצה ומאוד רצתה, אבל כנראה שצריך הרבה יותר מזה כדי לשבור בצורת של עשרים שנה באנפילד. ההגנה שלה לא מספיק טובה ושחקני ההתקפה לא מספיק מוכשרים וחדים כדי לנצל את ההזדמנויות שקיבלו מליברפול.
אמנם אברטון בעטה קצת יותר לכיוון השער (12 – 11) אלא שקצת קשה לנצח קבוצה שמגיעה לאחוז הצלחה כזה – חמישה שערים מחמש בעיטות למסגרת.

בפתיחה כתבתי שהתוצאה הקבועה של 1-2 תעשה אותי הפי, אז קיבלתי יותר מכפול, ואכן אני הפי הפי.
בהפסקה קיוויתי שיספגו רק אחד וגם את הבקשה הזו הקבוצה הגשימה.

עיצבנו אותי היום בעבודה,
הרגיזו אותי במשרד,
הכל נשכח ונסלח, תודה.

כותרות סיום:
גאה, גאה, גאה.
חמישה שערים שכולם הובקעו ברגל והשלימו מהלכי כדורגל מושלמים.
חמישה שערים שכולם הגיעו ממהלכים קבוצתיים ולא מבצעים אישיים.
אחד המשחקים הגדולים בעידן קלופ.

הפסימיסט יגיד: ספגנו פעמיים.
האופטימיסט יענה: כבשנו חמישה.
הפסימיסט יציין: הרמתי ידיים. נהניתי.
האופטימיסט יאמר: אל תהיה פולני. אתה יכול להגיד – נהניתי מאוד, היה כיף, היה מדהים ונפלא.

credit to premier league facebook page
Print Friendly, PDF & Email

11 תגובות

  1. משנה מקום משנה שם

    תודה על סיכום מצויין.
    הדבר שהכי אהבתי בנצחון על ברצלונה בעונה שעברה (מלבד המובן מאליו), הוא שהבקענו (אני והחבר'ה) ארבעה גולים בנגיעה, כלומר חדות, תכליתיות, ביצוע מדוייק.
    גם הגולים בדרבי, הגם שלא כולם היו בנגיעה, היו כולם בסגנון דומה – מהירות, דחיפה קדימה בכל הכח, קריאה מושלמת של הסיטואציה (שוער, מגנים, זוית).
    המסירות מצד לצד של טרנט הן נשק יותר קטלני מריווח מסביב לקשת של קבוצת כדורסל עם צלפי שלשות. אין לי מושג איך מגיעים לרמת דיוק כזו (בשתי הרגליים) ולראיית משחק כזו בגיל 20.
    אני מקווה שלא יתברר שעם פאביניו אנחנו חוטפים גול למשחק, ובלעדיו שניים. זה יהיה אתגר קצת מסובך להבקיע שלושה בכל משחק.

  2. תודה, עופר. אחלה משחק (עם כוכבית קטנה על ההגנה) ואחלה סיכום כרגיל.
    הופתעתי מאד מההרכב וחשבתי שזה יותר מדי שינויים בבת אחת לדרבי (אם נכלול גם את ההיעדרות של פאביניו) אבל אין קלופ ווי טראסט. הייתי רוצה לראות עכשיו את אוריגי ושאקירי מקבלים יותר קרדיט במיוחד לאור היכולת הדי דלה של סלאח וגם קצת של פירמינו לאחרונה.
    כל השערים היו יפהפיים ומרשימים. כיף.

  3. ניצחון מהנה מאד, נתנו הצגה. כל הכבוד לקלופ, היה כיף לראות את אוריגי ואפילו שאק ( wtf ) בהרכב הפותח. קיווית לראות את לאלאנה ואוריגי פותחים אבל על שאק לא חשבתי. והוא שיחק כאילו הוא קבוע בהרכב, פשוט מדהים. עכשיו יש לקלופ בעיות טובות – עם מי לפתוח בהרכב במשחק הבא?

  4. כרגיל בעיות בהגנה אבל סוףסוף כובשים הרבה וזורמים. סופסוף אוריגי פותח, כמו שנאמר שאק בהרכב היה הפתעה ועוד יותר הפתיע שסיים תשעים דקות והיה מהמצטיינים. מילנר היה בתפקיד פאב ולאלנה תפקד כהנדרסון ומול כבוצה חלשה כאברטון זה עבד היטב. בסה"כ קלופ קיבל שקט שהוא יכול לעשות רוטציה יותר רחבה .

  5. מה שעוד היה יפה אצל שאק זה שהוא הפנים שהוא חייב להשתתף במשחק הלחץ ולטוס להגנה. אלמנט שהיה חסר לו שנה שעברה.
    ויחד עם הגול שלו, שמתי לב לכמות הכובשים המטורפת השנה. אם בשנים האחרונות היינו תלויים בשלישייה, השנה כולם חוץ מברוסטר הבקיעו.

  6. איציק מהקיבוץ

    קלופ התאים בצורה גאונית את ההרכב למשחק. שחקנו 4 2 3 1 עם אוריגי בשפיץ ולאלנה מאחוריו .
    קלופ ימשיך לארגן את ההרכבים ואת המערך בהתאם לעומסים על השחקנים ובהתאם ליריב.
    יש לנו בעיה עם הריכוז והיכולת בהגנה. ואן דייק מעט פחות טוב משנה שעברה ואליסון לא חזר לגמרה מהפציעה.
    אמן נמשיך בקצב הזה.
    היה כייף אתמול
    ותודה לצפנת מור שנסעה למשחק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח