יומן האלופות של ליברקלופ: תוצרת אפריקה

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

אחרי שבע דקות היה כבר ברור שזה הולך להיות משחק מטורף. שתי הזדמנויות נהדרות של סלאח ומאנה מצד אחד והצלה ענקית של אליסון מצד שני, יחד עם קצב מסחרר, הצביעו על הכיוון.

קלופ הפתיע קמעא כשהחליט לשלב את קייטה בהרכב הפותח, מהלך קצת חריג מצידו במשחק קריטי, בודאי אם נזכור את כמות ההופעות המצומצמת שלו העונה. אולי הוא החליט שתריסר השערים שקייטה כבש בשנתיים שלו בזלצבורג הן רמז למשחק היום.

הם לא פראיירים, אני לוחש לעצמי בדקה העשרים כשזלצבורג מנצלת ירידה איטית ומנומנמת של האדומים, כדי לצאת למתפרצת מהירה שמסתיימת אצל אליסון.
הם ממש לא פראיירים, אני אומר לעצמי, כשארבע דקות אחר כך, האלאנד מנער בקלות את לוברן ומסיים אצל…אליסון.

אנחנו פראיירים, אני צועק על המסך, כשסלאח בועט החוצה ומבזבז מסירה נהדרת של קייטה, ששם אותו לבד מול השוער.
הוא חייב לנו, אני ממלמל, וחושב שאני בספק אם הוא יסגור את החוב היום.

זלצבורג משחקת כדורגל מרהיב ומלא דימיון, עם הנעת כדור יצירתית, ומצליחה לנצל שוב ושוב את הפערים בין קו ההגנה לקישור. נראה לי שכמות הפעמים שהם הגיעו עם הכדור לרחבה האדומה, שווה לזו של כל הקבוצות האנגליות מתחילת העונה בליגה.

סלאח מנסה להחזיר את חובו עם מסירה איכותית לקייטה, שמסתיימת בהצלה של השוער סטאנקוביץ' מטווח אפס, ממש לפני ההפסקה.

מחצית.
אפס אפס.
התוצאה טובה, הדרך פחות.
זלצבורג היא פשוט היריבה הטובה ביותר שעמדה מולנו העונה. יותר טובה מנאפולי שניצחה אותנו, יונייטד שעצרה אותנו וסיטי שחטפה מאיתנו. זו קבוצה שמשחק המעבר שלה הוא מעולה ומרהיב, וחסרה לה קצת יותר איכות מקדימה כדי לכבוש.

אני מרגיש שהיום יש אצל ליברפול סוג מסויים של ספק, כזה שקיים כשאתה יודע שזה הכל או כלום, כזה שהולך ומתגבר ככל שפעולות שבשיגרה הולכות בקלות, הפעם הולכות קשה, או יותר נכון לא הולכות בכלל.
ספק שיש לך כשאתה מתלבט בין משחק על תיקו למשחק על כל הקופה.
את ההפסקה אני מעביר בפעולות בעלות אפקט הרגעה ידוע, כגון שטיפת כלים ופינוי המדיח.

אחרי ההפסקה קלופ מחקה אותי, מזיז את הכלים שלו ומעביר את סלאח לשפיץ ואת פירמינו מאחוריו, מה שמאפשר לנסיך מצרים שתי הזדמנויות להחזיר את חובותיו לקבוצה. סלאח מחמיץ פעמיים.
אנחנו פראיירים.

תריסר דקות אחרי ההפסקה קלופ מייצב את מעמדו בראש טבלת המאמנים שיודעים "מי יבקיע היום למרות שהוא בקושי שיחק עד היום", כשקייטה נוגח לרשת אחרי פריצה נהדרת של מאנה משמאל שהכריחה את השוער לצאת אליו. 0-1 מנגיחה של השחקן הנמוך במגרש שעלה הכי גבוה שאפשר.

שתי דקות אחר כך סלאח עקף את השוער בצד ימין, הגיע כמעט עד הקו ובעט באמנות ברגל ימין לשער הריק. 0-2 ואני מוחק את חובו, כי נסיך לא יכול להישאר חייב לאף אחד, וכשהוא סוגר חובות הוא עושה זאת בדרך הכי מרהיבה ומיוחדת שאפשר.

אם יש ספק, אז אין ספק.
אנחנו לא פראיירים.
שני שערים בשתי דקות.
וואו, זה היה קשה.

כמעט שעה זלצבורג עשתה לנו את החיים קשים ועשתה לנו את המוות.
כמעט שעה היא הציקה לנו ומתחה אותנו.
כמעט שעה היא לא עשתה אף טעות, וביחוד לא השוער שלה.
כמעט שעה שבה לא הייתי סגור לגמרי שאנחנו עוברים.
כמעט שעה זה הרבה, אבל זה לא מספיק העונה מול ליברפול, שבסוף תמצא את הדרך לכבוש.

זה לא היה קל.
האדומים השקיעו את כל מה שהיה להם והזיעו כהוגן, למרות הקור האוסטרי, כדי לעבור את הצוות הבינלאומי של רד בול.

אליסון היה יציב בשער ועצר כמות בעיטות מכובדת ונדירה.
טרנט ורוברטסון בילו פחות בצד הרחוק מאליסון והתרכזו בשמירה על התוצאה ופחות בהתקפה.
וירג'יל היה מעולה וניפנף באלגנטיות נונ-שאלנטית אופיינית את רוב ההתקפות שהתפתחו באיזורו. בצד השני עשו לוברן, עד הפציעה, וגומז עבודה יפה.

השלישייה באמצע די התקשתה במחצית הראשונה מול השטף האוסטרי, והתמקדה בעבודה הגנתית, בעודם מביטים מלמטה בכדורים ארוכים שעפו מההגנה להתקפה. במחצית השניה הם כבר היו מעורבים הרבה יותר בחלק ההתקפי. קייטה המשיך את גרף השיפור שלו עם שער, כמעט שער, כמעט אסיסט, מעורבות התקפית ועבודה הגנתית די טובה.

לחלוצים היה משחק לא סטנדרטי.
סלאח היה פעיל מאוד, החטיא מצבים מעולים שבדרך כלל הוא מבקיע בעיניים עצומות, וכבש ממצב כמעט בלתי אפשרי.
מאנה היה מאוד פעיל, בישל נהדר לקייטה והחמיץ עוד כמה הזדמנויות מעולות.
פירמינו השאיר אותנו במחצית הראשונה בחוסר שחקן והיה בכל מקום וברוב המהלכים במחצית השניה.

אחד המשחקים הכי כיפיים ומהנים העונה, הרבה בזכות זלצבורג שהעזה להסתכל לנו בעיניים, ואנחנו לא מיצמצנו.
הרד-בולים הוציאו מאיתנו את המקסימום. קלופ אמר אחרי המשחק שהם היו מעולים באופן שהוא בלתי יאמן.
התקדמנו שלב באירופה בזכות שני שערים מתוצרת אפריקה.