מיאנמר. תשע וחצי בערב. נסיעת לילה מהכפר ניאנג שווי, השוכן מצפון לאגם אינלה לכיוון העיירה פין או לין, הנמצאת לא רחוק מהבירה מנדליי. כמו בכל פעם שיש משחק של ארסנל, ניסיתי למצוא שידור של המשחק, אך האינטרנט המקומי לא מסוגל לעמוד בעומס.
ההתראות זורמות לפלאפון. הרכבים. המשחק מתחיל. בדקה השביעית ברייטון עולה ליתרון 1-0. האינטרנט לא מספיק חזק בשביל שאוכל לראות את תקציר השער. בדקה השלושים זה כבר 2-0. איזה תסכול. כמה אני רגיל אליו כבר.
דקה ארבעים ושלוש זה כבר 2-1, לפחות המשחק פתוח לקראת המחצית השנייה. מתוך אופטימיות ניסיתי שוב להפעיל את השידור, אך כמובן שתכניות לחוד ומציאות לחוד.
האוטובוס עוצר במעין תחנת ביניים, הכרוז קורא בבורמזית ואני תופס את הבחור במושב לידי ושואל אותו לכמה זמן עוצרים. חצי שעה, זמן לארוחת ערב. כל העצירות הן במסעדות מקומיות, וכפי שניסיון העבר לימד אותי, לא אוכלים במקום כזה – בטח לא כשיש עוד לילה שלם של נסיעה באוטובוס לפנינו. מזל שיש דוכן עם קצת פירות. תפוח יעשה את העבודה גם הפעם.
אני מתקרב למסעדה ופתאום קולט: מעל דלת הכניסה למטבח ממוקמת טלוויזיית פלזמה קטנה, בה משודר המשחק. השעון מצביע על הדקה ה-71, אולי עוד אצליח להוציא מהמשחק הזה משהו. אם לא אני, לפחות ארסנל. נזכרתי שקניתי חבילה של גרעינים שחורים ומיד הוצאתי אותה. הם לא אוכלים אותם פה עם מלח, יש להם טעם מתוק, אבל פיצוחים זה פיצוחים – ובכל זאת מדובר במשחק כדורגל.
ילד קטן נעמד על ידי ולוחץ לי את היד. אמא שלו צוחקת ומיד מוציאה את הטלפון הנייד כדי שנצטלם. כבר התרגלתי להוות אטרקציה למקומיים במקומות נידחים. המשחק לא מתפתח לרמה גבוהה. ארסנל נותנת את כל מה שיש לה, וברייטון בעיקר מנסה לשמור על התוצאה, ולעקוץ במתפרצת אם אפשר.
ג'ק ווילשיר הוא האיש שלנו במרכז המגרש, אבל כדורי העומק שלו לא מספיק מדויקים. ארסנל מגיעה לרחבה, אבל לא באמת מסכנת את השער. הדקות חולפות ונראה כי המצב די אבוד. ונגר שוב צריך לעשות חושבים.
בדקה ה-86 בירם כיאל עולה אל כר הדשא – לפחות משהו חיובי קורה במשחק הזה! השלט מורה על תוספת זמן של 7 דקות. בדיוק אז נהג האוטובוס צופר שהגיע הזמן לעלות חזרה. אני מגיע אל האוטובוס אחרי שכולם כבר עלו, מציע לנהג סיגריה מהכיס ומבקש עוד חמש דקות. עובד בכל פעם.
התותחנים לא עמדו במשימה גם הפעם, ונראה כי בעונה הבאה שחקני ארסנל יצפו בליגת האלופות דרך מסך הטלוויזיה. לפחות הצלחתי לראות קצת כדורגל, גם זה נדיר פה.
