זה שעולה או זה שיורד

המערכונים של הגשש החיוור מספקים לנו פתגמים כמעט לכל דבר בחיים, ומה שקרה ביום רביעי האחרון שייך לקטגוריה הזו.
בבוקר "זה שיורד", כלומר מכבי חיפה, היה בכותרות, ובערב "זה שעולה" כלומר הפועל ב"ש, הוכיח שהוא בכיוון הנכון.

בבוקר יעקב שחר, בצעד נדיר ודי מפתיע, פיטר את רוני לוי ובערב הפועל ב"ש, במשחק טקטי מושלם, ולמרות הפרעות מכיוון משפחת בוזגלו, השיגה בדיוק את התיקו שרצתה, והיא יכולה להעפיל השבוע עוד שלב בדרך לליגת האלופות.
מכבי חיפה יכולה כרגע רק לחלום על ליגת האלופות.

אפשר להגיד שהירידה של מכבי חיפה בשנים האחרונות באה די במקביל לעלייה ולהתקדמות של הפועל ב"ש.
לא בטוח שהדברים קשורים, אבל לדעתי זו הפעם הראשונה שיענק'לה שחר נתקל בשני יריבים עוצמתיים ביחד. בעבר הוא היה צריך להתמודד עם טייקון אחד בלבד (לוני, גאידמק, רובי שפירא וכו'), כך שהטקטיקה של "להוריד את הראש" ולחכות עד שהסערה תעבור, שהוכיחה את עצמה בעבר, כנראה כבר לא תעבוד הפעם. החבר'ה החדשים שהגיעו למגרש, אלונה ומיטש, הם פה וכנראה לתקופה ארוכה ויענק'לה חייב לעכל את זה.

אני לא חושב שהכסף הוא שובר השיוויון המהותי בין שלוש הקבוצות הללו. שלושתן מוציאות הרבה יותר משאר הליגה ועוד עשרים או שלושים מיליון ש"ח לא עושים הבדל כזה מהותי. נכון שתקציב גדול יותר לא מזיק, אבל לסטר היא ההוכחה שהוא לא המתכון היחיד להצלחה. אסור לשכוח שהתקציב של שתי המכביסטיות כולל לא מעט משכורות מופרכות לשחקנים שלא תורמים או כבר מזמן לא בקבוצה.

זה שעולה או זה שיורד
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל"

ההבדל לטעמי הוא בניהול ובאימון. אני מודה שאיני יכול לשים את האצבע על הסיבה המדויקת לשקיעה של חיפה. המעטפת המקצועית והאדמיניסטרטיבית היא מעולה ומקצוענית לחלוטין. לקבוצה יש קהל אדיר ומתקן נפלא, ועל פניו יעקב שחר נותן לסגל המקצועי חופש פעולה בבחירת שחקנים. אבל זה פשוט לא עובד.
האם שחר מעורב מדי ולא משחרר? לא ברור.
אולי אין למועדון אג'נדה ברורה ומטרה בהירה? אולי.
האם אפשר לבנות קבוצה טובה וחזקה מקצועית ומנטלית בשבעים או שמונים מיליון ש"ח? אפשר ואפשר.

אם יש הבדל ברור בין חיפה לשתי הגדולות זה בעמדת המאמן. גם אלונה וגם מיטש/ג'ורדי הלכו מהתחלה על מאמנים מחוץ למערכת, מחוץ לעיר. הם כנראה מבינים שמי שצומח מבפנים לא מסוגל להתמודד עם מערכת הלחצים הקיימת במועדון גדול. אלונה התברברה עד שמצאה את אלישע לוי והגדילה לעשות עם ברק בכר. אני מתנגד לחלוטין לרכבת המאמנים הזרים של מכבי ת"א, אבל ההצלחה הגיעה והעיקרון המחשבתי הוא ברור.
יענק'לה התעקש בשנים האחרונות על מאמנים עם עבר במועדון וכולם נכשלו אחד אחרי השני.
האם מאמן זר עם גיבוי של קרלסן זה הפתרון? יתכן. עם סטנוייביץ' זה לא הצליח רק לפני שנתיים, אולי בגלל שלא היה לו מספיק גיבוי מהדרג הניהולי.

גם מועדונים גדולים אחרים חוו תקופות ארוכות של שפל וחוסר הישגים. מנצ'סטר יונייטד קירטעה שנים עד שפרגוסון וקאנטונה הגיעו וליברפול מחפשת אליפות כבר 25 שנה. לא תמיד הסיבות ברורות ובוודאי שאין סיבה אחת למשבר. כולנו טובים במתן עצות והמלצות, אבל את ההחלטות הקשות ואת הסיכונים לוקחים הבעלים של הקבוצות. בכל אופן, לצופה מהצד כל מה שקורה במכבי חיפה הוא פשוט מרתק ויכול לשמש חומר נפלא למחקר סוציולוגי ופסיכולוגי.

ואיזה פתרון נותנים הגששים בסוף המערכון:"תכניס לה זאפטה איומה…".
נראה לי שזה מה שיענק'לה עשה השבוע.
לא בטוח מה תהיה התוצאה. בטוח שיהיה מעניין.

 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח