יש את הרגעים האלה בספורט שאתה יודע ששום דבר לא ייקח ממך את הניצחון. הרגע בו נצפו על הפרקט 3 שחקנים בצהוב קופצים ביחד לכדור חוזר במהלך הרבע השני הוא ללא ספק אחד מהם. זה היה אחד מאותם ערבים בהיכל שנראו כמו רכבת הרים שנצפתה דוהרת לכיוון הלא נכון לא פעם בשנים האחרונות. האמנם…?
הערב הזה התחיל אחרי תפאורה מרשימה ביציעים, לא לפני מבוכה קלה שיצר ההמנון הלאומי, שהושר בהיכל בלחן עממי למראה המתיחות שעשתה החמישייה הצהובה על הפרקט (ובנימה זו אפנה ואומר לאנשי הגדר בקהל שאפשר וצריך להפסיק את המנהג המגונה הזה). לאחר מכן באסקוניה פתחה ביציאות אגרסיביות וסגירת הנתיבים לפייר ג'קסון (5 נק' בלבד אחרי ההצגה בגרמניה) וההתקפה של מכבי הזכירה ימים נוראיים עם 1/6 ל-3 בשש הדקות הראשונות. כל זה עד שהגיעו מיסטר נוריס קול והשלשה בסוף הרבע.
הרכז מקליבלנד סטייט שבאוהיו התחיל אט אט להשתלט על המשחק ולהראות לקהל הצהוב מה הוא יודע (24 נק' 2/4 ל-3 5 אס' 3 ריב' וחטיפה) וחיפה על יום חלש של שותפו לקו האחורי, שהסתבך במלכודות שטמנה לו היריבה. אפשר לציין גם את פאבלו פריג'יוני כמאמן רוקי בצד הספרדי כגורם לבריחה ברבע השני + שלוש דקות בשלישי, כאשר הוא נתקע עם מרסליניו הוארטס (0 נקודות ב-15 דקות) ולא ידע לנצל מספיק את היתרון היחסי שנתנו לו הרגליים של וילדוזה (7 נק', 3 ריב' 2 אס') בדקות ששיחק. אבל זה עניין של ניסיון + רינאלדס ומקריי הפצועים שיחזרו בהמשך הדרך.
בצד ההגנתי קשה להתעלם מהעובדה שהגבוהים של מכבי להוציא את טיוס (8 נק' 8 ריב' חסימה ואולי גם מהלך השבוע ביורוליג) שוב גילו רגליים כבדות בפיקנדרול אל מול דיופ ושנגליה. זאת אף שפרחוסקי ידע לשים גוף וידיים במקום הנכון בזמן הנכון באחד על אחד, מה שהשכיח תצוגה התקפית חלשה שלו (3 נק', 7 ריב', 2 חס') ושל בולדן (נקודה אחת בלבד וחסימה גדול על ווטיגמן) שנראה עדיין לא מחובר (אולי שווה להחזיר את הגימיק של ניקולה כמאמן גבוהים?). רודריג בובואה (22 נק' 6/7 מ-2) הצליח לנצל את המחסור במענה לסוגיה שספאחיה יהיה חייב לפתור בהמשך הדרך כדי שלא נראה את הטיילת שהוא עשה כאן מול התותחים הכבדים יותר.
למרות זאת, חייבים לציין לטובה את עניין הריבאונד (41-32 למכבי, כולל 13-7 בריבאונד התקפה) שהיו כחלק מאותם מהלכי "hustle plays" שבהם מכבי קפצה, שרטה ולא היססה לרדת לפרקט. עוד גורם חשוב היו כמות הזריקות לשלוש, שאף האחוזים הנמוכים (5/21) נבעו בעיקר מחדירות של הגארדים ומהנעת כדור מסודרת (ג'ונדי סיים עם 6 אס' ממהלכים כאלו), כך שמדובר בזריקות טובות שעוד ייכנסו. לצד ההצגה של קול, נראה כי דשון תומאס הולך ומסתמן כסוג של גו-טו-גאי עם עוד משחק טוב (17 נק', 5/9 ל-2, 2/5 ל-3), ויחד עם השקט שמפגין מייקל רול (8 נק' ו-4 ריב') נראה כי שניהם חולקים אי של יציבות בסגל הזה, לפחות בינתיים.
אין ספק שעל אף העובדה שמכבי פתחה את היורוליג עם 0:2 לראשונה מאז 2012, צוות האימון של מכבי יצטרך להרים את רמת הריכוז של השחקנים שאפשרה לספרדים לחזור לעניינים. ואולי זו גם האווירה בהיכל, שלמרות הפתיחה המרשימה, עדיין לא נכנס לקצב של השנים הגדולות והדביק באדישות גם את אלו שעל הפרקט. אבל מתישהו גם זה יקרה. אולי כבר בשלישי הקרוב מול ספאנוליס וחבריו שבאים לבקר בהיכל.
