היום בערב או גג בשבוע שלאחר מכן, הפועל ת"א תבטיח את העלייה לליגת העל כעבור 11 חודשים מרגע הירידה הכואב באצטדיון בנתניה במאי האחרון. העונה של הפועל התחילה עם חמישה ניצחונות רצופים, לאחר מכן הגיעה תקופת משבר שלאחריה הוחלט להיפרד ממוטי איווניר שבנה את הקבוצה ולמנות את קובי רפואה. רפואה לוקח את הפועל חזרה לליגת העל עם כדורגל לא מזהיר ועם סגל שחקנים לא מספיק טוב שברור לכל כי צריך לעבור חיזוק משמעותי כדי לא להתמודד שוב עם מאבקי תחתית בליגת העל.
הפועל לאורך כל העונה הושוותה למכבי נתניה של אשתקד, שלא רק שעלתה לליגת העל מהמקום הראשון, אלא גם שיחקה כדורגל מדהים, יחסית לליגה השנייה. צופים, פרשנים, אנשי כדורגל וגם הקהל ציפו שהפועל תספק בדיוק את אותו הכדורגל ותגרום לליגה הלאומית להיראות קטנה עליה לפחות בכמה מידות, אבל הדברים לא היו כך. כדי שהפועל תוכל לבסס את מעמדה שוב בצמרת הכדורגל הישראלי בצורה הדרגתית ולחזור להיות קבוצה שאולי לא תתמודד מיד על תארים, אבל כן תהיה קבוצה משמעותית בליגת העל, היא צריכה לעשות מספר צעדים.
המדיניות
אם נכון לעכשיו לבעלים הנוכחי באמת אין יכולת כלכלית ורצון להתמודד עם שאר קבוצות הצמרת בליגה, הם חייבים לעמוד בהצהרות שלהם לנהל מדיניות שפויה בכל מה שקשור להשקעה ולתקציב. אסור לסטות מהדרך ולו לרגע אחד. הם חייבים לקבוע תקרת שכר קבועה שלא חורגים ממנה, גם מבחינת המחיר שבו קונים שחקנים וגם מבחינת השכר. אסור להגיע שוב למצבים שהיו נהוגים בעבר של עזרה מגורמים חיצוניים ו"מקורבים" ברגע שהיה רצון של שחקן, מצוין ככל שיהיה, להגיע להפועל בסכומים שנוגדים את התקציב. אם מחליטים להיות במשך כמה שנים הפועל חיפה או מכבי נתניה של עונת 2017/18 אז צריכים לעשות פעולות ניהוליות שהולכות בקו הזה – שילוב צעירים מתאימים, הבאת שחקנים מהדרג השני שיהיו באמת גאים לשחק בהפועל ויהיו רעבים להצלחה, לספק שקט לצוות האימון כדי להשריש את הדרך שלהם וכמובן לעשות תיאום ציפיות עם הקהל.
הבעיה הכי גדולה שהייתה להפועל בשנים שקדמו לירידה הייתה העובדה שבכל שנה כל האנשים שקשורים למועדון ניהלו אותו בלי טיפת חשיבה קדימה. כל שנה מחליפים כמות גדולה של שחקנים בסגל, משקיעים כסף על שחקנים שאין צורך בהם או שאינם מתאימים למערכת ובמקום להיראות כמו קבוצה מאוזנת שנראה שמי שבנה אותה מבין דבר או שניים, הפועל ת"א נבנתה תלאי על תלאי, וכתוצאה בשנים שקדמו לירידה זה הסתיים במאבקים בפלייאוף התחתון.
הרכש/שחקנים
הפועל צריכה להשאיר את הגרעין שלה. הגרעין עליו מדובר הוא אמנם לא הטופ של הכדורגל הישראלי, אבל אלו שחקנים מספיק טובים כדי לגרום להפועל להיות במקום שבו היא רוצה להיות, ולהפועל ספציפית הם כן יכולים להביא ערך מוסף. עגייב, ידין, דגני, גוטליב אם יישאר, ינקו, מוליץ' הם שחקנים שיכולים להשתלב בהפועל גם בהרכב הראשון בליגת העל. גם ג'וזף גנדה, שנפצע לתקופה ארוכה באמצע העונה אחרי פתיחת עונה נהדרת מבחינתו, הוא שחקן מוכשר שיכול להראות את הניצוצות שלו גם בליגת העל.
עם ברשצקי, הירש, חוגי, לקס ועידן כהן גם צריך לבצע תיאום ציפיות. השחקנים הנ"ל צריכים לדעת שהם לא מיועדים להרכב הראשון. אם הם ירצו להישאר כדי להילחם על המקום שלהם, כמובן שצריך לתת להם להשאר. אם יש שחקן שחושב שמגיע לו הרבה יותר דקות במקום אחר, צריך לתת לו ללכת. לא מגיע לאף אחד מהשחקנים שייפגע מהמועדון אחרי שעזר לו לחזור לליגת העל והעדיף אולי הצעות אחרות, גם אם הקריירה שלהם עד הקיץ האחרון לא הייתה יותר מאפרורית.
השנה קיבלנו כמות של הוכחות לא מבוטלות על החשיבות המכרעת לבחירת הזרים. הפועל חיפה ומכבי נתניה נמצאות במקום שהן נמצאות קודם כל בגלל בחירת הזרים הנהדרת שלהן. מנגד, רואים את המצב של מכבי ת"א כאשר הזרים שבחר ג'ורדי קרויף השנה לא מספיק טובים ומכבי נכון לכרגע נמצאת רק במקום הרביעי, המקום הנמוך ביותר בתקופת ההולנדי. אם הפועל תצליח לפגוע בזרים, הסבירות שהיא תמצא את עצמה בפלייאוף העליון תעלה. הסיכוי לפגוע בזרים עולה כאשר מביאים זרים שמכירים כבר.
הפועל יכולה ללכת בקו הזה וסבירות גבוהה שתצא מרוצה. יש מספר זרים שעם קצת מאמץ ואולי עם שיטת טרייד בחלק מהמקרים יוכלו להרכיב חוליית זרים שתקדם את השאיפות שלה. לוקאס סאשה הוא אופציה לא רעה בכלל. הקשר האחורי בן ה-28 ששיחק במועדון בין 2013 ל2015 ונבחר בשנה שעברה למלך התיקולים של הליגה הבולגרית במדי לודוגורטס, נכנס ללב של האוהדים האדומים כבר מהגעתו כאשר רן בן שמעון השווה אותו במעמד החתימה בהפועל לגוסטבו בוקולי. מאז שעזב את הפועל, סאשה הביע לא פעם את הגעגוע שלו לישראל, כאשר הוא מגלה לעיתים תמיכה במועדון האדום ברשתות החברתיות. לוקאס הוא קשר 50/50 מצוין, שגם יודע לכבוש שערים מדי פעם ולהצטרף מקו שני, מהשחקנים שעושים עבודה שחורה שלא תמיד מורגשת, אבל כשהוא טוב, הקבוצה שלו משתפרת פלאים.
נמניה ניקוליץ', הוא גם אופציה מעניינת שכדאי לבחון אותה. המונטנגרי שהגיע להפועל ביחד עם אלי גוטמן כדי להציל את הפועל בינואר 2016, הוא אחד הקשרים החכמים שנחתו בישראל בשנים האחרונות. בחצי שנה הראשונה שלו בהפועל הוא כבש, בישל ויחד עם ארון שוינפלד היה הגורם המרכזי לכך שהפועל הצליחה לשרוד שנה אחת לפני הירידה בליגה עם פלייאוף תחתון נהדר. קשה לראות את אשר אלון מוותר עליו כבר אחרי חצי שנה ברעננה, אבל יכול להיות שעם קצת רצון מצידו ושליחת שחקנים מהפועל לרעננה, העסקה הזו תרקום עור וגידים.
זר נוסף שהגיע בזמן שיעשה קפיצת מדרגה, לפחות מבחינת גודל המועדון ומבחינת כמות הקהל במשחקים, הוא וונדרסון, מגנה של בני סכנין. השנה חלה קצת ירידה ביכולת של הברזילאי בן ה-25, אבל כעת, לקראת סיום עונתו השלישית בישראל, אפשר להגיד בוודאות שוונדרסון הוא אחד המגנים השמאליים המעניינים בליגה. יכול להיות שעם אתגר חדש ומקום חדש הוא אפילו ישדרג את עצמו.
את שאר שחקני הסגל צריך לשחרר, גם כי הם לא מספיק טובים לליגת העל וגם כדי לפנות תקציב בסגל, אפילו אם השכר שלהם לא בשמיים. מדובר באור אוסטווינד, רז נחמיאס, טל בנש, ישראל ראש, אופיר טקיאר.
