מאז העלאת תקרת השכר ועידן הסופרטימס אין יותר קייצים משעממים בליגה וכבר לא כל כך משנה איזה שחקן תחת חוזה ואיזה לא. אם מישהו ירצה לעבור או להעביר, זה כנראה יקרה. הקיץ הנוכחי בנ.ב.א אקטיבי מתמיד וישנה לא מעט את יחסי הכוחות שנה הבאה, חוץ מאשר בפסגה.
אלה הן חמשת ההעברות המשמעותיות ביותר בקיץ עד כה:
5. דנבר נאגטס – מחלקת טראומה
העסקה: אייזיאה תומאס (שחקן חופשי, 2 מיליון דולר)
איך זה קרה: חוסר תשומת הלב למהלך רק מראה את גודל הטרגדיה של הרכז נמוך הקומה (1.75). לקיץ הקודם הוא הגיע כאולסטאר, סגן מלך הסלים של הליגה וסיפור מעורר השראה שמספרים לכל ילד עם גוף ממוצע שחולם להיות כדורסלן. הוא היה אמור להיות בורג מרכזי בצוות המסייע של לברון בקליבלנד, אבל פתח את העונה פצוע, לא נכנס לקצב, נשלח בטרייד לקבוצת הטנקינג של הלייקרס וכשלא הצליח להשאיר שם חותם מיוחד התרסק למעמד של שחקן גמור עם חוזה מינימלי וכל זה כשהוא בן 29.
דנבר מצדה היא קבוצה במגמת עלייה, עם סופרסטאר צעיר שכבר משגע הגנות (ניקולה יוקיץ') וגם בלי תוכניות בומבסטיות לשנים הקרובות כך שבשבילם עדיין מדובר במחיר מציאה והימור שאפשר לקחת, מה שסידר לו צ'אנס להמציא את עצמו מחדש ככינור שני.
מה ישתנה: למרבה הצער, לא הרבה. חשוב לשים דברים על השולחן – תומאס, אחרי שמאמנים למדו היטב לנצל את החולשות הפיזיות שלו, לא יציג את הדומיננטיות מבוסטון או אפילו קרוב לזה. דנבר, שפספסה את הפלייאוף במחזור האחרון עונה שעברה, לא תתקרב לפסגה במערב החזק גם הפעם. ועדיין, אם תומאס יצליח להתאושש אפילו טיפה השילוב שלו עם הצעירים המבטיחים, גארי האריס ויוקיץ' יכול להפוך לאחת הקבוצות המהנות והמרגשות בליגה. גם הם וגם אנחנו לגמרי קונים את זה.
4. גולדן סטייט ווריורס – ההגמוניה תימשך
העסקה: דמרקוס קאזינס (שחקן חופשי, 5.3 מיליון דולר)
בעולם מתוקן ההחתמה הזאת הייתה מדורגת לפחות 2 מקומות למעלה, אבל במצב הנוכחי זה פשוט עוד (הרבה) מאותו דבר. קאזינס כבר חשב שרובצת עליו קללה – אחרי שנים של יכולת אישית מצוינת בתחתית הליגה ולא מעט כותרות סביב דברים שפחות קשורים לכדורסל, בחודשיים האחרונים של 2017 הוא היה בתוך חלום.
מצא בית חם בניו אורלינס, היה הסנטר הטוב בליגה עם מספרים מפלצתיים, וסוף סוף היכולת התבטאה גם בהצלחה קבוצתית בדרך ללב הקונצנזוס. ואז תפסה אותו המכשפה הרעה של ספורטאים שאין איך להתכונן עליה. זה היה בסך הכל מאבק שגרתי על הריבאונד, בלי שום פעולה מלוכלכת של שחקן יריב, אבל הוא נחת לא טוב וקרע את גיד אכילס, פציעה שדורשת היעדרות של שנה ולא מעט שחקנים, בוודאי ענקי מימדים כמוהו לא חזרו ממנה לאותה יכולת.
בינתיים ניו אורלינס הסתדרה מצוין בלעדיו, ולאחר סיום העונה כבר לא היה ברור אם כדאי להם לנסות שוב לשלב אותו באמצע העונה שיחזור מהניתוח או אם איזושהי קבוצה יכולה להמר עליו כבורג מרכזי. אז באה ההצעה שאי אפשר לסרב לה, למרות השכר המגוחך יחסית לאולסטאר; הזדמנות להשתקם בקבוצה היסטורית שכל אחד רוצה לשחק בה.
ולמה הקבוצה שגם ככה שולטת לחלוטין בכדורסל העולמי מחתימה עוד אולסטאר? פשוט מאוד, כי אפשר. אחרי שבמאי האחרון נגררו למשחק 7 נגד יוסטון וראתה איך בקיץ נבנות קבוצות צעירות ומבטיחות, הווריורס הוכיחו שהם ממש לא מחפשים אתגר וממש ממש לא אכפת להם מה חושבים עליהם ומצאו דרך למנוע משאר הליגה לצמצם פערים.
מה ישתנה: מנהלים, מאמנים ושחקנים שחשבו שנגמרה תקופת ההמתנה ועכשיו זה הזמן להסתער על הטבעת; צופים שקיוו לחזרה לליגה תחרותית; הנהלת הליגה שכבר שנתיים מובכת מזה שלא הצליחה למנוע את התופעה הזאת; כולם קמו בוקר אחד ותפסו את הראש בהבנה שהשנה כנראה עדיין לא.
אפשר היה להעלות שאלות על איך יחזור מהפציעה, איך ישתלב כשחקן משני, או איך יתאים לסגנון המשחק, אבל מבחינת יחסי הכוחות בליגה זה פשוט לא רלוונטי כי הם היו הקבוצה הכי טובה גם בלעדיו, וקשה מאוד לדמיין תסריט שהוא לא שידרוג לעומת הסנטרים מהעונה שעברה, ג'ווייל מגי וזאזא פאצ'וליה. בנוסף, החתמה בסדר גודל כזה היא הצהרת כוונות ברורה שאף אחד לא שבע ואין שום כוונה להוריד רגל מהגז בעונה הקרובה.
לכן, המשמעות היא בעיקר עבור השחקן וכאן יש סיבות לאופטימיות: בוגי, שהפך לגיבור הטראגי של שנה שעברה וכולם מתגעגעים אליו, מצא מקום להשתקם בצורה שיוכל לתרום בכיף במה שיוכל, ואם רק יצליח לחזור בזמן ולהחזיק 3 חודשים, ישבור סוף סוף את הבצורת של 8 שנים בליגה מבלי דקת פלייאוף.
3. סן אנטוניו ספרס – קצת אחרת, אבל עדיין כאן
העסקה: דמאר דרוזן וג'ייקוב פולטל (בטרייד מטורונטו תמורת דני גרין קוואי לאונרד).
איך זה קרה: גילוי נאות, הכותב אוהד ספרס. ועדיין, גם אובייקטיבית קשה שלא להתרשם מהמהלך הזה. על הסיפור המוזר והלא צפוי של לאונרד כבר נכתב רבות, ועלו לא מעט ספקולציות על איך זה יגמר, אבל כבר בתחילת הפלייאוף, כשבחר לעבוד עם צוות רפואי פרטי במקום להתלוות לקבוצתו במשחקים, היה ברור שהסיפור נגמר והספרס, לראשונה מזה שני עשורים, יצטרכו לחשב מסלול מחדש.
הפרידה מטוני פארקר בפתיחת הקיץ נראתה כמו סנונית ראשונה של פירוק, בנייה מחדש, ועונות בנייה בתחתית הליגה. אבל אז הגיע הטוויסט. הספרס הצליחו לצמצם נזקים מהסיטואציה העגומה עם לאונרד בצורה האופטימלית: גם להעביר אותו למזרח כמו שהכריזו שיעשו, וגם להביא במקומו סופרסטאר שמגיע אחרי עונת שיא.
מה ישתנה: בעיקר מה לא ישתנה. קודם כל אפשר לזרוק לפח הרבה ניירת שהתבזבזה שנה שעברה (כולל על ידי כותב שורות אלה) על הפרידה מסן אנטוניו שהכרנו ועל הפרישה המסתמנת של גרג פופוביץ' שאף אחד כבר לא זוכר איך נראית הליגה בלעדיו. נכון, הם לא יקחו אליפות ולא מפחידים כמו פעם, אבל אחרי שנה שבה איבדו כיוון הם עלו על מסלול אחר והרוויחו עוד כמה שנים של תחרותיות במקום ללכת לבנייה מחדש.
מבחינת כדורסל, על פניו לא מדובר בחיזוק. ביכולת של לפני הפציעה לאונרד הוא שחקן שלם וטוב מדרוזן, ועם גולדן סטייט ויוסטון שרק התחזקו, קשה לראות אותם חוזרים להיות איום ממשי על אליפות המערב ומקומות 3-5 הן עדיין התקרה. ועדיין, מדובר בשחקן נפלא שמגיע אחרי עונה בה הוביל קבוצה למקום הראשון במזרח ונבחר לחמישייה השנייה של הליגה (שלעניות דעתי הגיע לו יותר מזה). לשילוב שלו עם דיונטה מארי, נקודת האור בקו אחורי שהיה בגדר נוכח נפקד שנה שעברה, ולמרקוס אולדרידג', יש לא מעט פוטנציאל.
יהיה מסקרן לראות איך ישתלב הגארד שבעבר נחשב לשחקן סוליסט מדי, אבל פופוביץ' כבר הוכיח יכולת לעשות התאמות לסגל איתו הוא עובד. ובהזדמנות זו נברך גם את איגוד הכדורסל האוסטרי, שבזכות המעורבות של פולטל בטרייד משמעותי מישהו מישהו עוד עשוי לגלות שיש להם שחקן NBA.
2. טורונטו ראפטורס – All In
העסקה: קוואי לאונרד ודני גרין (טרייד מסן אנטוניו תמורת דמאר דרוזן וג'ייקוב פולטל)
איך זה קרה: ב-5 העונות האחרונות הסיפור של הראפטורס חזר על עצמו. עונה סדירה מעולה וירידה תלולה בפלייאוף, כשבכל שנה הולכים חצי צעד קדימה. שנה שעברה, אחרי שזכו במקום הראשון במזרח, היה נראה שהפעם זה באמת זה, אבל הסוף מוכר מאוד: הפסד שלישי וסוויפ שני ברציפות לקליבלנד. ב-8 השנים האחרונות לברון גרם ללא מעט קבוצות מבטיחות במזרח להתייאש ולפרק את החבילה, והדפוס הדומה של הכשלונות הביא את טורונטו למסקנה שהתלכיד הנוכחי פשוט לא מספיק טוב, ולכן החליטה להמר בגדול כשה-GM מסאיי יוג'ירי נוקט בקו ברור: זה ביזנס, ורומנטיקה ונאמנות אפשר לחפש במקום אחר.
כמה בגדול? עוד לפני שנגמרה העונה היא נפרדה מדווין קייסי, שזכה בתואר מאמן העונה וקיבל את הפרס אחרי שפוטר. אבל גם זה לא יכל לנבא את הפרידה המשפילה דרך התקשורת מהשחקן הגדול בתולדות הפרנצ'ייז, האחרון שאפשר להאשים בנפילה בפלייאוף שדווקא רצה להישאר, בשביל הזדמנות להרפתקה חדשה עם סופרסטאר שלא מצליח להכחיש שמדובר עבורו בתחנת מעבר לקראת סיום החוזה בו יוכל לעבור לאן שיבחר.
מה ישתנה: אחרי המעבר של לברון לחוף המערבי נראה היה שהבמה פנויה לחלוטין לבוסטון ופילדלפיה להחליף ביניהן את השליטה במזרח בשנים הקרובות. הן עדיין פייבוריטיות, אבל המעבר הזה בהחלט משנה את יחסי הכוחות ואם הראפטורס יתחברו אף אחת מהן לא תרצה לפגוש אותם בדרך. נכון לעכשיו, יש להם חמישייה שכוללת את קייל לאורי, גרין, לאונרד, סרג' איבקה ויונאס ולנצ'יונאס. חמישייה טובה ומאוזנת מאוד, בעיקר בצד ההגנתי, ומאחוריה תהיה יחידת המחליפים האפקטיבית ביותר בליגה בעונה שעברה שברובה נשארה.
מצד שני המהלך שבוודאי לא עבר יפה אצל חלק מהאוהדים עוד עלול לעלות לקבוצה ביוקר, אם לא בעונה הזאת אז בוודאי בעונה הבאה. לאונרד רק בן 27 והפציעה שלו לא נראית ככזאת שתמנע ממנו לחזור ליכולת המצוינת מלפני שנה. אבל האופי של מי שבעבר נראה כמו חלום של כל קבוצה הפך לחידה גדולה ברמת המחויבות שלו וגם לגבי הכוונות לקיץ הבא.
כל הדיבורים לפני הטרייד היו על כך שהיה חובר ללברון בלייקרס אילולא הספרס דאגו למנוע זאת ממנו, ובקיץ הבא אף אחד כבר לא יכול לעשות את זה. לא ברור למה הם מצפים שיעדיף לוותר על החלום בשביל להישאר בקבוצה בלי שאיפות אליפות ועוד בקנדה הקרה, אולי היעד הכי פחות אטרקטיבי בליגה עבור סופרסטארים.
1. לוס אנג'לס לייקרס – ניסויים באש וקרח
העסקה: לברון ג'יימס (שחקן חופשי, 154 מיליון דולר ל-4 שנים)
נפתח בהסתייגות. בכל רגע נתון, מכתיבת שורות אלה ועד תום מועד ההעברות יכולה לבוא החתמה שתהפוך את הטקסט הנ"ל לבדיחה. ועדיין, אי אפשר שלא להתייחס לשחקן שמהיום שנגמרה העונה כולם שאלו לאן ילך, מה שמחייב לניתוח של אחד הקיצים הלא ברורים שראינו מקבוצת NBA בסדר גודל הזה.
בתחילת הקיץ היה נראה שהגיע הרגע – הפרנצ'ייז המעוטר בהיסטוריה של המערב, שהתבזה 5 שנים בתחתית הקונפרנס, הצליח לגייס לשורותיו את השחקן הטוב בעולם (אולי בדרך להיות הטוב בהיסטוריה), וחוזר להסתער על האליפות בכל הכוח. אבל בניגוד לציפייה שיהפוך למגנט סופרסטארים מיידי ויבנה קונטנדרית מכלום כמו בפעמיים הקודמות שעבר קבוצה, הפעם החתימו לידו את לאנס סטיבנסון, רייג'ון רונדו, ג'בייל מגי ומייקל ביזלי.
יש טיפה הבדל בין המקרים, אבל בגדול מדובר שחקנים מוכשרים אך לא יציבים, כולם נמצאים כרגע סמוך לקצה הדרומי של הפרבולה ובעיקר עם גיליון התנהגות שהפך אותם לתפוחי אדמה לוהטים שאף אחד בליגה לא רוצה לגעת בהם. אחד מהם היה הימור מסקרן, אבל כולם ביחד זה כבר קרקס שמאפשר רק לנסות להבין את הרציונל.
הכישלון להביא כוכב נוסף בעסקת חבילה (דובר בעיקר על לאונרד, כריס פול ופול ג'ורג'), וההבנה שגולדן סטייט כרגע דומיננטית מדי, הביאו להחלטה שהמפץ הגדול צריך להיות בקיץ הבא, בו הווריורס יתפזרו או סתם יתבגרו בשנה, יותר סופרסטארים לא יהיו תחת חוזה והצעירים לונזו בול וקייל קוזמה יכולים להפוך גם הם לכוכבים. ככה שאנחנו במשחק סכום אפס: או קבוצה היסטורית, או פלופ היסטורי.
מה ישתנה: בעשור הנוכחי ראינו כבר לא מעט תוכניות ארוכות טווח שהן בין מבריקות ללא ספורטיביות שבסוף יוצא מהן משהו טוב. מצד שני, במקרה של לברון עולות שאלות נוספות: איך ספורטאי כל כך תחרותי יסתגל לסיטואציה של עונת מעבר אחרי 10 עונות בהן היה חזק במאבקי האליפות? ויש גם את השאלה שכבר התרגלנו שאסור לשאול והיא לגבי הגיל.
אחרי 15 עונות בהן לא סבל מפציעה משמעותית ובמיוחד הפלייאוף האחרון בו היה בלתי עציר גם במשחקים ששיחק 45 דקות, כבר כמעט שכחנו שמדובר בגוף אנושי. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שרגע האמת של הפרויקט יהיה ביוני 2020, מה שאומר שלברון יצטרך להוביל קבוצה לאליפות בגיל 35.5. בקונטקסט הזה כבר אין צורך להזכיר מי האחרון שעשה את זה, ככה שלתשובה לכל השאלות האלה תהיה השפעה לא רק על העתיד של קבוצה או שחקן, אלא על ההיסטוריה של המשחק.
