בשבועות האחרונות מציגה מכבי ת"א יכולת לא משכנעת, בלשון המעטה. בשלב הזה של העונה ציפינו שמכבי תיראה הרבה יותר טוב, בוודאי לאחר עזיבתו של יוקאנוביץ' והגעתו של פיטר בוס, אשר רבות דובר על סגנון המשחק ההתקפי בו הוא דוגל.
נשאלת השאלה מדוע מכבי נראית כפי שהיא נראית? התשובה היא שמכבי פשוט לא יודעת לשחק מול מערך צפוף ומניעה את הכדור לרוחב בכל שלבי המשחק, תוך הסתמכות על הברקות נקודתיות של זהבי. היכולת הזאת כמובן לא תספיק להמשך מאבק האליפות מול באר שבע, ואם הכדורגל של מכבי לא ישתדרג בקרוב, ניאלץ להיפרד מהצלחת בסיום העונה.
אז מהן בדיוק הבעיות של מכבי ומדוע היא מתקשה בפיצוח הגנות צפופות? להלן הסיבות והפתרונות:
- איטיות והיעדר תנועה – שחקני מכבי מניעים את הכדור באיטיות, דבר המאפשר להגנת היריב לקרוא את מהלכי המשחק בקלות ולהתגונן בהתאם. אין מספיק תנועה בחלק הקדמי ואין מספיק יצירתיות.
פיתרון: הנעת כדור מהירה ולעומק החל מהבלמים ועד החלוץ, תנועה בלתי פוסקת לכל אורך המשחק, משחק לחץ אפקטיבי ויציאה מהירה להתקפות מעבר. את כל הדברים הללו ראינו במשחק הראשון של בוס במכבי אך לא ראינו מאז.
- קישור אחורי מעובה – שלישיית הקישור האחורי של מכבי מורכבת משחקנים הגנתיים ואיטיים אשר אינם נעים מספיק לעומק. אין עוררין על כך שאלברמן הוא הקשר הדפנסיבי הטוב בישראל, אולם כל מה שמקבלים ממנו מבחינה התקפית הוא בגדר בונוס. האריס מדוניאנין הוא שחקן טוב בסה"כ, בעל ראיית משחק מצוינת ובעיטה נהדרת, אך לטעמי הוא סטטי מדי ולא באמת יכול להניע את ההתקפה. נוסא איגיבור בעיקר משוטט על המגרש. כשפיטר בוס עולה עם השלישייה הזו בקישור האחורי, אין ממש תמיכה בשלישייה הקדמית ונוצר מעין "ואקום" המאפשר להגנת היריב להסתדר בקלות עם השלישייה הקדמית.
פיתרון: שילוב של שחקן בעל אוריינטציה התקפית בשלישיית הקישור האחורי. אופציה טובה היא הצבה של שלומי אזולאי בהרכב על חשבון נוסא איגיבור. אופציה אף טובה יותר בעיניי היא הורדתו של זהבי לקישור האחורי כשחקן החופשי מתחת לחלוץ והצבתו של אורלנדו סה בשלישייה הקדמית כחלוץ טבעי. מהמעט שראינו, נוכחנו לדעת שסה הוא שחקן חכם שיודע לשחק עם הגב לשער ולרדת לכיוון מרכז המגרש לקבל כדורים כשצריך.
- קישור התקפי – בשני המחזורים האחרונים מקבל עדן בן בסט את הקרדיט מבוס ע"ח טל בן חיים, דבר הפוגע במכבי בצורה משולשת: 1. הזזתו של זהבי לכנף שמאל גורמת לו להיות לא מספיק מעורב במשחק ההתקפה. 2. התנועה של בן בסט על המגרש אינה נכונה. הוא אינו יורד מספיק כדי לקבל את הכדור ולשמש כ"שחקן ציר". כתוצאה מכך, גדלים המרווחים בין הקישור האחורי לקדמי. 3. כאשר זהבי מתופקד באגף שמאל, הוא מחפש כל הזמן להיכנס לאמצע, דבר אשר גורם לכך שצד שמאל של התקפת מכבי אינו קיים, במיוחד לנוכח משחקו האיטי והמסורבל של בן הרוש באותו אגף.
פיתרון: החזרתו של טל בן חיים להרכב על חשבון עדן בן בסט והצבתו של זהבי בחוד או מתחת לחלוץ, כאמור.
- מגינים – משחק ההתקפה של מכבי אינו מקבל מספיק תמיכה מהמגינים. אלי דסה, שנראה מצוין במשחקיו הראשונים, נחלש מאוד לאחרונה. עומרי בן הרוש חזק ופיזי מאוד, אך כאמור, משחקו איטי ומסורבל והוא אינו מרווח את המשחק באגף שמאל.
פיתרון: יש מקום לנסות את השילוב של אבי ריקן כמגן שמאלי על חשבונו של בן הרוש. כמובן שלריקן אין את היכולות ההגנתיות והפיזיות של בן הרוש, אך בסגנון שקבוצות משחקות נגד הצהובים חייב לשחק מגן שמאלי שפותח את המשחק ומייצר אופציית מסירה באגף שמאל. ריקן כבר שיחק בתפקיד במספר משחקים והיה אפקטיבי יותר מבן הרוש. באופן אישי, ארצה לראות בעונה הבאה את טאלב טוואטחה בצהוב, שמבחינה התקפית הוא המגן הכי טוב בארץ לטעמי.
לסיכום, אודה שהפועל באר שבע נראית מצוין וכרגע היא הפייבוריטית לזכות באליפות. היא מנצחת כבר שבעה משחקים ברציפות והסיבה לכך היא שיש לה מאמן נהדר שמשתמש בכל משחק בכל הכלים ההתקפיים העומדים לרשותו. אני בכל אופן, עדיין מאמין שאפשר לשמור על הצלחת. אני מאמין שעם יישום של ארבעת המפתחות שצוינו לעיל נוכל לעשות זאת גם השנה.
ואם בסופו של דבר לא נעשה זאת, נשמח לפרגן לגמלים מבירת הנגב. זה הרי עדיף על אליפות של הפועל, חיפה או בית"ר.
