הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.
לפני המשחק:
גם אני קראתי את כל הסיסמאות והאמירות שהמשחק חשוב כי צריך להבטיח את המקום בצ'מפיונס לעונה הבאה. קראתי, הבנתי, אבל לא השתכנעתי.
ניצחון + פציעה = כישלון.
כל תוצאה אחרת + בריאות לכולם = הצלחה מסחררת.
פינת הקלישאה של קלופ:
"השחקנים יודעים כי המשחק היום הוא החשוב ביותר העונה. המשחקים מול רומא אינם רלוונטיים לחלוטין כרגע. ההכנות למשחק מתעלמות לחלוטין ממשחקי חצי הגמר. למרות זאת, אני מבקש מכל האוהדים לתמוך בנו היום בכל הכח ולדחוף את הקבוצה" (קלופ במיטבו).
המשחק:
במינהרה לפני השריקה מרבית השחקנים עומדים עם ראש מורכן מתוך רצון להתרכז במשחק, ורק קראוץ' מרכין את ראשו כדי לא לפגוע בתקרה.
פעם, די מזמן, למדתי פיזיקה 5 יחידות ושיננתי כל מיני חוקים שהיה ברור שהם בלתי ניתנים לערעור. אחד מהם היה "צ'יפ של סלאח בתנועה מול שוער יסתיים תמיד ברשת". בדקה החמישית הסתבר לי שעליי לנסח מחדש את החוק וזה בהחלט העסיק אותי במהלך המשחק.
Credit to "Stoke City Football Club" Facebook page
השדר האנגלי משתף אותנו בפרט המדהים שאיאן ראש, בעונת שיא ההבקעות שלו, כבש בדיוק באותו תאריך לפני שלוש מאות שנה בערך, אחרי שכבש צמד באותו שבוע בחצי גמר גביע האלופות, בדיוק כמו סלאחנו.
בינתיים אני מנסח חוק פיזיקלי חדש: "אם סלאח יעדיף מסירה לשחקן פנוי ברחבה על פני בעיטת בננה בשמאל לפינה השמאלית העליונה, הכדור לא יגיע לרשת".
שטף החוקים הפיזיקליים שלי ממשיך חמש דקות להפסקה: "שער של אינגס מזווית בלתי אפשרית אינו אפשרי ודינו להיפסל מסיבה כלשהי". הפעם בגלל נבדל. היה או לא היה, זה לא חשוב, כי החוק הוא מוחלט וסופי.
המחצית הראשונה מסתיימת בהצלחה עם פציעה קלה בלבד של הנדרסון, למרות שליטה מוחלטת של סטוק בתחום העבירות. כמו כן מערך שלושת הבלמים עשה עבודה הגנתית לא רעה וקריוס לא ממש התאמץ.
פתיחת המחצית השנייה מזכירה יותר ליגה ישראלית, כשהזמן עובר בעיקר במסירות לא מדוייקות, שחקנים שוכבים על הדשא, בעיטות שפוגעות בשחקני הגנה וניסיון של סלאח לסחוט פנדל בסגנון שכטר.
סטוק עוברת לבונקר טוטאלי ואני מודאג מהחוק הפיזיקלי הידוע שקובע ש"מי שמסתכן בהשארת כוכביו על המגרש נגד קבוצת תחתית עצבנית עלול לשלם מחיר".
ליברפול צוברת קרנות, אבל ההזדמנות היחידה היא הרחקה לקרן של זומה שמשפשפת את הקורה.
חוץ מזה – כלום ושום דבר.
בניגוד לליגה שלנו, שבה יש נטייה לתוספות זמן מינימליות, השופט מוסיף שש דקות, בעיקר כנראה כדי לתת לעצמו מספיק זמן, להחזיר לנו על הפנדל שלא נשרק. לא החזיר, אבל לפחות הוא נתן לנו צ'אנס.
שורה תחתונה:
תיקו אפס משעמם, שמשאיר אצלנו את השליטה בהגעה לצ'מפיונס. ניצחון על ברייטון במחזור הסיום ואנחנו שם. לא תזיק תפילה קטנה עבור סוונסי, שמשחקת בערב מול צ'לסי (לא עזר). כצפוי, נפילת מתח עצומה אצל השחקנים, שאמנם ביצעו תיקולים יפים וכמה כניסות קשוחות, אבל בעיקר השתדלו לשמור על הרגליים לקראת רומא.
סלאח כנראה לא היה מודע לדימיון לאיאן ראש, וחוץ מהצ'יפ המפוספס, כל הבעיטות שלו פגשו רגליים של הגנת סטוק. חבל שאין מצלמות בחדר ההלבשה כי לדעתי פיטרס מסטוק לא עזב אותו גם אחרי שריקת הסיום, ויתכן שהוא עדיין דבוק אליו.
קשה לציין מישהו שבלט, למעט הנדרסון עם כמה מסירות עומק טובות שלא הביאו תוצרת.
קלופ למד שוב שאינגס ומורנו הם לא יותר ממחליפים ממוצעים.
משחק שאף אחד לא יזכור כבר מחר, בדיוק כמו התיקו בשבוע שעבר. כל מה שנזכור מהשבוע זה את המשחקים מול רומא.
לאחר מחשבה החלטתי לנסח את מחדש את חוק הצ'יפ של סלאח: "צ'יפ של סלאח בתנועה מול שוער יסתיים תמיד ברשת, בתנאי שהשוער אינו לובש צהוב".
יום רביעי – המשחק הכי חשוב של העונה…
ומה הביטלס היו אומרים על זה?
הם מדברים בשיר על השחקנים היום ועל האוהדים עד המשחק הכי חשוב…
I'm so tired, I haven't slept a wink
…I'm so tired, my mind is on the blink
You know I can't sleep, I can't stop my brain …
.You know it's three weeks, I'm going insane
You know I'd give you everything I've got
.For a little peace of mind
