הוא נולד ברפובליקה מוסלמית, משחק במרכז השדה של אלופת רוסיה, זניט, הבקיע בליגת האלופות, משחק בהרכב הנבחרת הלאומית ומתגלה ככשרון עולה מהכדורגל הרוסי ולא, זהו לא מסי האיראני.
מגומד מוסטאפייביץ' אוזדוייב גדל באקדמיות הנוער של טרק גרוזני, הצ'צ'נית, אנגושט נזראן האינגושטית, דינמו קייב ולוקומוטיב מוסקבה, כשאת הופעתו במדי קבוצה בוגרת ערך דווקא בלוקומוטיב, בה שיחק במשך 5 שנים אך לא הרשים במיוחד. במוצאו, מגומד מגיע מאחת המשפחות הוותיקות בחבל אינגושטיה: משפחת אוזדוייב יונקת את שורשיה מאדם בשם אזדי, שהיה לו בן בשם אוזדו, מכאן מגיעה המילה הנחיצ'וואנית "אזדל" שמשמעותה כבוד, שנחשב למוטו המשפחתי וממנה ניתן להבין גם את אופיו של השחקן.
מגומד נולד ב-5 בנובמבר 1992, בעיר גרוזני, בימיה הראשונים של המלחמה הבלדנית בחבל. המשפחה עברה לרפובליקת אינגושטיה השכנה ובזכות אביו מוסטאפה, שהיה כדורגלן ושחקנה של טרק גרוזני, הוריו רשמו אותו לאקדמיה לכדורגל של מועדון אנגושט נזראן, בה שיחק עד גיל 17.
בפברואר 2010, בגיל 18, הגיע לאקדמיה לכדורגל של מועדון לוקומוטיב מוסקבה, בה גם החל את הקריירה המקצוענית שלו. בריאיון לאתר הקבוצה אוזדוייב סיפר על התעניינות בו משאלקה 04 הגרמנית, כשעוד היה בן 16, זמן קצר אחרי שחזר לרוסיה מקייב ולא הורשה לשחק באוקראינה כי לא הגיע לגיל 18 ושחקנים זרים מותרים בליגה האוקראינית רק אחרי גיל 18: "לסוכן שלי הגיעה הזמנה לגלזנקירכן: 'שאלקה' הזמינה אותי לבדיקות. נסענו לגרמניה, באותו זמן נערך משחק בין שאלקה U-23 לפ.ס.וו. באותו משחק, אגב, שיחקו כמה משחקני הרכב הקבוצה הבוגרת. אחרי המשחק הציעו לי חוזה, אבל הסיפור של קייב חזר על עצמו, צריך לחכות עד גיל 18. הנהלת הקבוצה הציעה להישאר אצלם, אפילו הציעו אזרחות. אבל לא יכולתי לשחק שנתיים ונאלצתי לוותר על הנסיעה."
אולי אי המעבר לגרמניה השפיע עליו כי בהמשך הוא כבר לא התבלט במיוחד וביולי 2014 הושאל לרובין קאזאן הטטארית, שדווקא זיהתה בו יכולות שהתפתחו מאוד מאוחר. ב-2015 ההשאלה הפכה למעבר רשמי לקאזאן. הוא שיחק במדי הקבוצה הטטארית ב-87 הופעות כאשר הרשים במהלך העונה הראשונה שלו בקבוצה כשהבקיע 6 שערים והופיע ב-29 משחקים בליגה, אבל הוא לא הצליח לשמור על הקצב ולאחר שמיעט להרשים גם כאן, הושאל לקבוצת טרק.
קרדיט: זניט סנקט פטרבורג
נקודת המפנה בקריירה שלו היתה ההגעה לבירה הצפונית של רוסיה. בפברואר 2018 חתם בזניט, בצעד שזכה לביקורת רבה מצד האוהדים משום שלא נחשב לשחקן משמעותי. אף ששיחק בקישור המרכזי הן ברובין והן בטרק הוא היה רחוק מלהרשים. החתמתו באה במהלך פגרת החורף, בפברואר 2018, רוברטו מנצ'יני (המאמן דאז), הביא אותו עם אמיר נביאולין תמורת 3.3 מיליון יורו לתקופה של 4.5 שנים, בעוד נביאולין לא הצדיק את רכישתו ובתחילת עונת 2019/2020 נמכר לסוצ'י, מאמן זניט, סרגיי סמאק, החליט להשאיר את אוזדוייב.
"כדי להתקדם, אני צריך שיהיה לי עם מי להילחם על מקום בקבוצה הבוגרת וממי ללמוד. במצב כזה אתה יודע: ישנם שחקנים בקבוצה שמוכנים להחליף אותך בכל עת, כך שכל טעות תעלה לך במקום בהרכב. זה עוזר להישאר ממוקד ולשחק עד גבול יכולותיך", אמר פעם ואולי זה משפט שמשקף יותר מכל את מה שעבר עליו העונה.
אוזדוייב נחשב לשחקן קישור נחוש, שבהעדר שחקן מרכז שדה דומיננטי עמל קשות בהתחלה כדי לתפוס מקום בהרכב הפותח של זניט ורק לאחר פציעתם של אלכסנדר ירוחין ודאלר קוזיאייב תחילה המאמן אולץ להעלות אותו להרכב, אך בהמשך הסתבר שההימור היה נכון. את שער הבכורה במדי זניט הוא הבקיע במשחק הליגה האירופית נגד פנרבחצ'ה בשלב 16 האחרונות, בפברואר 2019, שנה לאחר החתמתו. כאשר בליגה הרוסית זה לקח לו עוד 5 חודשים כדי להבקיע והוא עשה זאת במחזור השני.
בקבוצה הוא זכה לכינוי "מאגה", בעיקר משום שהשחקנים הדרום אמריקאים מתקשים להגות את שמו המלא. כינוי שמלווה אותו מאז ימיו בלוקומוטיב, אותה אהד בילדותו.
אחרי שהתבסס בהרכב הפותח של זניט, הוא זומן לנבחרת למשחקי מוקדמות המונדיאל והבקיע גם שם, בניצחון 4:0 על סקוטלנד, מוקדם יותר השנה, בשער שהוא הגדיר אותו בתור השער הטוב ביותר בקריירה, כאשר את כל השערים (הן בנבחרת, בליגה, בליגת האלופות והליגה האירופית בעונה שעברה) הוא הבקיע ממרכז השדה ובבעיטות חזקות מחוץ לרחבה, בעמדה שהוא מרגיש בה מאוד בנוח. הוא משתף פעולה עם סבסטיאן דריוסי, ארטיום דזיובה וסרדאר אזמון שיוצרים יחד את ההתקפה הקטלנית ביותר בליגה הרוסית עם 44 שערי זכות ו-10 שערי חובה אחרי 22 מחזורים.
קרדיט: זניט סנקט פטרבורג
