מה מבדיל שחקן כדורגל מלהיות סתם שחקן טוב בעל פוטנציאל לבין להיחשב שחקן גדול באמת? בעיניי, שני קריטריונים:
- היכולת לשמור על עקביות ביכולת מספר שנים ברצף.
- היכולת להתעלות ברגעי הכרעה ולהיות האקס פקטור של הקבוצה.
בליגת העל של אחרי עידן זהבי, ישנו רק שחקן אחד שעונה על שני הקריטריונים הנ"ל – מאור בוזגלו. הוא שומר על עקביות במספרים מזה מספר שנים, ובשנתיים האחרונות הפך בעיניי מסתם שחקן טוב לשחקן גדול, כאשר התעלה בלא מעט רגעים מכריעים של קבוצתו, בראשם השער הנפלא בסאות'המפטון. מאור בוזגלו כמובן פצוע ולא ישחק בשבת, לשמחתנו הרבה, אוהדי מכבי ת"א.
אבל לא על מאור בוזגלו אני רוצה לכתוב, אלא על שחקן ההתקפה היחיד מלבד בוזגלו ששומר על יכולת עקבית מזה מספר עונות, דור מיכה.
דור מיכה הוא גאון בעיניי. שחקן שכאשר הכדור אצלו, אתה יודע שהולכים לקרות דברים טובים. שחקן עם אינטליגנציית משחק מדהימה, שמסיים כל עונה עם מספר דו ספרתי של בישולים. מה שבאמת מרשים, הוא שבכל פתיחת עונה מיכה אינו מקבל קרדיט מיידי מהמאמן, ובכל זאת מצליח כמעט בכל עונה לסיים בצמרת טבלת המבשלים, עם מספר דקות נמוך משמעותית ממבשלים מצטיינים אחרים.
אז מיכה שומר על עקביות מזה מספר עונות ואף זומן וגם כמעט פתח בהרכב במשחק הנבחרת האחרון, אבל קריטריון מס' 1 לבדו אינו מספיק כדי להפוך לשחקן גדול באמת, אלא השילוב של קריטריון 1 וקריטריון 2. דור סיפק לנו לא מעט רגעים יפים במהלך השנים האחרונות, אבל במבט לאחור, הוא אף פעם לא עשה זאת כשזה היה חשוב באמת. הדבר בלט במיוחד במחזורי הסיום של העונה הקודמת, בהם זהבי לבדו לא הספיק מול בונקרים מבוצרים של היריבות לפלייאוף העליון, מה שבסופו של דבר הכריע את האליפות לטובת ב"ש. מהסיבה הזאת, חבר טוב שלי נוהג לכנות אותו "השחקן הבינוני הכי טוב בארץ", למורת רוחי.
מיכה הוא שחקן שמאוד תלוי בשחקנים סביבו וביכולת הקבוצתית. מכיוון שאינו מצטיין בהבקעת שערים (עוד סיבה לכינוי), הוא צריך שיהיו סביבו שחקנים שנעים כל הזמן על מנת לקבל את המסירה החכמה שתציב אותם מול שוער. בגלל זה הוא כמעט ולא הורגש בתקופת שוטה, ובגלל זה הוא פורח עכשיו, בעידן קרויף/וידיגאל. הבקעת שערים אגב, היא לא יכולת הכרחית לטעמי כדי להיות שחקן התקפה גדול. מה זה משנה אם שחקן כובש חמישה עשר שערים בעונה או מבקיע חמישה ומבשל עשרה?
במשחק העונה הקרוב, ולאורך כל הפלייאוף העליון, יש למספר 15 בצהוב הזדמנות מדהימה להפוך משחקן טוב לשחקן גדול שיעשה את ההבדל ויביא למהפך בסיום העונה. חבר מכביסט כתב לי הבוקר כי "בכר לא פראייר, והוא יעלה כדי לנטרל את מיכה". בכר מאמן גדול, אבל את מיכה אי אפשר ממש לנטרל, מהסיבה הפשוטה שהוא הרבה יותר חכם מכל מי שינסה לשמור עליו. מיכה מנוטרל רק כאשר הקבוצה כולה מנוטרלת, וזו המשימה האמיתית של ברק בכר. אם יצליח בכך, אזי הנקודות, וגם האליפות, יישארו בב"ש.
לסיכום, מכבי ת"א מגיעה בשבת למשחק העונה באצטדיון הכי מפחיד בליגה, וכדי לצאת משם עם ניצחון, היא תצטרך את מספר 15 שלה בשיאו. ניצחון במקום שאף קבוצה לא ניצחה בו בעבר בליגה יהווה הצהרת כוונות רצינית לקראת המשך המאבקים בפלייאוף העליון, בהם דור מיכה יהיה חייב לעשות את קפיצת המדרגה, כדי להפוך לשחקן גדול, כזה שמתעלה במאני טיים.
בסיום העונה נדע אם באמת הפך לכזה, או שהיה ונשאר – השחקן הבינוני הכי טוב בליגה.
