דור הולך ונעלם

ישנם מעט מאוד שחקנים שנכנסים ללב מהרגע הראשון שאתה רואה אותם על המגרש. כזה הוא דור מיכה עבורי. השחקן האהוב עליי במכבי ביי פאר. כן, גם לפני זהבי. חוכמת המשחק שלו כבשה אותי בין רגע, באותו יום שבו נזרק ע"י מוטי איוניר היישר מהנוער להרכב הראשון של הבוגרים, בשלהי עוד עונה בינונית של הצהובים.

לצערי, השחקן הנפלא הזה, אינו מקבל מספיק קרדיט ממאמניו ומהתקשורת לאורך השנים. למעשה, דור מיכה הוא השחקן הכי אנדרייטד בכדורגל הישראלי. זאת, למרות תרומתו הקריטית לשלוש האליפויות של מכבי בשלוש השנים האחרונות. שלושה מאמנים שונים הובילו את הצהובים לאותן שלוש אליפויות. כל עונה נפתחה בצורה די דומה. כדורגל משעמם ומאבק על המקום הראשון עד איזור המחזור ה -10-15. בכל אחת מאותן עונות, השינוי החל כאשר אוסקר/סוזה/פאקו הבין שדור מיכה הוא ההבדל בין מכבי בינונית למכבי מצוינת. מאותו רגע, ובכל עונה, הקבוצה החלה לדהור לעבר אליפות מובטחת. בעונת 2012/13 היווה מיכה בורג מרכזי בהתקפה הקטלנית של מחצית העונה השנייה, ובשתי העונות שלאחר מכן כבר סיים כמלך הבישולים של הקבוצה, מלך הבישולים של הליגה ביחס לדקות משחק והספק המרכזי של מפלצת השערים זהבי. בנוסף, גם כשדור לא מבשל, הוא כמעט תמיד מעורב במהלכים המובילים לשערים. בכל פעם שהכדור ברגליים של מיכה, אתה יודע שמשהו טוב הולך לקרות.

בשנתיים האחרונות פיתחתי לי הרגל מגונה. אני מרפרש בטירוף את עמוד הפייסבוק של מכבי, שעה לפני המשחק כשמתפרסם ההרכב, כדי לבדוק אם מספר 15 בצהוב נמצא בהרכב. כשמיכה בהרכב, אני דבוק למסך במשך 90 דקות, מחכה למגע הקסם שלו בכדור. כשמיכה לא בהרכב, אני עוקב אחרי המשחק בחצי עין ויכול להרשות לעצמי גם לדבר בטלפון, להכין אוכל ולתלות כביסה…

העונה הנוכחית נפתחה בצורה די דומה לעונות האליפות הקודמות. משחקים אנמיים של הצהובים ומאבק על המקום הראשון מול מי שמסתמנת כיריבה הרצינית ביותר על התואר שידענו בשנים האחרונות. עברו כבר עשרה מחזורים ומיכה טרם קיבל את ההזדמנות להוכיח שגם השנה הוא יהיה ההבדל בין מכבי בינונית למכבי מצוינת. נדמה כי תחת שרביטו של המאמן הנוכחי, שלא ממש סופר אותו עד כה, משימת הכניסה להרכב תהיה קשה שבעתיים לעומת עונות קודמות. אני מקווה שבשלב מסוים הוא יבין שמיכה עדיף על כולם. עדיף על ריקן המשעמם, עדיף על ורמוט שנותן 7 דקות טובות בממוצע למשחק, עדיף על בן חיים שעושה 5 פעולות רעות על כל פעולה אחת טובה, עדיף על בן בסט שרק הוא יודע לאן הוא רץ ועדיף על יצחקי שמעניק לנו מעט רגעי עונג ומיד דואג להיפצע. אני מקווה שבשלב מסוים הוא יבין ויחזיר לנו את דור מיכה או שלא יבין ויחזיר את התואר לנגב אחרי 40 שנה.