דניאל לוי מציע לאוהדי מכבי דרך שונה לקבל את איתי שכטר
קודם כל, עוד לפני שאתם ניגשים לקרוא את המשך הטור הזה, כדאי שתעשו רגע חשיבה מעמיקה עם עצמכם ותחליטו לאיזו אסכולה אתם משתייכים.
אם אתם מתאימים את עצמכם לעולם הכדורגל החדש שבו הכסף מדבר, אתם מבינים שהנשמה שדיברו עליה לפני 20 שנה ויותר הולכת ונעלמת כמעט לחלוטין, במיוחד פה בישראל ואתם מסרבים להיות מהאנשים התמימים שחושבים שיש דבר כזה נאמנות בכדורגל אז יהיה לכם יותר קל לקרוא את ההמשך. אם אתם עדיין מאמינים ששחקנים כמו אבי נימני ואלי אוחנה יחזרו להתרבות ויפארו את הכדורגל שלנו ובאמת יהיו שחקנים שהמניעים שלהם יהיו טהורים לגמרי בלי חשיבה על כמות הכסף שנכנסת להם לחשבון מדי חודש, אז סביר להניח שלא תקבלו את הטור הזה בשלוות נפש.
אוהדי מכבי ת"א יכולים לראות בטעם נפגם מאוד את העובדה שהקבוצה שלהם מצרפת שחקן שמשלים במעבר אליהם קריירה הכוללת את כל ארבעת הקבוצות הגדולות בישראל. יותר מכך, מה שמפריע להם באמת בעצם המעבר הזה הוא הנושא הכי מדובר מאז החתימה כמובן, ההתבטאות של שכטר בחגיגות האליפות של הפועל בשנת 2010, מה שלא נעלם כמובן מעיניהן הבוחנות של ארגון האוהדים בפרט ואוהדי מכבי בכלל. שכטר אף הוא התייחס לנושא במעמד החתימה כשאמר כי הוא היום לא היה נוהג כפי שנהג אז ועם הסתכלות בוגרת יותר לאחור הוא מבין כי שגה והבטיח להחזיר לאוהדי מכבי על המגרש.
סבירות גבוהה שדבריו של שכטר לא ירגיעו את כל יושבי שער 11 שנודדים בשנתיים האחרונות לנתניה ולשכטר יהיו, לפחות בהתחלה, חיים לא פשוטים בדרך לקנות את ליבם של הקהל הצהוב. כמו שעשו לגילי וורמוט וערן זהבי בתחילת הדרך שלהם בצהוב, גם הפעם ההיסטוריה האדומה לא תתרום ליחסים הטעונים גם כך כבר בתחילת הקריירה הצהובה-כחולה של שכטר.
כאשר מעיינים בפירוש של המושג "שכיר חרב" במילון מקבלים את הפירוש הבא: "שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלחימה עבור כסף, ללא מניעים אידיאולוגיים, לאומיים או פוליטיים". עולם הכדורגל הפך עולם של שכירי חרב. אם לא ב100%, אז לא רחוק משם.
יש שכירי חרב שאין להם בעיה עם התואר הזה. הם שלווים כלכלית, עושים את מה שנדרש מהם ותו לא. מנגד, יש שכירי חרב טובים ונאמנים יותר שמצדיקים את הכסף שניתן להם ואפילו עושים יותר ממה שמצפים מהם לתת, מסוג הלוחמים שמגדילים ראש. איתי שכטר כמובן הוא מהסוג השני.
אם אוהדי מכבי יגיעו להבנה שהסגל רובו ככולו בעידן של היום לא יכול להיבנות מדור מיכאים, רוסלן ברסקים ודן גלזרים, גם מבחינת היכולת ששחקני בית היום מייצרים, הם יבינו שאולי כדאי להם דווקא את שכטר לקבל הפעם קצת אחרת.
שכטר הוא לא החלוץ הכי גדול שגדל כאן, הוא לא שחקן כשרוני בצורה יוצאת דופן ואי אפשר לקטלג אותו ברשימה של השחקנים שקונים בשבילם כרטיס, אבל יש מצב שאיתי שכטר הוא בדיוק מה שהיה חסר השנה למכבי ת"א כדי באמת להיאבק עם הפועל באר שבע.
שכטר הוא מסוג השחקנים שקל מאוד לאהוב. הוא לא הקים את המערך וגם לא היה נצר למשפחת ז'בוטינסקי, אבל אם תשאלו את אוהדי הפועל ת"א ובית"ר ירושלים הם יספרו שהוא בין השחקנים שהכי גרם ללב שלהם לדפוק חזק. בהפועל הוא שיחק רק שנתיים, בבית"ר שנתיים וחצי ויהיה קשה לאנשים מהקהלים שלהם לבוא ולהגיד לכם, גם היום, לאחר החתימה במכבי, שהוא לא אוהב את שכטר. בחיפה הסיפור היה קצת שונה ונגמר אחרת, אבל תהיו בטוחים שכששכטר חזר מצרפת וחתם במכבי חיפה, אוהדי חיפה היו הכי מאושרים שהם היו בשנים האחרונות.
שכטר בשנתיים וחצי האחרונות שלו בבית"ר כבש 26 שערים ב-80 משחקים, הדריבל שלו והסיבוב חזרו לעבוד וגם הצלילות שלו, מביכות ככל שיהיו, הצליחו לספק שערים. אבל הדבר הכי חשוב בהקשר שלו היה שחזר לו הביטחון שאבד באירופה ובשנה שלו בכרמל, משהו שקריטי למה ששכטר ייתן על המגרש ובעיקר מחוצה לו.
בכל הקבוצות ששכטר היה בהם, לפחות בישראל, הוא היה מנהיג, הוא חיבר את חדר ההלבשה, הוא מצא את הרגעים שאפשר היה להכניס בהם חוסר רצינות ולעשות טוב לחברים שלו, הוא הכניס לעניינים את השחקנים הזרים, הוא התבטא בצורה נהדרת אחרי נצחונות גדולים והפסדים כואבים והוא ידע לקחת סביבו את כל הקבוצה קדימה עם קבלת אחריות מרשימה וגם הקהל נסחף לאדרנלין הזה שהוא נתן.
בשביל ששכטר יעשה את זה מן הסתם הוא חייב להיות טוב על המגרש כדי שהחפיפה הזו תהיה מושלמת. שכטר לא יוכל לתת מהעוצמות שלו אם הוא לא יקבל את הביטחון להיות טוב על כר הדשא. אוהדי מכבי יכולים לבחור גם הפעם למרר בהתחלה את חייו של שכטר ולגרום לו להבין שאי אפשר לקנות אותם בקלות, אבל הם גם יכולים אולי הפעם, שלא. שכטר שחקן שהיה בעניינים וסיפק יכולת מצוינת כאשר הוא קיבל את המושכות, את הביטחון שהוא רץ לאורך זמן בהרכב, ושגם אם יש תקופות שהוא פחות חד, הוא ממשיך לקבל את הקרדיט. בחיפה כאשר התחרות הייתה מוגזמת לטענתו או בנתניה בתחילת הקריירה כשלותר מתיאוס לא חיבק אותו, היכולת של שכטר הייתה בהתאם.
למנוע את ההחתמה של שכטר אוהדי מכבי כבר לא יכולים. קברניטי המועדון מאז הגעתו של ג'ורדי הפסיק לשמוע לרחשי ליבם ולא באמת לוקחים ברצינות קריאות כנגד החלטה כזו אחרת. אף אחד במכבי סביר להניח לא הבטיח לשכטר הרכב ראשון, בטח לא בהתחלה, אבל שכטר עלול שכן להיות מושפע מאנרגיה שלילית וחבל. בסופו של דבר, גם לשכיר חרב יכולה להיות נשמה.
