- שק קמח: ראיתם עבור מה מת'יו דלבדובה, הגארד האוסטרלי של קליבלנד מקבל מעל 1 מ' $ בשנה? עושה שקמח על שחקני גולדן סטייט!! זו השיטה שבלאט מצא כדי לעשות עבירות מכוונות על היריב. פעמיים ברבע האחרון דלבדובה עלה על הגב של שחקני גולדן סטייט אחרי זריקת עונשין כדי להכריח אותם ללכת לקו בצד השני. ראשית זה חלק ממהלך המשחק אז הקבוצה לא יכולה להחליף שחקן זורק ושנית השעון לא זז. גאוני.
- LOVE FOR NOTHING: גם כשהוא היה ה"כוכב" היחיד על המגרש, קווין לאב לא קיבל כדורים במקומות שבהם הוא אפקטיבי ולמעשה לא קיבל בכלל. הוא פשוט לא חלק מההתקפה של קליבלנד וכל הנקודות שלו הן מקריות או מריבאונד. רציתי לכתוב שהוא נראה אומלל, אבל אסתפק בכך שהוא נראה לא מחובר לקבוצה, בדיוק כמו בשנה שעברה.
- 21 – 12: זו התוצאה באסיסטים, לטובת גולדן סטייט, כמובן. לא צריך יותר מזה כדי להבין את ההבדלים בין סגנונות המשחק של הקבוצות.
- יחי המלך החדש: דקה לסיום קיבל סופסוף סטפן קרי את לברון באחד על אחד. קרי נותן הטעיה קטנה לשמאל ועובר את ה"מלך" בקלות מימין בדרך לליי אפ פשוט וקל. בדרך לספסל היה נדמה לי שלברון מעיר משהו לקווין לאב שלא בא לעזור לו בהגנה (SAY NO MOREׂ…).
- המלך הירוק: דריימונד גרין הוא לדעתי השחקן הטוב ביותר של הווריירס העונה. מעבר למספרים המדהימים שלו (היום – 22 נק', 15 רי', 7 אס'), יכולת הובלת הכדור והמסירה שלו בהתקפה עומדת ובמתפרצת מאפשרת לקבוצה לנצל באופן מקסימלי את יכולות הקליעה של קארי ותומפסון.
- הביצים של לוק וולטון: המאמן הזמני של גולדן סטייט מעלה בפתיחת הרבע האחרון חמישיית מחליפים מלאה שכוללת שני שחקנים שלא ראו פרקט כל המשחק. קליבלנד לא מנצלת את זה.
ממה קליבלנד מרוצה:
הצליחו להכתיב קצב איטי ומלחמת חפירות.
יכולת קצת יותר טובה של הכוכבים (לברון וקיירי אירווינג) והיא היתה מנצחת.
ממה גולדן סטייט מרוצה:
מהניצחון.
מהניצחון למרות שהמשחק התנהל בסגנון של קליבלנד.
ממה הצופה מרוצה:
לא הרבה. המשחק לא היה ברמה גבוהה – אחוזי קליעה נמוכים, הרבה טעויות, בעיקר מאבקים פיזיים. משחק פלייאוף טיפוסי.
למרות זאת – נהניתי מאוד.
