בין שתי ערים ושוק חופשי אחד

יש רק 2 ערים בארה"ב עם 2 קבוצות NBA – ניו יורק ולוס אנג'לס. לכולם ברור מי הקבוצה הבכירה ומי האחות הקטנה. בניו יורק הניקס יושבים באמצע מנהטן העשירה, ולמרות שכבר מזמן הקבוצה לא ביקרה ברמות הגבוהות של הליגה, הניקס עדיין מרגישים מהקבוצות הגדולות בליגה. הן ללא ספק אחת הקבוצות הכי יקרות בליגה (מבחינת הערכה של פורבס ודומיהן).

בצד של לוס אנג'לס הלייקרס הם המועדון השני מבחינת מספר אליפויות, עם היסטוריה עשירה של כוכבים והעדפה ברורה של הוליווד. הקיץ קיבלנו קרב ישיר בין המועדונים הגדולים, לאחיות הקטנות, על הפרי אייג'נטס הגדולים של הליגה. קרב בין קבוצות עם שם, לקבוצות עם ניהול נכון. קרב בין קבוצות שמסתמכות על תהילת העבר, לקבוצות שבונות על תהילת העתיד. קרב בין קבוצות שמנוהלות כמו שכונה, לשכונות שמנוהלות כמו קבוצת כדורסל בשנות ה-2020.

הקרב על ניו יורק

אוהדי הניקס על הגדרות

לאורך כמעט כל העונה שעברה, עלו דיווחים ממספר רב של גורמים שקווין דוראנט כבר סגור בניקס. ניו יורק כולה התמרקה לקראת המאורע הגדול. בנוסף היה ברור שדוראנט לא בא לבד, והדיבורים היו על הגעה ביחד עם קיירי אירווינג. הניקס כבר מספר שנים בתחתית הליגה, אך עדיין סחבה מספר חוזים גדולים שהפריעו לה להפנות מקום ל-2 חוזי מקסימום בקיץ: ג'ואקים נואה, קורטני לי, וטימי הארדאווי ג'וניור. בשביל להיפטר מהחוזים של לי והארדאווי, הם שלחו אותם לדאלאס ביחד עם הכשרון הכי גדול שהיה לקבוצה קריסטאפס פורזינגיס. פינוי שכר לא היה הסיבה היחידה לפרידה, והניקס קיבלו ביחד עם פינוי השכר חבילה נאה של בחירות סיבוב ראשון. הם בהחלט עשו את העבודה.

הבעיה העיקרית הייתה שלאחר הטרייד על פורזינגיס, לא נשאר מספיק כשרון בניו יורק להפוך אותה מספיק אטרקטיבית עבור שחקנים בכירים. מיטשל רובינסון, קווין נוקס, דניס סמית'. שחקנים נחמדים, אבל לא כאלו שיכולים כבר עכשיו לעזור לקונטנדרית. הניקס סמכו על הלוטרי שיביא להם את זאיון וכתוצאה מכך אולי את אנתוני דייויס. הלוטרי היה המכה הראשונה לתוכניות שלהם, וזו הייתה מכה משולשת. גם הנפילה שלהם לבחירה השלישית, גם הזכיה של ניו אורלינס בזאיון, וגם הקפיצה של הלייקרס לבחירה הרביעית. המכה השניה הייתה הפציעה של דוראנט ששיבשה לחלוטין את התוכניות. עכשיו היה ברור שדוראנט יחסיר עונה שלמה, ועם מי בדיוק קיירי אמור להעביר את הזמן בניו יורק?

שון מרקס מפגיז

ברוקלין לעומת זאת התכוננו לרגע הזה כמעט מ-2015. אחרי המכה שחטפו מבוסטון, ההנהלה של הנטס התחלפה והתחילה לעבוד עם מה שיש לה. הם הביאו מאמן שהכתיב סגנון משחק שמתאים לליגה העכשווית, הימרו על שחקנים בסיטואציות רעות (שחקנים שנפצעו בקולג', שחקנים שלא הסתדרו בקבוצות אחרות), ועבדו איתם קשה על פיתוח היכולות שלהם. הם אספו בחירות דראפט מכל הבא ליד ומחקו חוזים גרועים. הם ידעו שיש להם 3 שנים רעות מאוד, אז לכל הפחות לצאת מהן עם הראש למעלה. אחרי שסיימו בתחתית ב-2016 עד 2018, ובלי בחירות דראפט, דווקא כשהם קיבלו את בחירת הדראפט שלהם בחזרה, הם הצליחו להרים ראש ולהגיע לפלייאוף.

יש להם מספר צעירים מעניינים על חוזים נוחים: קאריס לברט, ספנסר דינווידי, ג'ארט אלן, ג'ו האריס, טאורין פרינס. שחקנים צעירים שיכולים כבר עכשיו לעזור לסופרסטאר הנכון להתקדם. הבחירה של קיירי ודוראנט בעיני הייתה קלה. הם הביאו איתם חבר שלישי דיאנדרה ג'ורדן וויתרו על מעט כסף כדי לאפשר את זה. ההחתמה של ג'ורדן רעה מאוד בעיני. עד לפני שנה חשבתי שג'ורדן הוא סנטר הגנתי טוב, מתרשם בעיקר מהקמפיין של דוק ריברס להריץ אותו לשחקן ההגנה של השנה, אלא שהמספרים ההגנתיים גילו שזה ממש לא ככה. למעט ריבאונד, ג'ורדן לא עושה יותר מדי. בדאלאס הוא הוכיח את זה כשההגנה הייתה טובה יותר כשהוא היה על הספסל, למרות שמאחוריו לא באמת היו סנטרים אמיתיים. אני חושב שכבר עכשיו אלן יותר טוב מג'ורדן, וכמובן שלאלן הצעיר יש הרבה יותר פוטנציאל שיפור עתידי.

והמנצחת היא…

ברוקלין יוצאת מהשנים הרעות כמנצחת בפרי אייג'נסי. היא השיגה שני שחקנים גדולים, יש לה סגל משלים לא רע, ואת הכל היא עשתה מהמצב הכי רע שקבוצה יכולה להיות בו – בלי הווה, בלי עתיד, בלי בחירות דראפט. יש עדיין המון סימני שאלה סביב הקבוצה הזו וייקח זמן רב עד שנראה עד כמה הקבוצה הזו טובה. הפציעה של דוראנט כמובן, אבל אחרי העונה האחרונה יש גם לא מעט סימני שאלה סביב המנהיגות של קיירי. אחד הסיפורים שיצאו בשבוע האחרון היה שדוראנט רצה לשחק עם חברים. זו אחת הסיבות שהוא בא לגולדן סטייט. הוא ראה את החברות של קרי-קליי-דריימונד-איגודלה ורצה להיות חלק מזה. זה לא עבד. קרי ואיגודלה אנשי משפחה, דריימונד עם ילד, וקליי חי בעולם משלו. דוראנט לא מצא את הקומרדרי שהוא חיפש.

אז הוא בא לברוקלין עם קיירי וג'ורדן, 2 שהוא הסתדר איתם טוב מאוד בנבחרת ארה"ב. איך זה יתחבר לשאר הקבוצה? איך ירגישו השחקנים שלפני דקה הוליכו את הקבוצה לפלייאוף ועכשיו צריכים לזוז הצידה? שחקנים שהיו העתיד של המועדון ועכשיו מצפים מהם לעשות את העבודה השחורה? שחקנים מבטיחים על חוזי רוקי שרוצים לעבוד על החוזה הבא? בעולם מושלם (ושטוח) זה יעבוד נפלא. ה-NBA הוא לא עולם מושלם. הוא עולם מלא אינטריגות ואגו. יש להם שנה שלמה להתחבר, ויהיה מעניין איזה קבוצה נראה בעוד 2 עונות. בניגוד ליריבות מ-LA, לברוקלין יש עוד המון נכסים ויכולת להשתפר. מצד שני, כנראה שבעונה הבאה לא נראה קבוצה טובה בהרבה מזו ששיחקה בברוקלין בעונה האחרונה.

ועוד משהו קטן לאוהדי הניקס

לאחר שדוראנט סיכם בברוקלין פורסם שג'יימס דולאן לא היה מוכן לתת לו חוזה מקסימום בגלל הפציעה. החלטה שזכתה לגיחוכים מכל מיני אנשים, אני לא בטוח שבצדק. נתחיל בזה שאני לא חושב שלהחלטה הזו של דולן הייתה השפעה על ההחלטה של דוראנט וקיירי. לפי השמועות קיירי כבר דחף לברוקלין ונראה שהפור הזה נפל עוד לפני שהתחיל הפרי אייג'נסי. נסיים בזה שהליגה לא תמחרה את הפציעה של דוראנט. איזה דוראנט יחזור? 90%? 50%? לכולנו ברור שהאורך שלו נשאר. הוא עדיין יכול להוציא זריקה מעל כל אחד בליגה. אבל מה עם כל השאר? דוראנט שיחק המון בפוסט, וכשהוא על קשת השלוש הוא אהב לחדור על השחקן שלו ולעצור לג'אמפר קטלני מחצי מרחק. האם הוא יוכל לעשות את זה באותה רמה? כמו כן, האם ההגנה שלו לא תפגע? דוראנט היה שחקן הגנה מצויין, ויכול להיות שדווקא בצד הזה של המגרש יתגלו קשיים. נותר לחכות ולראות. אני מאוד מקווה שדוראנט יחזור בכושר מלא, אני לא בטוח שזה יקרה.

אוהדי הניקס יכולים להתנחם בזה שלפחות לא היה להם קיץ מזעזע. כל החוזים למעט ראנדל הם לעונה + אופציית קבוצה. בגלל זה הניקס שילמו קצת יתר על המידה. זה מאפשר להם לסחור בכולם, הופך אותם לנכסי טריידים, ומאפשר להם להחליט אם בקיץ הבא עושים ריבוט או רק בעוד 2 קיצים. קיץ נטול טעויות זו התחלה טובה למועדון כמו הניקס.

מלחמת העולמות בהוליווד

עד 2011 לכולם הייתה ברורה ההיררכיה בלוס אנג'לס. לעיר יש קבוצת כדורסל אחת בליגת ה-NBA, ובדיחת כדורסל נוספת באותה ליגה. כמות הבדיחות על הקליפרס הייתה אינסופית (רובן עברו לסקרמנטו ופיניקס). הטרייד על כריס פול ששלח אותו לקליפרס היה הסדק הראשון בחומה. פול, גריפין וג'ורדן הריצו את מופע הכדורסל היותר טוב בעיר, ופתאום הלייקרס נראו רע. קניית הקבוצה על ידי סטיב באלמר והניהול המזעזע בלייקרס בשנים האחרונות תרמו להגיענו עד הלום בקיץ הנוכחי, ששם חותם על הדברים. לקליפרס יש הנהלה של קבוצת NBA מעודכנת. ללייקרס יש את פלינקה.

מחכים בסבלנות

פלינקה התחיל את הקיץ בטרייד על אנתוני דייויס שבו הוא מסר כל נכס אפשרי למעט קייל קוזמה לניו אורלינס. הוא לא דאג לקאפ ספייס של הקבוצה ולא דרש לתזמן את הטריידים כך שללייקרס יהיה קאפ ספייס מקסימלי. בגלל זה הוא היה צריך להפטר מהחוזים האחרונים שנשארו לקבוצה בדמותם של מו וגנר ואייזיק בונגה, אותם הוא שלח לוויזארדס ועוד בחירת סיבוב שני הלכה לה לאיבוד. דייויס ויתר על 4 מליון דולר טרייד קיקר, והלייקרס, אחרי תמרונים רבים, הצליחו לפנות מקום לחוזה מקס.

המטרה שלהם הייתה קוואי לנארד. אלא שלנארד לא מיהר להחליט, והשוק ברח ללייקרס מהר מאוד ביום הראשון. כל שחקן שיכל להיות אופציה ב', אופציה ג' ואפילו אופציה ד' ירד מהלוח כבר ביום הראשון והלייקרס מחכים לקוואי. קוואי החזיק אותם על חוט וכשהודיע שהוא הולך לקליפרס, ללייקרס לא היו יותר מדי אופציות. הם מילאו את הסגל דיי מהר עם דני גרין, קנטביוס קולדוול-פופ, ראג'ון רונדו, ג'אבייל מקגי, דמארכוס קאזינס, קווין קוק, אלכס קרוזו וטרוי דניאלס.

השקט שבחוץ

הקליפרס הגיעו לקיץ אחרי שגנבו 2 משחקים בסדרה נגד גולדן סטייט ונראה היה שיש שם צוות משלים שרק מחכה לכוכב שיבוא. היה להם מקום לחוזה מקסימום אחד, אבל אפשר היה לפנות מקום לעוד אחד אם צריך. מצד אחד גם הם חיכו להחלטה של קוואי, אבל עשו מהלכים קטנים – החזירו את פטריק בברלי והשיגו עוד בחירת דראפט ממיאמי ואת מו הארקלס. מבחוץ זה נראה כאילו הקליפרס יושבים ומחכים, בפועל הם עבדו קשה בשביל לממש את החזון של קוואי שהם החליטו להיות שותפים לו, ולהביא את פול ג'ורג'. זה מדהים שבתקופה שבה כל פלוץ של שחקן NBA מגיע לטוויטר עוד לפני שהריח התפוגג, שקוואי, הקליפרס, OKC, פול ג'ורג', וגם טורונטו הצליחו לשמור את השיחות בינהן בשקט בלי ששום דבר ידלוף החוצה.

חמישה ימים של שיחות ואף אחד בתקשורת לא מנחש שקורה משהו. על פניו זה נראה כאילו קוואי לנארד מתלבט, כשבפועל הוא עשה את שלו, ומושך זמן כדי לתת לקליפרס הזדמנות לממש את רצונותיו. קוואי הוא המנצח הגדול בעיני של השוק החופשי. קווין דוראנט רצה להכריז על הקבוצה החדשה שלו ולקדם את חשבון האינסטאגרם שלו. זה דלף לטוויטר לפני באדיבות ווג' ושאמס. כמעט כל מו"מ והסכם הגיעו במהירות לווג' או לשאמס. רק כל המהלך המסובך והמסורבל הזה שהלך מאחורי הקלעים לא. מדהים.

בסופו של דבר מי שפרסם את הסיכום היה כריס היינס. אז ווג' ושאמס פרסמו 99% מהחדשות בשוק, אבל את הכי חשובה הם פספסו. הוכחה לאדם סילבר שהבעיה היא לא אצל ווג' ושאמס, הבעיה היא בקבוצות שפשוט לא יודעים לשמור על סודיות. עובדה שהקליפרס, OKC וטורונטו (OKC דיברו גם איתם, להם היה הכי הרבה אינטרס להדליף את זה כדי לתקוע מקלות בגלגלים של הקליפרס) הצליחו לעשות כאן מהלך ענק בלי שאף אחד ידע.

יותר מדהים מכך היא יכולת הגיוס של קוואי. הכר הפורה לכל החיבורים האלו בין הכוכבים הוא נבחרת ארה"ב, מאז 2006. לברון, וייד ובוש התחברו בנבחרת ארה"ב. קיירי, דוראנט וג'ורדן כנ"ל. קוואי לא היה שותף לזה. אבל הוא לא מתבייש ומרים טלפונים לשחקנים אחרים מזמין אותם לשחק איתו (פנה לדוראנט ראשון), מהנדס מהלכים מסובכים, כופה טריידים על קבוצות. על לברון נגיד שהוא מניפולטור על, מה נגיד על קוואי? האיש שבקושי מדבר? האיש שכופה טרייד בסדר גודל כזה על 2 קבוצות?

הטרייד על ג'ורג' מול הטרייד על דייויס

הקליפרס הקריבו המון בשביל להשיג את פול ג'ורג', ובפועל הם נתנו לOKC יותר ממה שהלייקרס נתנו בשביל דייויס. 5 בחירות סיבוב ראשון, 2 החלפות בחירות, שיי גיליגוס אלכסנדר ודנילו גאלינרי, מצד שני, בלי ג'ורג' אין קוואי, ככה שמבחינתם זה משתלם. למרות שנתנו יותר, הקליפרס הצליחו לשמור על 2 נכסים חשובים:

1. החבורה שהגיע לפלייאוף על חוזים מצויינים – לו ווליאמס, מונטרז הארל, לאנדרי שאמט.

2. הם עדיין יכולים לסחור בבחירה שלהם ב-2020. הלייקרס לא. במקרה שהקליפרס רואים במהלך העונה שהם צריכים עוד צעד, עוד טרייד, יש להם בחירת סיבוב ראשון שהם יכולים לתת. ללייקרס אין.

יש להם חמישיה מצויינת: בברלי, שאמט, ג'ורג', קוואי, זובאץ. זה נכון ששאמט וזובאץ לא שחקני הגנה גדולים אבל הם ממש לא חורים. מהספסל יש להם את לו וויליאמס ומונטרז הארל אליהם מצטרפים מו הארקלס ורודני מקרודר. זה קבוצה עם שני סופרסטארים. הלייקרס הם שני סופרסטארים שלא ברור אם יש להם קבוצה.

לא קונטנדרית

אוהדי הלייקרס והקבוצה יכולים לראות את עצמם כקונטנדרים, יש להם 2 מ-10 השחקנים הכי טובים בליגה, הבעיה היא שמסביבם אין יותר מדי עם מה לעבוד. טורונטו הוכיחו בפלייאוף האחרון שהשלם צריך להיות גדול מסך חלקיו וזה קורה רק אם אין חורים בהגנה\התקפה. ללייקרס אין שחקנים שמשחקים ב-2 צידי המגרש למעט דייויס (מישהו ראה את לברון עושה הגנה בעונה האחרונה?). יש כאן אוסף של שחקנים שנכשלו ביחד בפליקנס, משולב עם אוסף של שחקנים שנכשלו ביחד בלייקרס. אני לא אצא בהצהרות שהם לא יגיעו לפלייאוף, אבל בעיני הם לא מאיימים באמת על התואר. כמו בקיץ הקודם, גם הקיץ אני מתקשה להבין את רוב ההחתמות שלהם.

דני גרין בשנים האחרונות עדיין היה שחקן הגנה גדול, אבל הקליעה שלו באה והלכה. לא מעט פעמים הייתה הרגשה שהחוזה שלו (10 מליון דולר לעונה) גדול למידותיו. בגמר היה לו משחק אחד או שניים טובים. הציפיה הייתה לירידה בשכר. הלייקרס נתנו לו 15 מליון דולר לעונה. הייתה תחרות, אבל ב10 מליון הם יכלו להשיג את מרכוס מוריס. גדול יותר, ובעיני 3&D עדיף כרגע. לא מצליח להבין את ההחתמה של גרין.

קנטביוס קולדוול פופ אוסף עוד תלוש מהלייקרס. 8 מליון דולר לעונה. מה הלייקרס ראו ממנו בשנתיים האחרונות ששווה את תג המחיר הזה?

בעמדת הרכז יש להם שחקן שלא קולע, שחקן שלא שומר, ושחקן שאף אחד לא מכיר. מה ההיררכיה שם אגב? קוק מרוויח הכי הרבה מבין השלושה, קרוזו שני, רונדו רק שלישי.

קאזינס הוא הימור טוב, בטח במחיר שהוא מגיע. השוק פשוט היה קר לחלוטין, אבל יש סיבה. בגולדן סטייט ראינו את קאזינס הטוב אחת ל-4 או 5 משחקים.

הקליפרס הפכו במהלך אחד לפייבוריטיים לאליפות. הלייקרס עדיין לא קונטנדרים.

ועוד 2 בקטנה

1. לווריורס לא היה עם מה לעבוד. העזיבה של דוראנט הייתה אמורה להשאיר אותם עם שוקת שבורה – מעל הגג ובלי יכולת להתחזק. אז הם עבדו ויצרו לעצמם הזדמנויות. דיאנג'לו ראסל זו הפתעה מוחלטת. מידת ההתאמה לא ברורה, אבל אני חושב שהווריורס רצו אותו בכל מאודם. צריך לראות לאן סטיב קר לוקח את זה, אבל בעיני ההישג הגדול שלהם זה להחזיר את לוני על 5 לעונה. אמרו שהקיץ הוא יקבל חוזה גדול, ובסוף הוא חוזר על אותו חוזה כמו דניאל ת'ייס, אנאס קאנטר וגבוהים אחרים פחות מתאימים ממנו לכדורסל של היום. ווילי קאולי-סטיין זה שוק טוטאלי. אני לא חושב שוק"ס הוא שחקן מקסימום, אבל הוא ממש לא שחקן מינימום. להשיג אותו במחיר הזה זה מציאה ענקית.

2. למה ג'ימי למה? בימים אלה ששחקנים חוברים אחד לשני, מחפשים לשחק בקונטנדריות, משתלטים על קבוצות, ג'ימי באטלר רוצה ללכת למיאמי – קבוצה בלי נכסים, עם המון חוזים רעים, ובלי יכולת להשתפר. למה שהוא ירצה לעשות לעצמו כזה דבר? שחקן שטוען שהוא רוצה לנצח? לעזוב את פילדלפיה ומינסוטה המבטיחות וללכת למיאמי? אני לא מצליח להבין את ההגיון של האיש הזה.