בסופו של דבר זה היה בלתי נמנע. ההצעה הסינית הייתה מטורפת מדי מכדי לוותר עליה. במהלך הימים האחרונים נאחזנו בשאריות אחרונות של תקווה וניסינו להיתלות בכל רסיס מידע שאולי מרמז על הישארותו של הכוכב שלנו בצהוב, אך בתוך תוכנו ידענו שאין שום סיכוי. ידענו שהאיש שאחראי לריגושים הכי מדהימים שידענו בכדורגל מיום שידענו מה זה כדור, כבר לא ילבש צהוב בשנתיים וחצי הקרובות.
הדילמה המרכזית של ערן הייתה האם להסכים להצעת הענק ולהעביר את מרכז חייו למזרח הרחוק על כל המשמעויות שבכך, או להישאר במקום המוכר והנוח תמורת מגה חוזה בסטנדרטים מקומיים. ביום ראשון, רגע לפני הטיסה, כבר חשבנו שאנחנו מתעוררים מהסיוט. אתרי הספורט השונים פירסמו שזהבי הסכים להצעת "הרגע האחרון" של גולדהאר ונוטה לבטל את טיסתו, אך בסופו של דבר, נפל המו"מ על ענייני ביטוח וזהבי עלה על הטיסה. מכאן, כבר לא הייתה דרך חזרה. מה שהרתיע את ערן מלהגיע מלכתחילה לסין היה החשש מהלא נודע. ברגע שנחת בגוואנגז'ו נוכח לדעת שהלא נודע הוא דווקא על הכיפאק: עיר תוססת ומלאת חיים, אוהדים נלהבים, קהילה יהודית תומכת ואורח חיים ברמה הכי גבוהה שיש השמור לכוכבים הנוצצים ביותר.
עכשיו אחרי שהבנו את הסוף, נחזור להתחלה. ינואר 2013. אחרי עשור ללא אליפות ורצף של שנים שחונות, מכבי מעמידה סוף סוף קבוצה טובה ומוליכה בפער קטן את הטבלה. נראה כי השנה זה סוף סוף יקרה והאליפות תחזור לקרית שלום. עם פתיחת חלון ההעברות, אנו מתבשרים כי ערן זהבי, אדום מלידה והאיש החתום על אותו שער אליפות של הפועל בטדי, חוזר לארץ וחותם במכבי אחרי שנה וחצי לא מוצלחות בפאלרמו האיטלקית. הצעת הענק של מכבי והעובדה כי לא רצו אותו מספיק בהפועל, גרמו לכך שהילד שגדל בשער 5 האדום ילבש מעתה צהוב. "מה אנחנו צריכים אותו?" שאלתי את כל חבריי המכביסטים בזמנו. "הקבוצה בסה"כ רצה לא רעה וצירוף של עוד שחקן דומיננטי רק יכול להזיק. וחוץ מזה, אני לא מתלהב מזה שמגיעים אלינו שחקנים ששיחקו בהפועל ולובשים כעת את החולצה הצהובה כאילו כלום".
תהליך ההתבדות שלי החל כבר במשחקו הראשון בהרכב. זהבי הפך להיות האקס פקטור שלנו, ומכבי, שעד הגעתו נאבקה קשות כדי לשמור על המקום הראשון, הפכה למכונת כדורגל משומנת והשאירה אבק לליגה בדרך לאליפות ראשונה לאחר עשור רווי כשלונות. כבר באותה עונה, העניק לנו מספר 7 בצהוב מספר רגעים בלתי נשכחים, בראשם שלושה ניצחונות ענקיים בדרבי (כבר הספקנו לשכוח שטרם הגעתו של ערן, ניצחנו דרבי אחד בחמש שנים). בשלוש השנים הבאות כבר הפך ערן לווינר הכי גדול של הכדורגל הישראלי מאז ומעולם, כשהוא דואג לנפץ בדרך כל שיא אפשרי וגורם לנו לתהות בכל פעם מחדש האם הוא אנושי. כפי שכבר נאמר ונכתב לא פעם ולא פעמיים, אלה לא רק השיאים והמספרים, אלא בעיקר הדרך שבה הושגו, כאילו נלקחו מסרט הוליוודי עתיר תקציב: שלושער ומהפך בדרבי בעשרה שחקנים כולל צמד בדקה ה-90, צמד בפלזן מול עיניהם ההמומות של האוהדים הצ'כים שכבר חגגו עלייה לשלב הבא ולא האמינו שזה קורה להם, צמד בבאזל עם שיוויון בדקה ה-96 בשער הנגיחה הכי יפה שראיתי מימיי, השער בגומלין שהעלה אותנו לליגת האלופות ועוד שלל שערי ניצחון מכריעים בדקות קריטיות.
הליגה הסינית נשלטת בחמש השנים האחרונות ע"י קבוצת גוואנגז'ו אברגרנדה, הקבוצה הבכירה בעיר גוואנגז'ו והיריבה העירונית של קבוצתו החדשה של זהבי. אם אני אוהד אברגרנדה, החל מהבוקר אני מתחיל לדאוג ברצינות באשר להגמוניה הנצחית בכדורגל המקומי. ערן זהבי הגיע העירה ואין לו שום כוונה לשמש כינור שני לאף אחד. אנחנו מבחינתנו, ניאלץ להשלים עם הפרידה הכואבת ולהחזיק לו אצבעות מרחוק.
היה שלום מלך שלנו. תהנה מהחיים שם, שמור על עצמך ואל תגזים עם האוכל הסיני. כל החמוץ-מתוק הזה לא טוב לבטן. גם לנו די חמוץ-מתוק כרגע. חמוץ לנו שאתה כבר לא איתנו, אבל מתוק כשנזכרים בכל אחד ואחד מעשרות הרגעים המדהימים שנתת לנו. החל מהשבת הקרובה אנחנו אוהדים שרופים של גוואנגז'ו R & F, ומתחילים לספור לאחור שנתיים וחצי עד לשובך המיוחל.
להתראות, שלום. זה לא נגמר, זה רק הסוף.
