בדקה ה-55 של משחק הגביע מול ווסטהאם נכנס המשיח שלנו, דניאל סטארידג', הפצוע הנצחי, שיחס ההבקעה שלו הוא בערך שער לכל דקה, הוא פחות או יותר בקצב הקליעה של סטפן קארי. כבר אחרי חמש דקות הוא פנוי להבקעה ברחבה, אבל בנטקה המגושם קמעא לא מוסר בזמן ודניאל כמעט הורג אותו, במבט.
בדקות האלו ליברפול במערך סופר התקפי של ארבעה חלוצים מקדימה ורבע קשר באמצע. קלופ אמנם קצת חולה, אבל הוא הולך על כל הקופה. אין לי מושג מה יהיה בסוף, אבל זה בטוח יותר מעניין ומהנה מה"משחקים" האחרונים, כמו שהמשחק הזה היה מהתחלה.

נחזור להתחלה.

השבוע דיברתי עם חבר על קבוצות הכדורסל בליגת העל וסיכמנו שאחת הבעיות היא שאנחנו בקושי מכירים את השחקנים, ככה הרגשתי כשהסתכלתי על ההרכב של ליברפול הערב. נכון שרוב השחקנים כבר שיחקו העונה מתישהו, אבל גם המכורים ביותר, אני מאמין, יתקשו לזהות את טשיירה, אילורי, סמית, סטיוארט ואיטלקי שאינני יודע לבטא ו/או לכתוב את שמו. כל החבר'ה שמקבלים את המספרים הגבוהים, כמו 68 ו 44 וכו'. נשבע לכם שאפילו באתר של ליברפול שהציג את ההרכב אין תמונות של השחקנים הללו.

הפסימיים אמרו שיותר גרוע ממה שה"כוכבים" עשו עד עכשיו לא יכול להיות, והאופטימיים אמרו שלפחות הצעירים ירוויחו ניסיון וקואץ' קלופ יוכל לבחון אותם לקראת העונה הבאה. שניהם צדקו.
המחצית הראשונה היתה נהדרת. המשחק זרם בקצב אנגלי מסחרר וליברפול הגיעה ללא מעט הזדמנויות, אלא שרובן היו של בנטקה, נציג ה"כוכבים", כך שאתם יכולים לנחש את התוצאה.

הרבה פעמים מדברים על רוח של קבוצה, וגם הערב ראינו שיש דברים שלא משתנים בליברפול, לדוגמא:
-. כל קרן / הוצאת חוץ / כדור עונשין הם סכנת נפשות.
-. עדיף לספוג תמיד בדקות קריטיות, למשל דקה להפסקה, ועדיף אחרי טעות בסגירה בהגנה.
-. צפויה לפחות התקפת לב אחת ממשחק הרגל של מיניולה השוער (לזכותו נגיד שהיו לו כמה הצלות ענקיות).
-. החלוצים שלנו (חוץ מהמשיח) כמעט תמיד ימסרו כשצריך לבעוט ולהיפך.
-. גולים חשובים וחכמים זה רק קוטיניו, הפעם בבעיטת עונשין שטוחה מתחת לחומה המקפצת. ענק.

המחצית השניה הביאה עוד שלל הזדמנויות, קורות ופספוסים בשני הצדדים. משחק כיפי. גם השופט לטובתינו ולא נותן לווסטהאם פנדל ברור.
השופט מוסיף שמונה דקות, השחקנים כבר נופלים מהרגליים, ואני מתפלל שקלופ לא יעשה עוד חילוף, כי ברור שאז סטארידג' יפצע לנו, חמסה, חמסה, חמסה…

בדקה ה 98 קורה היאומן והבלתי יאומן:
היאומן – עוד החמצה היסטרית של בנטקה. הבלתי יאומן – תוך פחות מדקה הוא מחמיץ שוב באחד על אחד…

דברים שלא משתנים, חלק ב':
-. עבירה טיפשית / מטומטמת / דבילית של לוקאס, על סף הרחבה, דקה לסיום ההארכה.
-. לספוג גול בדקה קריטית, ממצב נייח. 1-2 לווסטהאם.

איזה באסה. כמה החמצות. אפשר להפסיד, אבל לא ככה.

לא הגיע לנו להפסיד, ובאמת שהפעם לוקאס שיחק טוב, אבל כמו נבחרת ישראל הוא תמיד יעשה את הטעות המיותרת.
זו העונה שלנו. עקומה.