ההגדרה של עונה חלומית או עונה מושלמת משתנה מקבוצה לקבוצה, בהתאם להיסטוריה שלה, ליעדים ולתקציב.
קבוצות גדולות ועשירות חולמות על אליפויות ותארים וקבוצות קטנות חולמות על הישארות או עלייה או ניצחון על אחת הגדולות או אולי להתגנב לשלבים הסופיים בגביע.
אצל ברצלונה זו חייבת להיות עונה עם כל התארים החשובים בתוספת ניצחון אחד לפחות על ריאל מדריד.
עבור שיקאגו בולס זו היתה עונה שבה שברו את שיא הניצחונות וזכו באליפות.
מכבי חיפה עשתה עונה חלומית כשזכתה באליפות ללא הפסד ושברה שיאי נקודות וכיבוש שערים.
לדעתי עונה חלומית אמיתית זו העונה הנוכחית של לסטר, שרחוקה מרחק קטן/גדול מאליפות אנגליה.
יותר חלומית מכל עונה מושלמת של בארסה או באיירן מינכן. יותר חלומית מזכיה של מכבי ת"א בכל התארים.
לסטר, קבוצה קטנה ואנונימית שבד"כ נלחמת על חייה בליגה הראשונה, רצה העונה לאליפות בליגה הכי עשירה ותחרותית בעולם. פשוט לא יאומן.
זה ממש חלומי.
אני בספק אם יש אוהד כדורגל ממוצע שיכול היום, אחרי ההצלחות שלהם, לציין את כל ההרכב שלהם מהזיכרון.
שיקום מי שבתחילת העונה הכיר יותר משני שחקנים בקבוצה הזו. אתם יודעים מה? אפילו על שחקן אחד נתפשר.
גם היום נראה לי שהשם הכי מפורסם בקבוצה הוא השוער שמייכל, וכל זה בזכות אבא שלו.
מאז הזכיה הראשונה של מכבי חיפה באליפות בעונת 83/84 התחלקו התארים בין ארבע הגדולות (מכבי והפועל ת"א, בית"ר י-ם ומכבי חיפה), למעט שלוש שנים שבהן הצליחו קבוצות קטנות להשתחל ולגנוב אליפות: בני יהודה עם שפיגל כמאמן ומשה סיני כמנהיג, הפועל חיפה עם הכסף של רובי שפירא וקרית שמונה תחת רן בן שמעון.
כלומר, הסיכוי של קבוצות מחוץ למעגל העשירות לזכות באליפות הוא כמעט אפסי.
אני עדיין מתלבט איך להגדיר את הפועל ב"ש. האם אפשר כבר עכשיו לצרף אותה לארבעת הגדולות בזכות הכסף הגדול של אלונה ברקת או לחכות ולראות האם תהיה לכך המשכיות.
בספרד ובגרמניה התמונה כמעט זהה כשהתארים מתחלקים בין שתיים-שלוש קבוצות בלבד.
מאז הקמת הפרמייר ליג באנגליה לפני 24 שנים השתחלה רק קבוצה אחת קטנה (בלקבורן רוברס ב-1995) בין ארבע הגדולות והעשירות שמחלקות ביניהן את תארי האליפויות (יונייטד וסיטי, צ'לסי וארסנל).
האם לסטר אכן מסמנת שינוי, או שזו פשוט סטייה סטטיסטית שתתיישר בעונות הקרובות, או אולי אפילו עד סוף העונה הזו?
אין לי מושג, אבל בזכות עונה כזו של לסטר יכולים אנחנו, אוהדי הקבוצות הקטנות החברים בארגון המדוכאים עלי אדמות, להמשיך לחלום. אולי גם לנו זה יקרה מתישהו. אולי גם הקבוצה שלנו תרוץ לאליפות, או לגביע, או סתם תעלה ליגה.
תודה לך לסטר. בזכותך אפשר להמשיך לחלום.
